גדעון לוי והאפרטהייד – עיוורון לעובדות

לוי אינו נלאה מלהדביק למצחה של ישראל את תווית האפרטהייד. אלא שהפעם הוא עושה זאת על גבי גבבת הבלים, כזבים ודמיונות ששמחנו להפריך בקלות, בזה אחר זה.


לוי אינו נלאה מלהדביק למצחה של ישראל את תווית האפרטהייד. אלא שהפעם הוא עושה זאת על גבי גבבת הבלים, כזבים ודמיונות ששמחנו להפריך בקלות, בזה אחר זה.

                                                                                    דרום אפריקה באפרטהייד. היום בישראל? (צילום: Joanne Rathe)
כה מתפרץ ובלתי נשלט הוא הדחף של איש 'הארץ' גדעון לוי להוציא רעה את דיבתן של החברה הישראלית ומדינת ישראל, כה להוטה תאוותו להשמיץ את הפרויקט הציוני בכל נושא, בכל תנאי, בכל מקום ובכל עת, וכה רחוק הוא נתלש לעיתים מן המציאות, עד שלעיתים גולשת נטייתו זו ממה שבעיניו הם העוולה והטרגדיה, אל הפארסה והגרוטסקה, עד שאינך יכול עוד לקרוא את תוכחותיו, אלא כקומדיה.

 

פעם נוספת שכזו זימן לוי לקוראי 'הארץ', במאמר שפרסם ביום ראשון האחרון (בשש אחרי האפרטהייד, 'הארץ', 21.4.13). המאמר, שנכתב מיוהנסבורג, בירת דרום אפריקה, נסב סביב ההשוואה המתסכלת שערך לוי בין מדינת האפרטהייד לשעבר, דרום אפריקה, לבין מדינת האפרטהייד בהווה, ישראל.

לאחר שגמר לוי להתפעל מהעובדה שבראש אוניברסיטה ביוהנסבורג עומד פרופסור "צבעוני" ("שבקושי קיבלה אותו ללימודים"), הוסיף, בקיצורים הכרחיים:

איפה ישראל היום, מבחינת המוסר והצדק, ואיפה דרום אפריקה. […] רשימת הלקחים ארוכה. כשנבחר מייר [שר לבן בממשלת האפרטהייד, ח"ע] לראשונה לפרלמנט האפרטהייד הוא הסתכל סביבו וחש שמשהו אינו כשורה. "הרגשתי שאיני מייצג את בני עמי", סיפר. […] כמה חברי כנסת (ישראלים) הסתכלו סביבם וחשו שמשהו אינו כשורה?

נקודות ההשוואה בין ישראל לאפרטהייד של דרא"פ, על פי המאמר של לוי, אפוא, הן אלה:

1.      אצלם יכול "צבעוני" לעמוד בראש מוסד להשכלה גבוהה.

 

2.      אצלם אין עוד אפליה לרעה של בני מיעוטים בקבלה למוסדות השכלה גבוהה ובכלל.

 

3.   אצלם יש ייצוג פרלמנטרי הולם למיעוטים ואצלם אין עוד אפרטהייד.

 

"למדו אותנו, דרום אפריקאים, איך האויב של אתמול הופך לשותף של היום", מייחל לוי, אבל לנו יש העדפה אחרת, והיא להשתעשע מעט בבחינת טענותיו של לוי כלפי מדינת ישראל, אחת לאחת, מול המציאות:

1.      אצלם יכול "צבעוני" לעמוד בראש מוסד להשכלה גבוהה, ובמשתמע – אצלנו לא. ואת הדברים האלה כותב לוי חמישה ימים בלבד לאחר יום העצמאות תשע"ג, ששיאו טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, אותן מדליקים מי שנבחרו על ידי המדינה לכבוד הרם ביותר השמור לאזרחים. אחד ממדליקי המשואות, כידוע, היה הפרופ' הערבי אליען אל קרנאווי, שנבחר בשנה החולפת לנשיא מכללת 'אחווה', וזאת למרות הצהרתו התקיפה לפיה הוא מסרב לשיר את המנון המדינה.

 

2.      אצלם אין אפליה לרעה של בני מיעוטים בקבלה למוסדות להשכלה גבוהה ובכלל, ובמשתמע – אצלנו כן. האם שמע לוי על לוי על ועדת אור, ועדת חקירה ממלכתית שקראה להחלת העדפה מתקנת ולהשגת שוויון אזרחי עבור ערביי ישראל? האם שמע על הקמת נציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, על מנת שתשמש כתובת לכל מי שחשים עצמם מופלים, ובתוכם כמובן גם ערבים? האם הוא מכיר את פסק הדין של בג"ץ (1/2005) בדבר העדפה מתקנת לחינוך הערבי הבדווי בנגב? לוי, כך נראה, לא מכיר את המציאות גם בתחום הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה, כפי שהיא משתקפת, בין היתר, בדו"ח ועדת המשנה של הות"ת לקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית, לפיו:

 

ניתוח המגמות בהשכלה הגבוהה בקרב הערבים בישראל מראה שבמשך הזמן חל קידום כמותי ואיכותי. עובדה זו באה לידי ביטוי בגידול המרשים במספר הבוגרים הערבים, בפריסה של הסטודנטים הערבים בתחומי הלימוד השונים, ובעליה המתמדת בייצוג הנשים המהוות היום כמחצית מכלל הסטודנטים הערבים במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל.

יתכן שלוי אינו מאמין לות"ת (ועדת תכנון ותקצוב), שכן היא זרוע מזרועותיו של החשוד המיידי אותו הוא מכנה במאמרו "משטר הכיבוש של ישראל", אלא שבנייר עמדה שהוגש ביוני 2011 ע"י התאחדות הסטודנטים בישראל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, ומרכז חיראק לקידום השכלה הגבוהה בחברה הערבית, המשפט הראשון בפרק הרקע הפותח את נייר העמדה הוא:

המועצה להשכלה גבוהה הקדישה בעשור האחרון מאמצים ומשאבים רבים בקידום ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית.

3.      אצלם יש ייצוג פרלמנטרי הולם למיעוטים, ואין עוד אפרטהייד, ובמשתמע – אצלנו אין ייצוג בפרלמנט ויש אפרטהייד. האין לוי מודע לקיומם של חברי כנסת ערבים בכנסת ישראל על פי ייצוגם היחסי בקלפיות מזה עשרות בשנים? השכח את מינויו של שר ערבי לחבר הממשלה? אם שכח, יתכבד להיזכר בדבריו של ריצ'רד גולדסטון, מי שהיה שופט עליון בדרום אפריקה של ימי האפרטהייד וקטגור גדול של ישראל (ע"ע דו"ח גולדסטון), אשר כתב:

 

המושג 'אפרטהייד' מתאר את המצב ששרר בדרום אפריקה לפני 1994. אני מכיר היטב את האכזריות שבמערכת האפרטהייד הדרום אפריקאית, שבה בני אדם קוטרגו כשחורים ולא היתה להם זכות הצבעה, הזכות להחזיק במשרה פוליטית, לבקר בחופי ים או בבתי שימוש 'לבנים'. שחורים שנפצעו בתאונות דרכים הושארו לדמם בשטח שכן לא היה אמבולנס 'שחור' שיפנה אותם לטיפול. בישראל אין אפרטהייד. שום דבר שם לא מתקרב להגדרה של אפרטהייד, כפי שהיא מופיעה באמנת רומא מ-1998.ערבים ישראלים הם בעלי זכות הצבעה, יש להם ייצוג בכנסת, והם זוכים לטיפול זהה בבתי החולים.

הטענה שישראל היא מדינת אפרטהייד, הוסיף גולדסטון, היא "שקרית וזדונית". אולי בגלל זה מנסה לוי להרחיק עצמו מן השקר ומן הזדון, ומציע באבירות במאמרו "להניח לרגע בצד את ההשוואה המתפשטת בעולם בין האפרטהייד לבין משטר הכיבוש של ישראל", כאילו שההשוואה הזו קונה לה אחיזה באופן עצמוני, מחמת כוח עליון חסר הגדרה, או באשמת זרים. כאילו שלא ידוע כיצד משמש 'הארץ' בעצמו, ולוי כשליחו העיקרי, כמפיץ עיקרי של שקר האפרטהייד הישראלי, כיצד הוא מועמד על טעותו ואחר כך נאלץ לתקן.

גם את המאמר המרושל ורצוף השקרים וההבלים הזה, כמו רבים אחרים פרי עטו של לוי, פרסם 'הארץ' במהדורה האנגלית. למרות שרוב הישראלים שעיניהם בראשם מודעים לשרלטנותו של גדעון לוי, ומתייחסים בהתאם אל מאמריו, הרי שמאות אלפי קוראי האנגלית של העיתון בכל רחבי העולם, עדיין מתייחסים אל לוי כאל עיתונאי רציני וחשוב, ואינם יודעים על אילו כרעי תרנגולת רעועים ומגוחכים מעמיד לוי את "טענותיו". הפעם, לוי אפילו לא מנסה להוכיח כי ישראל היא מדינת אפרטהייד, הוא כבר מצוי בשלב בו הוא מתייחס לטענה זו כהנחת יסוד מקובלת. אם הישראלים בעצמם כותבים שהם מדינת אפרטהייד, סחים לעצמם קוראי 'הארץ' באנגלית, כנראה שהם אכן כאלה. אולי בכל זאת צודק לוי וזו אינה קומדיה, אלא טרגדיה.

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות