פרס מחליש את הסיפור? נחביא אותו

"אודי סגל, אתה חושף הערב את מה שנראה כמו הסערה המדינית הבאה".

במילים אלו פתח מגיש המהדורה המרכזית של חדשות 2, דני קושמרו, את ההפניה לדיווחו של הכתב המדיני אודי סגל, אודות מסמך המדיניות שהפיץ משרד החוץ לנציגויות ישראל בעולם, לפיו, ההתנחלויות אינן סותרות את החוק הבינלאומי. ("הסערה המדינית הבאה: "ההתנחלויות חוקיות", בסרטון החל מהדקה 16:40):

"בהחלט," עונה סגל לקושמרו, ומתחיל לספר על הנייר, "ביוזמתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, שהנחתה את הצוות המשפטי של המשרד לרענן את המסמך המשפטי והוא קובע כך:"

כאן מגולל סגל את עיקרי הנייר שזה עתה "חשף", נייר שנשמע (שמא מושמע) לאוזני הצופים, כביטוי נוסף לעמדתה הנצית של חוטובלי. מהדיווח עולה הרושם שהנייר מהווה תפנית במדיניות הדיפלומטית של ישראל, העוברת לתבוע זכות מלאה לריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון, ואף צפוי לחולל "סערה מדינית". כדי לחזק את התחושה שמדובר בפנייה דיפלומטית חדה ימינה מהקו שנהג עד כה, קושר סגל את השינוי בהמלצות הדו"ח שהגיש לממשלה השופט בדימוס אדמונד לוי,  לפני כשלוש וחצי שנים. כך סגל:

זה העובדות. בשורה התחתונה דני, זהו נייר הגנה המבוסס כמעט כל כולו על הטיעונים של דו"ח אדמונד לוי… הסכנה המדינית בנייר, הוא מזמין עימות, מזמין קטטה

מילה אחת קטנה, הנחבאת בתוך דיווחו של סגל, מרמזת להטייה הבולטת המאפיינת דיווח זה, והמילה הזו היא כמובן המילה "לרענן".

שכן הכתב המדיני של חדשות 2 יודע היטב, שהנייר שהפיצה חוטובלי לנציגויות, אינו אלא אותו נייר, לפחות מבחינת המהות, אותו הפיץ לנציגויות ישראל לפני כ 14 שנה שר החוץ שמעון פרס.

בחינה מדוקדקת של הנייר הישן, שהפיץ פרס, לעומת הנייר החדש שהפיצה חוטובלי, מעלה שלהוציא השמטת הטענות הישראליות לגבי רצועת עזה, (שחדלו להיות  רלוונטיות לפני כעשור), ועיבוי פרק רקע על הקשר ההיסטורי של העם היהודי לאדמתו, כמבוא לטיעונים עצמם, הנייר במהותו זהה.  בשני הניירות עולות אותן טענות משפטיות, לפיהן לישראל "תביעות קניין תקפות ביחס לשטחי יהודה ושומרון" בשל העובדה שהשטח לא נכבש מישות מדינית המחזיקה בריבונות לגיטימית על השטח. לפיכך, ובשל נימוקים נוספים, האיסור המוזכר באמנת ז'נבה הרביעית על העברת אוכלוסיה לשטח כבוש, אינו חל במקרה זה. 

מסקנות דו"ח אדמונד לוי, מאליו מתברר, אינן קשורות לעניין כלל, כיוון שכשכתב את הנייר המקורי משרד החוץ של פרס, עדיין היה השופט העליון אדמונד לוי  בשיא הקריירה שלו כשופט פעיל.

'פרספקטיבה': אודי סגל, אתה הרי יודע שחוטובלי לקחה נייר ישן של פרס, והפיצה אותו מחדש כשהוא נושא את אותה מהות בדיוק. למה להציג זאת כ"חשיפה" של נייר ש"יעורר סערה מדינית" ו"יזמין עימות וקטטה"?

אודי סגל: ציינתי שמדובר "ברענון של מסמך". בטלוויזיה יש בכל זאת רק דקה, ולא היה זמן להיכנס להיסטוריה של המסמך. זה לא נועד להסתיר משהו. למרות זאת ציינתי שמדובר ברענון מסמך קיים. לא מסכים עם הטענה שאין כאן חדש. העניין הוא לא עצם המסמך אלא ששולחים אותו מחדש לשגרירויות עם הנחייה להעלות אותו בפגישות… המהלך הוא לא רק משפטי, אלא גם הסברתי, מבחינת הניסיון לשים את זה על סדר היום. יש הבדל בין מסמך שקבור באתר משרד החוץ בין אלפי מסמכים, לבין מסמך שנשלח לכל השגרירויות.

לגבי דו"ח אדמונד לוי. אני הפרדתי בדיווח שלי ואמרתי "עד כאן העובדות". המילה "למעשה" היא הפרשנות שלי. ושוב מדובר בטלוויזיה, ולא ניתן להכניס הכל. יש כאן מהלך מאד מוזר, בו ממשלת נתניהו ממנה וועדה, ואז לא עושה עם הדו"ח כלום. מכיוון שציפי חוטובלי מאמינה גדולה בדו"ח אדמונד לוי,  יש כאן הכנסה של דו"ח אדמונד לוי ללא המסקנה שלו. זאת הייתה פרשנות.

הפרשנות השנייה הייתה שזה מזמין תגרה. ברגע שאתה מעלה את המסמך מן האוב, עושה לו רענון ומתיחת פנים, שולח לשגרירויות ואומר לשגרירים שבפגישותיהם עם עמיתיהם מאירופה עליהם  "להעלות את הטיעונים המשפטיים", יש פה מהלך דיפלומטי. המהלך הוא לא העניין המשפטי, אלא העניין הדיפלומטי.

להערכתי יש פה עניין בעל חשיבות שיעורר כותרות והדים. אבל לפעמים גם אני שוגה. אני מצאתי את זה נורא מעניין.