תרגום 'הארץ' לאנגלית שוב אנטי ישראלי יותר מהמקור בעברית, הפעם בנושא "שדה הקטל" בעזה

סיוע הומניטרי נכנס לרצועת עזה. צילום: עלי קאריקה, פלאש90

"'הארץ' תרגם במכוון את חומר המקור שלו באופן שגוי, כדי להאכיל את הקהל דובר האנגלית שלו בשקרים", כתב החוקר הצבאי אנדרו פוקס מחברת הנרי ג'קסון, בביקורתו על הכתבה מעוררת הסערה של העיתון, "לוחמים מעידים: צה"ל יורה בכוונה לעבר עזתים ליד מרכזי הסיוע"; שפורסמה גם באנגלית כמובן, תחת הכותרת: "זהו שדה קטל: חיילי צה"ל קיבלו פקודה לירות באופן מכוון בעזתים לא חמושים הממתינים לסיוע הומניטרי".

אנדרו פוקס ממשיך:

אז הוא [העיתון] חיבר ביחד חצאי אמיתות, ציטוטים חד-צדדיים, והשמטות נוחות על מנת ליצור סיפור קריקטורי ומרושע אודות הברוטאליות הישראלית, אפילו כשהמקורות שלו סותרים את הסיפור.

הצגת מקורות עבריים בצורה מטעה לקהל זר היא התמחות ותיקה של "הארץ". ככל שהשקר מרהיב יותר, כך העיתון הישראלי יוצר הד גדול יותר בזירה הבינלאומית.

למשל, הכותרת המזעזעת והשקרית מ-2012, "סקר: רוב היהודים ישראל תומכים במשטר אפרטהייד בישראל", שמאוחר יותר תוקנה. לאחר מכן, ב-2013, דיווח מחפיר של "הארץ", כולל ציטוטים חלקיים, עורר סיקור בינלאומי כוזב שטען כי ישראל עיקרה בכפייה נשים אתיופיות. הסיפור הפנטסטי הזה התמוטט גם הוא תחת בדיקה והסתיים ביבבה בצורת סדרת תיקונים שהתבקשו על ידי CAMERA.

במיוחד עבור דוברי אנגלית, 'הארץ' נוהג לתרגם באופן שגוי את הסיקור העברי שלו. המסורת של הכנסת מידע כוזב המשמיץ את ישראל למהדורה האנגלית, או מחיקת דיווחים על תוקפנות פלסטינית או ערבית או מעשים פסולים אחרים שהופיעו בסיקור העברי המקביל של העיתון, היא כה ממוסדת וממושכת, עד כי המעקב פורץ הדרך של CAMERA, עמותת האם של 'פרספקטיבה', "הארץ: אבד בתרגום", הגיע לשנת הבר-מצווה שלו.

הכתבה "שדה קטל" של 'הארץ' מהווה פרק התבגרות של "אבד בתרגום". בסיקור הירי הקטלני ליד ארבעת אתרי חלוקת הסיוע של קרן הסיוע ההומניטרית בעזה (GHF)'"הארץ' מתקדם מעלילות על שאיפות אפרטהייד ועיקורים להריגה מכוונת של פלסטינים רעבים וחסרי אונים שממתינים לקבל מזון.

בכתבה, ניר חסון, יניב קובוביץ' ובר פלג מסתמכים על מקורות אנונימיים רבים כדי לטעון כי חיילים ישראלים קיבלו פקודות לירות באזרחים לא חמושים שאינם מהווים איום על החיילים.

להלן דוגמה של תרגום שגוי ומטעה במתכוון בגרסה האנגלית של הכתבה. כשהיא עוסקת בתת-אלוף יהודה ואך ויחידתו, אוגדה 252, עליו דיווח 'הארץ' בעבר שהוא אחראי להפיכת ציר נצרים ל"ציר מוות", הכתבה מבהירה שאוגדה 252 אינה פועלת באזור של מרכזי החלוקה של GHF (שלושה מהמרכזים ממוקמים בדרום רצועת עזה, ומרכז אחד פועל בצפונה). לשון הכתבה בעברית:

האוגדה של ואך אינה היחידה שפועלת באזור: היא אחראית לצפון הרצועה, ולכן הנחיותיו של ואך נוגעות לבוזזי משאיות הסיוע של האו"ם ולא למרכזי החלוקה.

וכך נכתב בגרסה האנגלית:

Vach’s division is not the only one operating in the area, and it’s possible that other officers also gave orders to fire at people seeking aid.

כלומר, פתאום אוגדה 252 דווקא כן פועלת בצפון הרצועה, יחד עם אוגדות נוספות שאולי גם הורו לחייליהם לירות באנשים המבקשים סיוע הומניטרי.

לפי הגרסה העברית, לתא"ל ואך אין כל סמכות על "שדה הקטל" עליו מדובר, ולפי הגרסה האנגלית דווקא יש לו. נשאלת השאלה, אם האוגדה 252 כלל אינה פועלת באזור הרלוונטי, מדוע יש צורך בכלל לציין ש"קצין בכיר ששמו חוזר שוב ושוב בעדויות על הירי למוקדי הסיוע הוא תת־אלוף יהודה ואך, מפקד אוגדה 252"? למה להקדיש כמה פסקאות למפקד אוגדה שאינו קשור בכלל לסיפור, גם אם לטענת 'הארץ' יש לו רקורד בעייתי? חמור יותר, למה הגרסה האנגלית מספרת עליו את ההפך מהגרסה העברית, כאילו דווקא יש לו קשר למרכזים של GHF?

בתגובה לפניית CAMERA, עורכי המהדורה האנגלית של 'הארץ' תיקנו את הדיווח, וכעת נכתב שם:

האוגדה של ואך אינה האוגדה היחידה הפועלת באזור. היא אחראית לצפון עזה, ולכן המדיניות של ואך היא רלוונטית רק לבוזזי משאיות של האו"ם, ולא לאתרים של GHF [ההגדשה שלנו].

אבל התרגום השגוי של המילה "יחידה" ל"only" במקום "unit" נשאר בעינו, מה שמותיר בעינה את הסתירה: מצד אחד, האוגדה של ואך פועלת באזור. מצד שני, היא לא.

יתר על כן, כותרת המהדורה האנגלית מציגה כעובדה טענה שנויה במחלוקת: "'זהו שדה הרג': חיילי צה"ל קיבלו פקודה לירות בכוונה על עזתים לא חמושים שממתינים לסיוע הומניטרי".  לעומת זאת, הכותרת בעברית ממתנת את הטענה, ומייחסת אותה כראוי למקורותיה (האנונימיים), במקום להציג את ההאשמה השנויה במחלוקת כעובדה.

בעבר, 'הארץ' תיקן דיווחים שהציגו האשמות שנויות במחלוקת כעובדה. למרות שביקשנו תיקון של הכותרת גם במקרה הזו, העורכים בחרו להשאיר אותה כמות שהיא.

בנוסף, בעוד מקורות אנונימיים נחשבים על פי רוב למוצא אחרון בעיתונות, המאמר אינו רק מלא בהם, אלא שהמהדורה האנגלית הרחיקה לכת צעד נוסף, והציגה ציטוט אנונימי בכותרת ("זהו שדה הרג").

יתרה מכך, כותרת המשנה בעברית מבהירה כי הקצינות והחיילים טענו שקיבלו פקודות לירות "לעבר" עזתים (בניגוד ל"על", כפי שנכתב באנגלית) כדי לפזר אותם ("כדי להרחיקם"). כותרת המשנה באנגלית אינה מזכירה כלל את הכוונה לפזר את ההמונים, ובכך מחזקת את הרעיון השנוי במחלוקת והמזעזע של "שדה הרג", שבו חיילים יורים בצורה עיוורת במטרה להרוג.

ולבסוף, בעוד שכותרת המשנה במהדורה העברית מציינת בבירור כי הצבא דחה את הטענות, המהדורה האנגלית מצטטת רק הכחשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, ומתעלמת מההכחשה של הצבא, שהיא בעלת משקל רב יותר.

הגרסה המקורית של המאמר פורסמה באנגלית באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות