פיקציה מקומית הופכת לעובדה בינלאומית

גדי טאוב פגע בול במטרה בטור שפרסם בידיעות אחרונות ("דמוקרטיה עדיין גרה כאן", 5.4.11).

לאחר שהסביר כי העליהום על "חוק הנכבה" ו"חוק ועדות הקבלה" הוא בלתי מוצדק, וזאת בהתבסס על קריאה פשוטה של החוקים עצמם, ולאחר שכתב כי ההכרזות על "מותה הקרב של הדמוקרטיה הישראלית" הן מוגזמות ומופרכות, הוא סיים את הטור עם הדגשת המימד הבעייתי ביותר בביקורת הצעקנית הנ"ל, מימד אשר "פרספקטיבה" מדגיש שוב ושוב בכל הקשור לתקשורת הישראלית.

כך כותב טאוב:

ההכרזות הקולניות על כל שהחוקים החדשים הופכים את ישראל ללא דמוקרטיות היו מגוחכות ולא יותר, לולא הנזק שהן עצמן גורמות. להצהרות של ישראלים כי ישראל היא אפרטהייד יש משקל עצום במסע הדה-לגיטימציה העולמי נגד זכותם של היהודים להגדרה עצמית. לא רק אנחנו אומרים שהציונות היא גזענות, אומרים יריבי ישראל, הנה, הישראלים עצמם אומרים שזה המצב.

ואם אצלנו מכריזים, בניגוד לעובדות, שישראל חוקקה חוק האוסר על פלסטינים להחזיק בנרטיב הלאומי שלהם, או שאוסר על ערבים לגור ביישובים יהודיים, הפיקציה המקומית הזאת הופכת לעובדה בינלאומית.

ביקורת עצמית היא דבר מבורך, והיא מהווה מרכיב חשוב וחיובי במהותה ואופיה של החברה והדמוקרטיה הישראלית. אולם ביקורת שאינה מבוססת על עובדות, או לחילופין מבוססת על עובדות מעוותות ומסולפות, יוצרת נזק מיותר עבור מדינת ישראל, בין אם היא נאמרת במזיד ובין אם בשוגג.