אנכרוניזם במקום התעדכנות – עיתונאות במיטבה

למה לכתוב מאמר מערכת המסתמך על עובדות, אם במקום זה אפשר לזייף אותן על מנת ליצור אפקט דרמטי יותר?

למה לכתוב מאמר מערכת המסתמך על עובדות, אם במקום זה אפשר לזייף אותן על מנת ליצור אפקט דרמטי יותר?

כותב מאמר המערכת של עיתון "הארץ" מה-31.10.11 כנראה לא מעודכן בהתפתחויות של השנה האחרונה בנוגע לסגר על עזה, למרות שעל התפתחויות אלו דווח בעיתון שלו ממש.

כך נכתב במאמר תחת הכותרת "די למצור":

כמו כל מפלגה פוליטית המבקשת לבצר את כוחה, החמאס מעוניין להעלות את רמת החיים של תושבי עזה. לשם כך עליו להביא להסרת המצור המתמשך של ישראל, הכולל בין השאר הגבלה שרירותית על הכנסת מוצרי צריכה, וניתוק מוחלט כמעט מהעולם החיצון ואף מהפלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.

האם ישנה "הגבלה שרירותית על הכנסת מוצרי צריכה" לעזה? אולי פעם, אבל היום כבר לא, כפי שדווח על ידי כתבי "הארץ" עמוס הראל ואבי יששכרוף לפני מספר שבועות:

מצוקת תושבי עזה נותרה גדולה, אבל האיסור הישראלי המטופש על הכנסת סחורות, שכלל בדיקה דקדקנית של סוגי המוצרים, הוסר כבר לפני יותר משנה

השינוי ההדרגתי החל בינואר 2010. מתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט, בחר להפוך את הסדר: במקום רשימה מצומצמת של סחורות המותרות לעזתים, רשימה סגורה של חומרים דו-שימושיים (כלומר, סחורות אזרחיות שיכול להיות להן שימוש צבאי, כמו בניית בונקרים) האסורים להעברה. הביקורת הבינלאומית על ישראל לאחר פרשת ה"מרמרה", הולידה החלטת ממשלה ביוני אשתקד, שמשמעותה בפועל היתה הסרת המצור. היומרה להפעלת מדיניות ענישה כלכלית כלפי הרצועה נזנחה.

בתוך מעט יותר משנה אישרה ישראל הכנסת חומרי בנייה ל-163 פרויקטים ברצועה, שנעשו במימון ובשיתוף של ארגונים בינלאומיים. "בכירי החמאס מסתובבים כל היום עם מספריים, גוזרים סרטים לחנוכת מרפאות, מכוני טיהור ומפעלי תשתית", אומר סגן-אלוף קובי, איש מנגנון תיאום הפעולות בשטחים.

במילים אחרות, על פי הראל ויששכרוף ובניגוד למאמר המערכת של 'הארץ', אין "הגבלות שרירותיות על הכנסת מוצרי צריכה" לרצועה כבר קרוב לשנתיים.

אפילו עמירה הס, אשר אינה חשודה בעודף סימפטיה כלפי מדיניות ישראל בכל הנוגע לעזה אישרה שה"הגבלות השרירותיות על הכנסת מוצרי צריכה" בוטלו.

בספטמבר היא כתבה:

…הרשימה עצמה בוטלה ב-20 ביוני 2010, לאחר יירוט המשט הטורקי לעזה. היום ישנה רשימה של מוצרים אסורים להכנסה, בשל האפשרות לשימוש כפול בהם כאמצעי לחימה.

באשר לטענה כי עזה נמצאת ב"ניתוק מוחלט כמעט מהעולם החיצון" אולי כותב מאמר המערכת לא שמע על כך שעזה חולקת גבול עם מצרים – גבול אשר לפחות כיום הוא פתוח, ומאפשר, לדוגמא, את חופש תנועתם של אסירים פלסטינים משוחררים ובני משפחותיהם לערב הסעודית לכבוד החג' (העלייה לרגל למכה). כפי שדיווח העיתון המצרי "אל-מסרי אל-יום" בשבת האחרון (29.11.11):

מספר האנשים שנכנסו למצרים מאז ה-28 למאי דרך מעבר רפיח הגיע ליותר מ-145,000.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות