אותה טעות בארבעה כלי תקשורת. מישהו גזר והדביק?

אתר ynet פרסם ידיעה מלאת טעויות בנוגע למיקומה של ישראל במדד זיהום האוויר העולמי. באופן פלאי, אותן טעויות בדיוק חזרו על עצמן בכלי תקשורת אחרים. צירוף מקרים או העתקה מביכה?


אתר ynet פרסם ידיעה מלאת טעויות בנוגע למיקומה של ישראל במדד זיהום האוויר העולמי. באופן פלאי, אותן טעויות בדיוק חזרו על עצמן בכלי תקשורת אחרים. צירוף מקרים או העתקה מביכה?

תתנת הכוח באשקלון (פלאש 90)

לפני מספר ימים פרסם אתר ynet ידיעה מטרידה אשר זכתה למאות תגובות וכאלפיים שיתופים בפייסבוק, לפיה ישראל נמצאת במקום ה-12 במדד זיהום האוויר העולמי (כאשר המקום הראשון הוא המזוהם ביותר). כך ד"ר איתי גל החתום על הידיעה:

[pullquote]

 

רמת זיהום האוויר בישראל היא בין הגרועות בעולם: כך עולה מדו"ח חדש שמפרסם היום (ד') ארגון הבריאות העולמי. הדו"ח הקיף 1,600 ערים ב-91 מדינות, ועולה ממנו כי רמת זיהום האוויר בעולם הולכת ומחמירה. מבדיקת הנתונים שפרסם הארגון עולה כי ישראל ממוקמת במקום ה-12 ברמות ה-PM10,  חלקיקים זעירים של מוצק או נוזל שקשורים לאטמוספירה של כדור הארץ ומשפיעים על הבריאות שלנו.

 

[/pullquote]

ועל מנת לסבר את העין, צורפה לידיעה הטבלה הבאה:

 

zihum_ynet

 

אלא שהנתונים הנ"ל פשוט שגויים. את מלוא הנתונים ניתן למצוא כאן, כמו גם במפה האינטראקטיביתשפרסם ארגון הבריאות העולמי, המאפשרת לעיין בנתונים של כל מדינה בנפרד.

 

ראשית, הנתון "המקום ה-12" הוא דמגוגי ומטעה, שכן בנוגע ל-107 מדינות, שהן למעלה ממחצית המדינות המופיעות ברשימה, אין נתונים כלל. כך שישראל יכולה להיות במקום ה-12 או במקום ה-112. אין שום דרך אמתית לדעת.

 

אולם גם אם נתעלם מהמדינות חסרות הנתונים, ונניח כי הכותב ביקש להתייחס רק למדינות לגביהן יש נתונים, הידיעה ב-ynet עדיין שגויה. זוהי הטבלה המתקבלת לאחר שמסדרים את המדינות על פי רמת הזיהום שבהן, ולאחר שמדלגים על המדינות חסרות הנתונים:

 

zihum_who

מסתבר שישראל מצויה במקום ה-24 (יחד עם פרו ולבנון), ולא ה-12 כפי שדווח. אך פה לא מסתיימת אי-ההתאמה. השוואה נוספת בין הטבלה המקורית לבין זו שפורסמה ב-ynet מעלה לא רק שסדר המדינות שונה, גם הנתונים עצמם שונים. לדוגמא, אפגניסטן מקבלת 268 בטבלה המקורית ו-334 בטבלה של ynet. מהו פשר ההבדל?

 

ההסבר לאי-ההתאמה נעוץ בכך ש-ynet עשה סלט מהנתונים. לגבי חלק מהמדינות, כמו ישראל למשל,ynet הביא את הנתון של העיר המזוהמת ביותר באותה מדינה, ולא את הממוצע בכלל המדינה. כך למשל, הנתון 74 המופיע לצד ישראל בטבלה של ynet מתייחס לאשקלון, העיר המזוהמת בישראל, ולא לממוצע בישראל, שהוא 63. אם הכוונה של ynet היתה להראות את העיר המזוהמת בכל מדינה, ניחא. אולם ynet גילה חוסר עקביות בעניין הזה ורק בלבל את עצמו ואת קוראיו. כך למשל, העיר המזוהמת ביותר בהודו היא Gwalior עם מדד של 329 ולא 200 כפי שנכתב ב-ynet; בסין העיר הכי מזוהמת היא Lanzhou עם מדד של 151 ולא 120 כפי שמופיע ב-ynet. בקיצור – סלט.

 

המסקנה היא, אם כן, שקוראי ynet קיבלו דיווח מבולבל ומבלבל אשר ערבב בין שני סוגים של נתונים והוביל למסקנות שגויות, כמו למשל שישראל נמצאת במקום ה-12 במדד הזיהום העולמי. מסקנה שגויה נוספת היא שאפגניסטן מובילה במדד הזיהום העולמי, למרות שהתואר המפוקפק שייך דווקא לפקיסטן, אשר, באופן מוזר, כלל אינה מופיעה בטבלה של ynet.

 

עד כאן מדובר בעיתונאות גרועה של ynet. אולם הפרק השני של הסיפור הוא לא פחות ממדהים ומעורר תהיות. מסתבר שכלי תקשורת נוספים פרסמו בדיוק את אותן השגיאות שפרסם ynet. הדיווח ב-ynet הועלה ב-14:23, וב-17:43 הועלתה הידיעה הבאה בנענע 10:

 

[pullquote]בדו"ח חדש ובינלאומי של ארגון הבריאות הגדול בעולם מדורג זיהום האוויר בישראל במקום ה-12 והמדאיג מתוך 91 מדינות שנבדקו…[/pullquote]

 

ובגוף הכתבה:

[pullquote]

 

נקודת האור היא שישנן ערים בעולם בהן המצב גרוע הרבה יותר. המדינה עם זיהום האוויר הגבוה ביותר בעולם היא אפגניסטן, בה רמת הריכוז מגיעה ללא פחות מ-334 (!), ומהווה סכנה ממשית לבריאותם של התושבים. באיראן מגיעה רמת הריכוז ל- 320 ובהודו ל-200. על רקע כל אלה, דווקא זיהום האוויר הידוע לשמצה בסין ניחן ברמות "בינוניות יחסית", עם רמת ריכוז של 121 בלבד בבירה בייג'ין.

[/pullquote]

 

לאחר כ-25 דקות נוספות (בשעה 16:09), הועלתה ברשת ב' הידיעה הנ"ל:

 

[pullquote]

המדינות שבהן נמדד זיהום האוויר הגבוה ביותר הן אפגניסטן, איראן והודו. לדברי מחברי הדו"ח, זיהום האוויר העולמי גרם לכ-3,700,000 מיליון מקרי מוות של בני פחות מ-60 בשנת 2012.

 

[/pullquote]

גם 'ישראל היום' הצטרף לחגיגה תחת הכותרת "אל תיקחו נשימה: ישראל במקום ה-12 בזיהום אוויר", ובגוף הכתבה:

 

zihum_israel_hayom

 

נדגיש שוב – לא רק שכלי תקשורת האחרים טעו לגבי מיקומה של ישראל ברשימה, הם גם פרסמו בדיוק את אותן הטעויות לגבי המיקום והנתונים של מדינות נוספות המופיעות בטבלה של ynet. הדבר בולט בדיווח של 'ישראל היום'. קשה שלא להגיע למסקנה שמדובר בגזירה והדבקה מהטבלה של ynet, יחד עם כל הטעויות חסרות ההיגיון שהדגמנו לעיל.

 

אתר NRG הוא היחיד שלא טען שישראל נמצאת במקום ה-12 במדד הזיהום, וגם אתר תשתיות, הכותב על נושאי אנרגיה, מיקם את ישראל במקום הנכון בדיווח שפרסם על הדו"ח החדש, תוך הדגשה שרוב כלי התקשורת טעו בדיווחם.

 

כיצד, אם כן, הצליחו ארבעה כלי תקשורת שונים לכתוב את אותן הטעויות?

 

תגובת 'נענע10':

 

"הידיעה שפורסמה בנענע10 סבלה ממספר טעויות – באחת מהן נכתבו בשגגה נתונים של ערים בולטות כנתונים המייצגים מדינות שלמות, אם כי הניסוח אצלנו לא לגמרי בלתי מדויק – רמת ריכוז החלקיקים באפגניסטן למשל אכן מגיעה ל-334, אך היה צריך להיכתב כי הנתון נכון רק לגבי העיר מזאר א-שריף, ואינו מהווה את הנתון המשוקלל של כל המדינה.

למרות טענת ארגון הבריאות הבינלאומי, נדמה לעורך הידיעה כי בהתחלה פורסמו נתונים מעט שונים, או שהוצגו בצורה מעט אחרת, מאלה המופיעים שם כעת.

בכל מקרה, עקב פנייתכם תוקנה הטעות שנעשתה בתום לב, ואנו מצרים עליה ומקווים כי לא תישנה."

 

 

ynet, רשת ב', 'ישראל היום' וד"ר איתי גל לא הגיבו לפניות 'פרספקטיבה' עד לרגע כתיבת שורות אלה.

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות