גלי צה"ל – תעמולה מהמקפצה

"גלי צה"ל תשקף בשידוריה כתחנה ציבורית את הנעשה במדינת ישראל על רבדיה השונים… בנושאים בעלי משמעות ציבורית יש לתת ביטוי נאות והולם לדעות שונות, כולל דעות מיעוט או כאלה שאינן משקפות את הדעה הרווחת."

(מתוך החזון והקוד האתי של גלי צה"ל)

תוכניתה של אילנה דיין הבוקר בגל"צ, הורכבה משישה אייטמים. הם נשמעו כך:

1. אהוד ברק – מה הדרך הנכונה לנצח את נתניהו
2. משה בוגי יעלון – מה הדרך הנכונה לנצח את נתניהו
3. סתיו שפיר – דיין נועלת אותה בהתחייבות להסכים ל"חיבור (פוליטי) שאהוד ברק עומד בראשו", כמובן למען המטרה של הבסת נתניהו
4. סאב עריקאת – "אהוד ברק, שנתן לכם אולי את ההצעה הנדיבה ביותר, מה דעתך על חזרתו לזירה?" (עריקאת כמובן קולט היטב את ההרמה להנחתה ומביע תקווה ש"הישראלים יבחרו מנהיגות חדשה שתחזור למו"מ")
5. האייטם החמישי – חניך מצטיין של קורס טיס לקראת טקס קבלת הכנפיים שיערך היום. גם אל תוך האייטם הנייטרלי והמאחד הזה מכניסה דיין פוליטיקה חד צדדית כשהיא שואלת אותו האם אינו פוחד לקבל כטייס קרב משימה שיהיה לו קשה מבחינה מוסרית לבצע. (הטייס אגב מגיב לעניין: "לא פוחד, הכינו אותנו טוב, מרגיש מוכן")
6. האייטם השישי מסקרן מכיוון אחר. דיין מעניקה למעלה מ 11 דקות (נצח במונחי אקטואליה ברדיו) לסופר מסתורי בשם בדוי ("יונתן דה שליט"), בהן היא מקדמת בהתלהבות ובנדיבות את ספרו החדש, ועל הדרך גם את ספריו הקודמים. את האייטם היא פותחת בגילוי נאות אגבי: "אתה ואני מכירים כבר הרבה שנים".

שאלתי את דיין האם הליין אפ של תוכניתה אכן נתן "ביטוי הולם לדעות שונות", כפי שמחייב הקוד האתי.

שאלתי אותה גם מה טיב ההיכרות רבת השנים בינה לבין "יונתן דה שליט", לו העניקה 11 וחצי דקות יקרות מפז על התדר הציבורי של גלצ.

תגובת אילנה דיין:

מר עמיאור הנכבד שלום, מאחר שאני בטוחה שפנייתך כוללת שאלות ענייניות בלבד, אני מניחה שרק במקרה נעלמו מעיניך הפרטים הבאים:
א. ארבעת הראיונות הפוליטיים שהזכרת היו נגזרת עיתונאית של ענייני היום (ברק הודיע אמש על הקמת מפלגה, בוגי יעלון מייצג את "כחול לבן" שעתידים להיפגע אלקטוראלית, סתיו שפיר מתמודדת על ראשות מפלגת העבודה, ובבחריין מתכנסת ועידה שההנהגה הפלשתינית, ובתוכה סאיב עריקאת, החליטו להחרים. כך יצא, שאלה היו המרואיינים המרכזיים הבוקר (בדיוק כמו שלפני שלושה שבועות המרואיינים המרכזיים היו הרב בני לאו, ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, וח"כ אלי אבידר מ"ישראל ביתינו").
ב. ככל הנראה לא הצלחת לשמוע גם את השאלות הקשות שהופנו הבוקר לאהוד ברק על הרקורד שלו בפוליטיקה (עד כדי שהתקומם שוב ושוב שלא ניתן לו לקחת את הראיון למקומות הנוחים לו), גם את השאלות לסתיו שפיר על הקטטה בינה לבין שמולי כנראה פספסת, כמו גם את השאלות לבוגי יעלון בנוגע להצעת הרוטציה (האם היתה או לא היתה) וכיו"ב. אני מקווה שאתה מרשה לשאול את יעלון אם לדעתו ברק עלול לפגוע בגוש שלהם, בדיוק כמו שאני מקווה שיש היתר לשאול את סתיו שפיר על סיכויי החיבור בין מפלגת העבודה לבין מפלגת אהוד ברק. בלי קשר לעמדה פוליטית, לתומי חשבתי שהשאלות הללו נמצאות הבוקר בלב השיח הפוליטי.
ג. לגבי סאיב עריקאת – פה אני כבר תוהה אם הקשבנו שנינו לאותו ראיון. ואם כן – איך זה מכשיר הרדיו אצלך לא השמיע את השאלות על השחצנות שקושנר מזהה בהתנהלות של הפלשתינים, על כך שהם תקועים בפרדיגמות העבר, על כך שהם לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות, על הצעיר המובטל בעזה שעריקאת וחבריו אולי לא דואגים לעתידו, ועל אבו מאזן שמעולם לא חזר עם תשובה לאולמרט. אהיה אסירת תודה אם תראה לי איפה הצעתי למרואיין "לקוות שהישראלים יבחרו מנהיגות אחרת". לא תראה, כי לא הצעתי. ולי לא נותר אלא לקוות שהעיוות הזה של ראיון שאפשר פשוט לשמוע אותו ברדיו – היה מקרי בלבד.
ד. איכשהו גם בשיחה עם החניך המצטיין מקורס טיס (ואמו) החמצת, משום מה, את השאלות על ההתרגשות בטקס הענקת כנפי טיס, על האח הטייס, על האמא שגאווה וחרדה לבנים משמשות אצלה בעירבובייה, אפילו על נופי הארץ היפים שנשקפים מן המטוס. וכן, גם שאלה על דילמה עתידית שאולי תעלה נשאלה – בתקווה שאדוני מרשה להעלות, בעדינות ובקצרה, גם שאלה כזאת.
ה. אשר לסופר שקורא לעצמו "יונתן דה שליט": עשיתי גילוי נאות על כך שאנחנו מכירים, כי חשבתי שכך ראוי. עשיתי את הראיון על הספר (שסוגר טרילוגיה שבה שני הספרים הקודמים היו רבי מכר) גם בגלל ההצלחה של הספרים, גם בגלל הנושא (אותי לפחות עולם הביון והמודיעין מרתק במיוחד, ואני מניחה שאינני היחידה), וגם בגלל שלראשונה הרשו לסופר להתראיין. לאורך השנים, גם בעת האחרונה, עשיתי שלל ראיונות עם סופרים וסופרות על ספריהם החדשים – ספרי שירה ופרוזה, עיון וביוגרפיות, ספרי ביכורים, וסופרים ותיקים. עם רובם ככולם אין לי היכרות אישית, וכשיש – אעשה גילוי נאות. ההחלטה אם לעשות את הראיון אם לאו – תיעשה על בסיס שיקולים ענייניים כמו אלה שפורטו לעיל (ע"י עורך התכנית, בשיתוף איתי).
ו. אני מכבדת את זכותך לשאול כל שאלה שהיא. מקווה שתכבד גם את התשובות שניתנו – בדיוק כמו שהתכנית נעשתה – בצורה עניינית וביושר.
כל טוב,
ושבת שלום,
אילנה