שוב השקר הזה

שוב מוזכר "חוק הנכבה" כדוגמא לחקיקה אנטי-דמוקרטית של הכנסת היוצאת. נשאלת השאלה: האם מי מהעיתונאים באמת קרא את החוק, או שמא כולם מעתיקים אחד מהשני? רק כך ניתן להסביר את השקר אותו מאכילים את הציבור שוב ושוב.

שוב מוזכר "חוק הנכבה" כדוגמא לחקיקה אנטי-דמוקרטית של הכנסת היוצאת. נשאלת השאלה: האם מי מהעיתונאים באמת קרא את החוק, או שמא כולם מעתיקים אחד מהשני? רק כך ניתן להסביר את השקר אותו מאכילים את הציבור פעם אחר פעם.

                                                               ערבים ישראלים מממשים את זכותם להפגין. מאי, 2012. צילום: פלאש 90

עיתון 'הארץ' הוא אחד הגורמים המרכזיים שמובילים את קמפיין "הידרדרותה של מדינת ישראל למחוזות אנטי-דמוקרטיים", במיוחד על ידי מתקפה בלתי פוסקת על כנסת ישראל ועל חקיקותיה מהשנים האחרונות,

…שתכליתם לדרוס מיעוטים חלשים, ובראשם ערביי ישראל, ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות אדם. הם שמו לעצמם למטרה לצמצם את חופש הביטוי והמחאה ולהטיל מורא על התקשורת,

כפי שנכתב במאמר המערכת של העיתון היום ("ברוך שפטרנו", 16.10.12).

אחד החוקים החביבים ביותר על 'הארץ' המשמש שוב ושוב כדוגמא לחקיקה אנטי-דמוקרטית לכאורה הוא "חוק הנכבה". אלא שפעם אחר פעם, 'הארץ' מציג בפני קוראיו הסבר שקרי לגבי מהותו של החוק, וכך עשה גם היום באותו מאמר מערכת:

הכנסת ה-18 טימאה את ספר החוקים של ישראל בחוק הנכבה, הפוגע בזכותם של ערביי ישראל לציין את יום העצמאות כיום אבל…

זהו שקר מוחלט המעוות את החוק. כפי ש'פרספקטיבה' הסבירה יותר מפעם אחת, החוק המדובר (הקרוי למעשה תיקון מס' 39 לחוק יסודות התקציב) מבקש לעכב תקציבים ממשלתיים מגוף הנתמך על ידי המדינה אשר מבקש לארגן או לממן פעילויות שיש בהן כדי לערער את יסודות המדינה.

בניגוד למשתמע ממאמר המערכת של 'הארץ', החוק אינו מונע מאף ערבי אזרח ישראל להקים סוכת אבלים בחצר ביתו ביום העצמאות. החוק אף אינו אוסר על קיום עצרת זיכרון ואבלות בהשתתפות 400,000 איש ואשה בכיכר רבין ביום העצמאות. למעשה החוק אינו אוסר דבר. הוא בסך הכל מאפשר לשר האוצר לעכב תקציבים ממשלתיים (כספי משלמי המיסים) מגופים הנתמכים על ידי תקציבים ממשלתיים אלה, המבקשים לשלול את קיומה של ישראל כמדינה יהודית.

'הארץ', יחד עם כלי תקשורת נוספים, ממש שוטף את מוחו של הציבור. לפני מספר חודשים כתב אורי משגב כי משמעותו של חוק הנכבה היא שאסור לדבר על הנכבה. ב'מעריב' כתב אריק בנדר כי החוק "שולל תקציבים מארגוני שמאל שיציינו את יום העצמאות כיום אבל" (תוקן בעקבות פניה של 'פרספקטיבה'). בעיתון 'הארץ' באנגלית הוסבר לקוראים בשני מאמרים נפרדים כי החוק מונע מימון מכל ארגון המתנגד לעקרונות מדינת ישראל, מבלי להזכיר שמדובר במימון ממשלתי לגופים הנתמכים על ידי כספי מדינה, (המאמר השני תוקן בעקבות פניית 'פרספקטיבה'). 

"חוק הנכבה" הפך לא רק לסמל של חקיקה אנטי-דמוקרטית על לא עוול בכפו, אלא לסמל של הפצת דיסאינפורמציה על ידי עיתונאים עצלנים, בורים או חסרי יושרה. כשמאמר המערכת הנ"ל נקרא על ידי צרכני תקשורת וסוכני דעת קהל בחו"ל, הוא תורם תרומה ישירה להשחרת פניה של ישראל, שוב, על לא עוול בכפה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות