ביידן לא דיבר על ישראל בנאום 'מצב האומה'? ידיעות: "מדובר במסר ברור לממשלת ישראל"

כתבת העיתון יודעת היטב שאין כאן כל חדש ובוודאי שלא מסר לממשלת ישראל. למה בכל זאת היא מפיצה את הכזב הזה?

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. צילום: יונתן סינדל/פלאש90

יש אנשים שחושבים שכל דבר שקורה בעולם, קשור איכשהו למדינת ישראל. אחת מהם, כך מסתבר, היא כתבת 'ידיעות אחרונות' אורלי אזולאי, שבסוף השבוע האחרון כתבה על נאום "מצב האומה" המסורתי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אותו הוא נשא בשבוע שעבר.

כבר בכותרת המשנה של המאמר של אזולאי, לא נותר מקום לספק:

בנאומו לאומה האמריקאית העביר הנשיא מסר ברור לממשלת ישראל: פגיעה בדמוקרטיה עלולה להוביל לפגיעה ביחסי שתי המדינות.

הכוונה היא כמובן לרפורמה המשפטית שהממשלה מקדמת. אבל רגע אחד – הרי הנשיא ביידן כלל לא הזכיר את ישראל בנאומו. אז על איזה מסר מדובר, ומה כל כך ברור בו?

אורלי אזולאי מסבירה:

 שלא כבעבר בנאומים אלה, ביידן לא הזכיר את ישראל ולא חזר על המחויבות הקדושה ועל כך שיחסיה עם אמריקה הם בלתי ניתנים לערעור. הוא גם לא דיבר על האיום האיראני. ברקע, נתניהו לא קיבל עדיין הזמנה לבית הלבן. כל אלה הם ככל הנראה מסר לישראל שהדמוקרטיה נמצאת בימים אלה תחת מבחן גדול.

אם מדי שנה הנשיא מרחיב בדיבור על יחסי ארצו עם ישראל, על "המחויבות הקדושה" וכולי, והשנה הוא לא אמר דבר – אכן מדובר במסר שקשה להחמיץ.

הבעיה היא שכל הטיעון של אזולאי נשען על הנחת יסוד שגויה, ושקל במיוחד לבדוק ולהפריך אותה. כי האמת היא שגם בנאומי עבר ישראל לא הוזכרה. כך, בנאום מצב האומה לפני שנה, ביידן לא אמר מילה על ישראל. וגם בנאומו לפני שני בתי הקונגרס לפני שנתיים הוא לא דיבר על ישראל כלל.

אך זה לא הכל. כי כבר לפני שלוש שנים, אורלי אזולאי טענה שהנשיא טראמפ לא התייחס מספיק לישראל בנאום "מצב האומה" שלו, לעומת נאומים קודמים בהם הנשיאים האמריקאים הפליגו בשבחי היחסים בין המדינות. וכבר אז בדקנו ומצאנו:

בנאום 'מצב האומה' בשבוע שעבר לא היה כל חריג באזכור של מדינת ישראל, לעומת נאומים קודמים. ישראל בדרך כלל מוזכרת במידה דומה, לפעמים קצת יותר, לפעמים קצת פחות, ולעתים בכלל לא.

מדוע, אם כן, אורלי אזולאי ממשיכה לטעון שנשיאי ארה"ב ככלל מדברים רבות על ישראל בנאומים האלה (דבר שהוא פשוט אינו נכון) ולהסיק מסקנות שגויות כשהם לא?

שלחנו לה את השאלה. תשובתה תתפרסם כאן אם וכאשר היא תבחר להגיב.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות