דו הפרצופיות של 'הארץ'

כשישראל מזניחה את מזרח ירושלים, עיתון 'הארץ' מבקר אותה שאינה עושה מספיק. כשישראל מחליטה לשפר את מזרח ירושלים, 'הארץ' מבקר אותה שהיא מעמיקה בה את שליטתה

כשישראל מזניחה את מזרח ירושלים, עיתון 'הארץ' מבקר אותה שאינה עושה מספיק. כשישראל מחליטה לשפר את מזרח ירושלים, 'הארץ' מבקר אותה שהיא מעמיקה בה את שליטת

טוב או לא טוב? ניר ברקת בפתיחת בי"ס במזרח י-ם (פלאש 90)
טוב או לא טוב? ניר ברקת בפתיחת בי"ס במזרח י-ם (פלאש 90)

 

דיווח חדשותי משולב עם טור פרשנות שפורסמו ביומיים האחרונים ב'הארץ' מעלה את השאלה האם קיימת הפרדה בין דעה לעובדה בעיתון לאנשים חושבים, והאם 'הארץ' מעוניין להשפיע על המציאות (ועל דעת הקהל) יותר משהוא מעוניין לדווח עליה.

לפני יומיים דיווחו ניר חסון וברק רביד על תוכנית חדשה שאישרה הממשלה "להגברת הביטחון האישי ולפיתוח חברתי-כלכלי בירושלים לטובת כלל תושביה" כלשון התכנית, או "תכנית להעמקת השליטה במזרח ירושלים", כלשון 'הארץ'. מדובר בידיעה חדשותית ולא בטור דעה או פרשנות, ובכל זאת מתגלים בה אלמנטים שאינם קשורים לתחום העובדות, למרות שהם מוסווים ככאלה. נפרק אותם אחד אחד:

מה הקשר לנפתלי בנט?

כותרת המשנה של הכתבה קובעת כי:

התוכנית המזכירה באופייה את תוכנית בנט לסיפוח שטחי C תעלה 295 מיליון שקלים, ומטרתה המוצהרת היא סיכול כל אפשרות של חלוקת ירושלים בעתיד

גם המשפט השני בכתבה מיידע את הקורא כי התוכנית:

מזכירה באופיה את תוכניתו של שר הכלכלה נפתלי בנט (הבית היהודי) לסיפוח שטחי C של הגדה המערבית…

ואם למישהו עוד היה ספק בעניין, לקראת סיום הכתבה מצוין בפעם השלישית:

התוכנית כוללת מרכיבים רבים שמזכירים את תוכנית הסיפוח של השר בנט במסגרתה יוחל החוק הישראלית על שטחי C של הגדה המערבית ועל התושבים הפלסטינים שחיים בהם.

על כך נשאל שלש שאלות:

1) על מה ולמה טורח כל כך 'הארץ' להדגיש כי התוכנית דומה לתוכנית הסיפוח של נפתלי בנט?

2) מדוע למרות הפמפום הבלתי פוסק על הדמיון לתוכנית בנט, לא מוסבר בכתבה במה שתי התוכניות דומות בדיוק?

3) האם אכן יש דמיון בין התוכנית החדשה לתוכניתו של בנט?

תשובה מסוימת לשאלה האחרונה מתקבלת בטור הפרשנות של ניר חסון הנלווה לדיווח החדשותי, אשר מדגיש אף הוא (בפעם הרביעית) את הדמיון שבין תוכניתו של בנט לתוכנית החדשה ("חיזוק השליטה במזרח ירושלים: בנט מתרגל סיפוח על רטוב"). ומהו מהות הדמיון על פי חסון?

[התוכנית] היא תוצאה של תפיסה ימנית, ששותפים לה ראש העיר ניר ברקתומחזיק תיק ירושלים, נפתלי בנט. עיקרה של התפיסה הזו היא צמצום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושאלת ירושלים לשאלות של כלכלה, חינוך ותשתיות.

הדמיון, אם כן, הוא בכך שבשתי התוכניות יש דגש על כלכלה, חינוך ותשתיות. אלא שהתוכנית של בנט עניינה סיפוח שטחים שטרם סופחו לישראל, על תושביהם הפלסטינים, והתכנית הנוכחית עניינה שיפור התשתיות, החינוך, התעסוקה והביטחון בשטח שכבר סופח לישראל וזכה להזנחה רבת שנים. בתכנית של בנט מדובר על סיפוח תושבים שאין לדעת אם הם מעוניינים אם לאו להסתפח לישראל, ואילו במזרח ירושלים מדובר בתושבי קבע ישראליים המעוניינים מרצונם להשתלב יותר בחברה הישראלית הירושלמית, כפי שחסון מציין בעצמו.

למעשה אין באמת קשר בין שתי התוכניות למעט העובדה שמשרדו של בנט אמון על ההוצאה לפועל של התוכנית החדשה, אבל לא זו הנקודה שמדגיש 'הארץ' שוב ושוב. האם ייתכן כי 'הארץ', בהכירו את קהל קוראיו, מבקש להדביק את המילים "נפתלי בנט" ו"סיפוח" לתוכנית החדשה על מנת להעניק לה קונוטציה שלילית ולאומנית, שכן כך נתפס בנט בעיני עורכי העיתון?

טיפול בתושבים או שליטה בתושבים?

הדיווח של 'הארץ' על התוכנית החדשה הינו בעל טון ביקורתי, עם דגש על "העמקת שליטה" של ישראל במזרח ירושלים, ו"[מניעת] חלוקה עתידית של ירושלים כחלק מהסכם שלום". אולם אותו 'הארץ' הוא זה שמבקר את מדינת ישראל על אי-עשיה במזרח ירושלים בשנים האחרונות. הנה דוגמא ממאמר המערכת של 'הארץ' מלפני שנתיים ("ירושלים של אפליה", 2.09.12):

התנערות המדינה מאחריותה במזרח ירושלים הובילה לשגשוג מוסדות חינוך פרטיים המופעלים על ידי עמותות שונות. תנאי הלימוד ואיכות החינוך בבתי ספר אלה ירודים עוד יותר מאשר במוסדות הרשמיים, שבהם לומדים רק כרבע מהתלמידים. פוליטיקאים אוהבים להישבע בשמה של ירושלים, להצהיר בכל הזדמנות על ריבונות המדינה עליה. מוטב שלפחות חלק מריבונות זו יתורגם גם לשיפור של ממש בתנאים הקשים שבהם לומדים רבבות ילדים.

רגע, מדוע כאשר המדינה לא עושה מספיק במזרח ירושלים, 'הארץ' מבקר אותה שראוי שתתרגם את ריבונותה לשיפור התנאים במזרח העיר, וכאשר היא כן סוף סוף מחליטה לשפר את התנאים במזרח העיר, 'הארץ' מבקר אותה שהיא מעמיקה את שליטתה במזרח ירושלים?

רק היהודים זוכים?

בגרסה המודפסת של הדיווח נכתב בפסקה השנייה:

כשליש מהתקציב, 95 מיליון שקלים, יוקדש לאבטחה במזרח העיר ולשיפור המיגון במתחמים של המתנחלים היהודים בשכונות הפלסטיניות.

מדובר בטעות, או לכל הפחות בהטעיה. בפועל ישנן שתי תוכניות עבודה שאושרו יחדיו על ידי הממשלה, ושלובות זו בזו. הראשונה היא "התוכנית להגברת הביטחון האישי ולפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים לטובת כלל תושביה", והיא אכן מקציבה כ-94.5 מיליון ₪ להגברת הביטחון האישי על ידי הנחיית המשרד לביטחון הפנים "לתגבר את מערך האכיפה והשיטור במרחב קדם באמצעות יישום תכנית רב שנתית…".בתוכנית זו לא מוזכרים "מתנחלים היהודים". התוכנית השנייה שאושרה היא "חיזוק האכיפה בעבירות של יידוי אבנים" ובה אכן מוזכרים התושבים היהודים, אלא שמהטקסט של התוכנית ברור שלא מדובר באותו תקציב של התוכנית הראשונה:

tocnit_yaroshlim

נציין כי המשפט המוטעה של 'הארץ' הוסר מהגרסה המקוונת של האתר, מה שמוכיח כי עורכי 'הארץ' הבינו את הטעות שלהם. אולם הד לטעות עדיין מופיע בטור הפרשנות הנלווה:

כמעט שליש מהתקציב נועד ל"הגברת הביטחון האישי" במזרח ירושלים. הכוונה, למען הסר ספק, היא לביטחונם של היהודים במזרח ירושלים, ובעיקר המתנחלים המתגוררים בלב השכונות הפלסטיניות.

למען הסר ספק, "שליש מהתקציב שנועד להגברת הביטחון האישי" אינו מיועד רק ל"יהודים במזרח ירושלים", שכן מדובר בשתי תכוניות שונות. התקציב לשיפור מיגון בתי התושבים היהודים טרם נקבע. למרות שמדינת ישראל עושה משהו חיובי (סוף סוף) במזרח ירושלים, קוראי 'הארץ' רק קיבלו עוד סיבה להתעצבן על מתנחלים.

 

 

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות