שקרי התקשורת על התיקון לסעיף 7א בחוק יסוד הכנסת

הצעת החוק לתיקון סעיף 7 א' בחוק יסוד הכנסת, אושרה בכנסת בקריאה טרומית.

לפי ההצעה, תורחב האפשרות למנוע השתתפות של מועמדים ורשימות בבחירות לכנסת, כך הגדרת תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל, כפי הסעיף המקורי, תחול גם על תמיכה במפגע בודד ולא רק של ארגון טרור או מדינת אויב, וגם אם התמיכה היא במאבק מזוין באזרחים ישראלים ולא רק במדינת ישראל, וגם אם התמיכה במאבק המזוין נגד האזרחים והמדינה, לא הובעו באופן רציף ומתמשך.

ההצעה מותקפת קשות בתקשורת.

לדוגמה: ביום שישי האחרון כתב נחום ברנע בטורו במוסף לשבת בידיעות אחרונות, שמטרת התיקון לחוק היא, לא פחות ולא יותר, למנוע קיומן של בחירות הוגנות בישראל:

לא יהיו בחירות, לא כמו שאתם חושבים. אם הם (הקואליציה, ח"ע) יעריכו שהם עלולים להפסיד בבחירות, הם יחוקקו חוק שימנע מהסיעות הערביות להתמודד או יחייב כל בוחר בשבועת נאמנות וכך ירחיק את הבוחרים הערבים מהקלפיות. הבחירות יהיו משחק מכור… והנה, הצעת החוק שתמנע מסיעותיהם (של איימן עודה ואחמד טיבי, ח"ע) אולי גם מרע"מ של מנסור עבאס, לרוץ לכנסת הבאה

יוסי ורטר אף הרחיק לכת עוד יותר ותיאר את התיקון המוצע לסעיף 7 א' בחוק יסוד הכנסת:

חוק גזעני, בלתי־חוקתי בעליל, שיאפשר לפסול בקלות יחסית מועמדים ערבים מלהתמודד בבחירות

האמנם מדובר בחוק גזעני, בלתי חוקתי בעליל, שמטרתו להפוך את הבחירות בישראל למשחק מכור?

ראשית, זהו לא חוק גזעני, כיוון שאיננו מבוסס על גזע, הן על דרך החיוב והן על דרך השלילה.

על דרך החיוב – מועמדים ורשימות שאינם תומכים בטרור רשאים להתמודד לכנסת ללא קשר לגזע. כך מכהנים חברי כנסת מהעדה הדרוזית, יוצאי אתיופיה וכמובן גם ערבים ובדואים.

על דרך השלילה – כשהחוק חל, הוא חל גם על יהודים, כדוגמת ח"כ עופר כסיף. או ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי.

שנית, זהו גם לא חוק אנטי חוקתי. חוק יסוד הלאום קובע במפורש את דמותה, אופיה וזהותה של המדינה כמדינה יהודית. התיקון לחוק, האוסר לחימה טרוריסטית כנגד המדינה באשר היא כזו, מעיד שמה שאיננו חוקתי כאן, הוא דווקא העובדה שמי שתומך בטרור כנגד המדינה כפי שהיא משתקפת מחוק יסוד הלאום, הוא האנטי חוקתי כאן, לא התיקון לחוק.

ושלישית, והחשוב מכל:

הבה נחשוב על הטענה של נחום ברנע, לפיה מטרתו של החוק להפוך את הבחירות בישראל למשחק מכור, כיוון ש"תמנע מהסיעות הערביות לרוץ לכנסת הבאה".

אם הסיעות הערביות ו/או המועמדים הערבים לא יתמכו במאבק מזוין נגד ישראל, לא של ארגוני טרור ולא של יחידים, לא נגד המדינה ולא נגד אזרחיה, לא באופן רצוף וגם לא באופן בלתי רצוף, האם תהיה להם לפי התיקון המוצע לחוק בעיה להיבחר?

ברור שלא. ערבים שאינם תומכים בטרור יכולים להיבחר ללא קושי, גם אחרי התיקון לחוק.

כלומר, ברנע מניח שאם אתה ערבי ישראלי הרוצה להיבחר לכנסת, אתה חייב להיות תומך בטרור. אם אינך תומך בטרור אינך קיים, או שגם הבוחרים הערבים שלך יתרחקו מהקלפיות.

האמנם אין בישראל ערבים ישראלים שאינם תומכים בטרור? בוודאי שיש, וברור שרק הם ראויים לכהן בכנסת ישראל.  

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.