שידורי 'כאן' מציגים: אנחנו לא סומכים על דובר צה"ל באופן אוטומטי, ולכן נסמוך על החמאס

כיצד נתונים לא מאומתים מלשכת חמאס הוצגו כעובדה בתאגיד השידור הישראלי

צילום: יוסי אלוני/פלאש90

מאת CAMERA ARABIC

ב-11 באוגוסט, דיווח 'מכאן' – הערוץ בשפה הערבית של תאגיד השידור הישראלי 'כאן' – על הריגת "עיתונאי" אלג'זירה אנס אלשריף בעזה. בדיווח, טען הכתב אייל עלימה ש"מתחילת המלחמה, ישראל נושאת באחריות להרג של 238 עיתונאים באזורים שונים" (1:42 בסרטון) – ללא ציון מקור לנתון זה.

מדובר במספר מעניין וחריג. זאת מכיוון שכמה מקורות בינלאומיים, המתיימרים להעריך את מספר העיתונאים שנהרגו בעזה – הערכה שבפני עצמה רחוקה משלמות ולמעשה כוללת מספר גדול של תועמלני חמאס – סיפקו עד לאותו תאריך מספרים נמוכים בכמה עשרות.

אז מנין הגיע הכתב עלימה למספר 238?

האמת היא שהטענה שחיסול אלשריף וחבורתו העלתה את מספר "העיתונאים ההרוגים" במלחמה ל-238 הושמעה רק ממקור אחד – והוא לשכת התקשורת הממשלתית של חמאס בעזה.

השימוש שעשה עלימה בנתוני חמאס, מבלי להציג אותם ככאלה, נראה חמור פי כמה אם שמים לב לעובדה שמספר 148 ברשימה החמאסית הוא לא אחר מעבדאללה אלג'מל, "עיתונאי" Palestine Chronicle שהחזיק שלושה חטופים בביתו, כך על פי עדותם. כל ציטוט של הנתון "238" ללא ציון עובדה זו משמעו מתן במה לתעמולת חמאס על הרג מכוון של עיתונאים, ומחיקת סיפורם של שלושת החטופים – אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו. 

בעיה נוספת בדיווח של עלימה היא הצגת הקשר בין אנס אלשריף לחמאס בתור "גרסה ישראלית" בלבד, בעוד שבזמן השידור כבר היה ידוע זה שעות ארוכות שאלשריף עבד בעבר בשירות חמאס גם ממקורות אחרים (הבי.בי.סי למשל).

פנינו לתאגיד השידור 'כאן' בעניין האופן הבלתי ביקורתי בעליל בו הציג עלימה את נתוני חמאס. קיבלנו את התגובה הבאה:

אייל עלימה הינו כתב צבאי ותיק ומקצועי, שלא ניתן לחשוד בו כאנטי ישראלי. הדיווח, שבו הוא מציג גם עמדות שונות בנוסף לעמדה של צה"ל, הוא בבסיס העבודה העיתונאית החופשית ואין אנו רואים פסול בדרכו זו של הכתב.

הנתונים שהציג נדלו מכמה מקורות הידועים באמינות, ולכן מן הראוי להציגם כפי שנעשה בכתבה.

בעקבות פנייתך גם ביקשנו את התייחסותו של הכתב לתלונתך:

"באשר לנתונים על מספר  העיתונאים שנהרגו בעזה אני מסתמך על הנתונים המקובלים, הן בגרסה הפלסטינית והן על ארגוני עיתונאים בינ״ל. מצרף, לדוגמא, דיווח באתר אקסיוס האמריקני, שאינו ידוע בתמיכתו בחמאס או בעוינותו  למדינת ישראל.

באשר לעמדת צה״ל בנוגע לנסיבות האירוע, אני מצטט חלק מהודעת דו״צ בנושא. העובדה שאיני מאמץ באופן אוטומטי את עמדת דו״צ נוגעת לנשמת אפה של עיתונות מקצועית, שטורחת להציג את הגרסאות והעמדות השונות הנוגעות לאירוע המסוקר. למיטב הבנתי, הצגתי את הנושא באורח מקצועי ומדויק". 

בלי קשר לשאלה האם אייל עלימה או אתר axios גילו אי פעם נטיות אנטי-ישראליות (האשמות שנעדרו מהפנייה שלנו), מעולם לא דרשנו מאיש "לאמץ באופן אוטומטי את עמדת דובר צה"ל" –  אלא להימנע מלהציג את נתוני חמאס כעובדה שאין עליה עוררין. ועובדה היא שבניגוד לדיווח של מר עלימה, הדיווח באתר אליו הוא הפנה אותנו דווקא כן מציין כי מקור הנתון הוא לשכת התקשורת של חמאס, והוא גם מספק נתונים חלופיים ממקורות נוספים.

לכן, קשה לומר שמקצועיות או דיוק אפיינו את הדיווח של עלימה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות