רחמנות על האסירים הפלסטינים חבל שהתקשורת הישראלית לא פרסמה מה הטריד את נציב זכויות האדם של האו"ם ביום שחרורו של גלעד שליט. ריקי הולנדר | 21.10.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס רחמנות על האסירים הפלסטינים (21.10.11) קבלת פנים לאסירים הפלסטינים המשוחררים גלעד שליט שוחרר משבי החמאס בתמורה ל-1027 אסירים פלסטינים, חלקם רוצחים שפלים האחראיים לכמה מהפיגועים המזוויעים ביותר שידעה ישראל. למרות זאת, הם זכו לייצוג משפטי, ובזמן שהותם בכלא הישראלי זכו בין השאר לביקורי משפחות ולביקורי הצלב האדום, אכלו ארוחות מסודרות ומזינות, יכלו להסתובב בחצר חיצונית תחת קרני השמש והיו מחוברים לטלוויזיה עם עשרה ערוצים. גלעד שליט, לעומת זאת, הוחזק כמעט חמש שנים וחצי בשבי החמאס בניגוד לכל חוק ואמנה בינלאומית – הוא לא זכה לביקור משפחתו; לא זכה לביקור הצלב האדום; על פי מראהו (ועל פי מה שאמר בטלוויזיה המצרית) הוא לא ראה אור יום ולא ראה בני אדם חוץ משוביו במשך כל תקופת שיביו וכנראה לא אכל אוכל מזין בצורה מסודרת; החמאס סרב לתת לו משקפיים שהמשפחה ביקשה להעביר לו; והוא לא זכה לשום ייצוג משפטי. ואולם מה הטריד את נציגי האו"ם ביום שחרורו של שליט? תנאי החזקתו ומראהו הכחוש והחיוור? באופן לא מפתיע, התשובה היא לא. הדאגה היחידה אותה הם ביטאו היתה כי ייתכן שזכויותיהם של חלק מהפלסטינים שהשתחררו בעסקה קופחו על ידי כך שלא ניתנה להם הזכות לבחור להיכן ישוחררו. נאבי פילאי (Navi Pillay), נציבת האו"ם לזכויות אדם, הבהירה זאת בתשובה לשאלה של סוכנות רויטרס: "קיבלנו בתחושת הקלה גדולה את החדשות אודות עסקת חילופי השבויים. עם זאת, אנו מודאגים ביחס לדיווחים כי מאות אסירים פלסטיניים מהגדה המערבית עלולים להשתחרר לעזה או לחו"ל", אמר עוזרה של פילאי לסוכנות רויטרס בתשובה לשאילתא. "אם במקרים מסוימים זה נעשה ללא הסכמתם החופשית והמיודעת של הנוגעים לעניין, ייתכן כי הדבר מהווההעברה בכוח (טרנספר) או גירוש על פי החוק הבינלאומי", הוא הוסיף. "אנו לא בטוחים עד כמה הם הסכימו לזה". בהתחשב בפשעים הברבריים בגינם מחבלים אלה נכלאו, חוסר חרטתם המוחלט, וקבלת הפנים הפלסטינית לה זכו עם שחרורם – אשר כללה את הקריאות "רוצים גלעד שליט שני" ו"חייבר חייבר יא יאהוד" – מה שמטריד את מועצת זכויות האדם של האו"ם הוא מגוחך במקרה הטוב ומעלה שאלות לגבי מטרותיו ומניעיו האמיתיים של הארגון במקרה הרע. ברי כי אין לו שום עניין בזכויות האדם או רווחתם של קרבנות או אסירים ישראליים. דאגתו מוגבלת לזכויות המחבלים – הזכות לחזור לדרך הטרור? הזכות לשוב לבסיסי פעילותם הנוחים והמוכרים? הבטחה כי לא תיפגע זכותם ויכולתם של המחבלים לשוב ולתקוף ישראלים? אין פלא כי האו"ם והמועצה "לזכויות אדם" שלו איבדו כל רלוונטיות והפכו לבדיחה לא מוצלחת. מכיוון שארגון זה על שלל התבטאויותיו, החלטותיו וועידותיו מתעסק בישראל באופן אובססיבי, משפיע על דעת הקהל העולמית ואף הפך לזירת ההתגוששות האחרונה בין ישראל לפלסטינים, חבל שכלי התקשורת בישראל לא נתנו ביטוי להודעה המגוחכת של נציגת האו"ם הבכירה. אמנם רוב הציבור בישראל חש באופן אינטואיטיבי כי מוסדות האו"ם מוטות באופן קיצוני נגד ישראל, אולם חשוב לפרסם ולהדגים הטיה זו באמצעות דיווח על הודעות טיפשיות ומנותקות שהאו"ם מנפיק, כגון זו שמצוטטת כאן.