פרספקטיבה על מוחמד אבו חדיר וקיר הזיכרון בהר הרצל

סערה זוטא פרצה היום עם החשיפה ברשת ב' כי שמו של הנער הפלסטיני מוחמד אבו-חדיר התווסף ללוח הזיכרון לחללי פעולות האיבה בהר הרצל. כזכור, אבו-חדיר נרצח באכזריות על ידי שלשה ישראלים, לאחר שנחטף על ידם בשכונת שועפט. משרד הביטחון החליט להכיר בו כנפגע פעולות איבה.

בעקבות הפרסום, דורש כעת ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" להסיר את שמו של אבו-חדיר מלוח הזיכרון. לטענת הארגון תלונות רבות הגיעו למשרדיו, וחלק מהמשפחות אף איימו לנתץ את קיר הזיכרון.

הסיפור פורסם גם באנגלית באתרים הישראליים 'הארץ', ynetnews, ו-Times Of Israel, ומשם גלש לכלי תקשורת בחו"ל דוגמת הגרדיאן הבריטי, סוכנות הידיעות JTA, ואף סוכנות הידיעות הסינית Xinhua. אתר Times of Israel אף ניסה להוסיף נופך של דרמטיות לסיפור בכך שדיווח כי מדובר בפעם הראשונה שערבי שנרצח על ידי יהודים מצורף לקיר הזיכרון.

אלא שטענה זו של ה-Times of Israel אינה נכונה. למעשה, אף כלי תקשורת לא טרח לבדוק ולספר לקוראיו כי אין כאן כל חידוש, וכי ערבים שנרצחו על ידי יהודים מונצחים כדבר שבשגרה כנפגעי פעולות איבה. כך למשל מיכאל בחות משפרעם שנרצח על ידי עדן נתן זאדה בשפרעם ב-2005, חמיס איוב טוטנג'י שנרצח על ידי שלשה יהודים בדרך למעלה אדומים ב-1985 וסמיר בלביסי שנרצח בירושלים על ידי ג'ק טייטל ב-1997. זאת ועוד, אפילו מחמד עבד רבה שנורה למוות בטעות על ידי חיילי צה"ל בכביש המנהרות ב-2002, מונצח בקיר הזיכרון בהר הרצל.

אין כאן שום דבר חסר תקדים ואין כאן כל חידוש דרמטי. נשאלת נשאלה מדוע דווקא עכשיו נזכרו באלמגור להתלונן על הנצחתם של ערבים בקיר הזיכרון בהר הרצל? ושאלה לא פחות חשובה – מדוע אף כלי תקשורת לא טרח לספק מידע זה ולהעניק לפרשה את הפרספקטיבה המתבקשת?

בעקבות פניית 'פרספקטיבה', שינה ה-Times of Israel את כותרת דיווחו וכעת כבר לא נכתב בו שמדובר בפעם הראשונה בו ערבי שנרצח על ידי יהודים מונצח בקיר הזיכרון.