פונדק ההזיות על אם הדרך לרמאללה רון פונדק מתאר את אבו מאזן כמנהיג הגון שאינו מדבר בלשון כפולה כקודמו ערפאת. אז אספנו כמה ציטוטים שיעזרו לפונדק להתחבר בחזרה למציאות חנן עמיאור | 18.02.14 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס רון פונדק מתאר את אבו מאזן כמנהיג הגון שאינו מדבר בלשון כפולה כקודמו ערפאת. אז אספנו כמה ציטוטים שיעזרו לפונדק להתחבר בחזרה למציאות שונה מקודמו? עבאס (פלאש 90) סופרלטיבים רבים ומחמאות לאין ספור כבר הורעפו על ראש ההנהגה הפלסטינית בעיתון 'הארץ' ברבות הזמן, אולם דומה שביום שישי האחרון, נשברשיא הפער שבין העובדות לבין מה שנכתב בעיתון. היה זה רון פונדק, ממחוללי הסכם אוסלו, שבמאמר הלל ושבח לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) (אבו מאזן יחתום על עסקה הוגנת, 13.2), קבע את הקביעות הבאות: הוא האיש שמתווה את הדרך לוויתור בפועל על זכות השיבה, באומרו לערוץ 2 שהוא מבין שהוא עצמו לא יחזור לביתו בצפת… משהו באיש ההגון הזה, אחד המנהיגים הכי ישרים בעולם – שהוא היפוכו המוחלט של ערפאת, שדיבר בלשון כפולה ומשולשת – מוציא את האנשים מכליהם. פונדק קובע שתי קביעות מפתיעות ומעניינות לגבי מחמוד עבאס: אחת – שמדובר באדם הגון, אחד המנהיגים הישרים בעולם, שלעולם לא מדבר בלשון כפולה ומכופלת כקודמו בתפקיד, ושניה – שהוא וויתר על זכות השיבה. האומנם? בחינת קביעתו הראשונה של פונדק, לפיה עבאס ההגון הוא ההיפך המוחלט מדובֵר הלשון הכפולה והמשולשת ערפאת, אכן מעלה את ההיפך המוחלט, אבל מקביעתו של פונדק. וזאת כיוון שגם עבאס, בדיוק כערפאת בשעתו, נוהג להגיד דבר אחד לדעת הקהל במערב ודבר אחר לגמרי לבני עמו. למערב הוא אמר שהוא מתנגד לאינתיפאדה חמושה, כיוון שמדובר בטרור והוא מגנה את הטרור ואת הרג החפים מפשע, ולפיכך בוחר בדרכי דיפלומטיה ושלום. לבני עמו, בראיון לטלוויזיה המצרית, הוא אמר שהוא מתנגד לאינתיפאדה חמושה כיוון שנוכח העליונות הצבאית הישראלית, "זו מערכה אבודה נגד ישראל". למערב, דרך עיתון ה'ניו יורק טיימס', שאת נציגתו הזמין למפגש עם פוליטיקאים ישראלים מן השמאל, הוא אמר שהוא מגנה את הטרור ואת הרג החפים מפשע, ו"רוצה שיהיו בינינו פרחים במקום דם". אולם איש – לא הפוליטיקאים הישראלים ולא העיתונאית האמריקנית – לא שאל אותו איך מתיישבות הצהרותיו אלה עם נאום שנשא לבני עמו כמה חודשים קודם לכן, לרגל יום הפתח, ובו קרא להם "לחדש בלב נאמן את השבועה לשאהידים הגיבורים ללכת בדרכו של השאהיד". וכדי שלא יעלה בידי איש ספק לאיזה שאהיד בדיוק התכוון, לא נלאה אבו מאזן מלמנות אחד אחד, בשמותיהם, עשרות מן הגרועים והמתועבים שבין המחבלים רוצחי ההמונים שחיסלה ישראל במשך השנים. בפני סטודנטים ישראלים שביקרו אותו ברמאללה לפני ימים אחדים, טען שאינו מכחיש את השואה והוא מכיר בכך ש"נספו בה מיליוני יהודים", אולם בראיון לערוץ לבנוני עמד על הכחשת השואה, ואף טען שההנהגה הציונית שיתפה פעולה עם הנאצים. בהזדמנות אחרת, באוזני העיתונאי אורי אבנרי, חרץ מסקנה לפיה "ממדי השואה המיוחסת ליהודים הם מנופחים, ולניפוח המגמתי אחראים הציונים עצמם… יתכן שמספר הקורבנות היהודיים (במלחה"ע השניה) אף קטן ממיליון". ואולם לשיאו של מחמוד עבאס בדיבור בלשון כפולה ומשולשת, לא הגיע אפילו ערפאת. היה זה לפני כחמישה חודשים, ב-23.9.2013, אז דיבר אבו מאזן במקביל בפני המערב, בנאום שנשא בפני עצרת האומות המאוחדות בניו יורק, ובפני בני עמו ברמאללה, באירוע זיכרון למחבל אחמד ג'בארה אבו סוכר, באמצעות נאום שהקריא בשמו ג'יבריל רג'וב. למערב אמר עבאס בעצרת האו"ם ש"אש"ף והעם הפלסטיני דבקים בגינוי האלימות וכל צורות הטרור". ברמאללה, לבני עמו, אמר רג'וב בשמו כי אבו סוכר – שהניח מקרר תופת במרכז ירושלים, רצח 15 אזרחים ופצע למעלה מ-60 – הוא "דמות מופת לחיקוי", "גיבור", "אגדה", "לפיד לתנועת הפתח" ו"מי שהתווה לנו דרך". האומנם "אחד המנהיגים הישרים בתבל שלעולם לא מדבר בלשון כפולה ומשולשת"? נושא הפליטים – קדוש ואולי צודק פונדק בקביעתו השניה, לפיה עבאס ויתר על התביעה לזכות השיבה, והראיה לכך היא אותה אמירה בראיון לחדשות ערוץ 2, לפיה הוא מבין שלעיר הולדתו צפת לא יבוא אלא כתייר? גם כאן אוטם פונדק את אזניו מדבריו של המנהיג הפלסטיני. בפני בני עמו מקפיד עבאס להביע שוב ושוב את מחויבותו המלאה להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם, לפיה "הפליטים אשר שואפים לחזור לבתיהם ולחיות בשלום עם שכניהם, יורשו לעשות כן, בזמן המוקדם המעשי ביותר". לסוכנות הידיעות הערבית 'מען' אף אמר עבאס ש"נושא הפליטים הוא קדוש". באותו ראיון לטלוויזיה המצרית, בו הודה מהי הסיבה האמתית להתנגדותו לאינתיפאדה חמושה נגד ישראל, נתבע אבו מאזן על ידי המראיין להסביר את אמירתו לחדשות 2 בעניין צפת, שכה ריגשה את פונדק והפיחה בליבו תקווה כה גדולה. תשובתו של אבו מאזן היתה חד משמעית: דבריי על צפת הם עמדה אישית ואין פירוש הדבר ויתור על זכות השיבה. איש אינו יכול לוותר על זכות השיבה. כה אמר מחמוד עבאס וכה אמר רון פונדק.