האם יש שני ארגוני חמאס שונים בעזה?

לפני מספר ימים, לרגל ציון שנתיים למבצע "עופרת יצוקה", ערך ארגון החמאס מסיבת עיתונאים בעזה (בה חצי מהמיקרופונים לא היו מחוברים לשום מקום כפי שהדגישו בתמונה הנ"ל ב"ידיעות אחרונות"). נוסף למסיבת העיתונאים, מספר דוברי חמאס הנפיקו עוד אי אילו התבטאויות במהלך סוף השבוע. כיצד סיכמו עיתוני ישראל את שלל ההתבטאויות ביום שלמחרת?

מעריב:  בחמאס מאיימים: יהיו עוד חטיפות

ידיעות אחרונות: "תנועת חמאס מוכנה למלחמה"

מקור ראשון: חמאס מאיים: "התגובה תהיה קשה"

הארץ: שנתיים למבצע בעזה; חמאס: מחויבים לרגיעה

כן, קראתם נכון. קצת קשה להאמין שעיתון "הארץ" דיווח על אותן התבטאויות כמו העיתונים האחרים.

מה אכן נאמר על ידי החמאס עפ"י הדיווחים? בין השאר ש"החמאס לא ינוח עד שישראל תגורש מאדמות פלסטין וכי אזרחיה עומדים בפני שתי ברירות: מוות או גירוש", "כיום תנועת החמאס הרבה יותר חזקה והרבה יותר מוכנה להמשיך בדרך הג'יהאד והלחימה", "לא נתעייף, לא נתייאש ולא נישבר עד אשר נסלק את האויב הציוני מכל אדמות פלסטין", "מטרתנו להחזיר את אדמתנו הכבושה ובסופו של דבר זה יהיה כך. גדודי אל-קסאם ימשיכו לבחור בכל האפשרויות כדי להמשיך במאבק ולגרש את האויב ואת הכובש", "עינינו עדיין נשואות לכיוון ירושלים ואל-אקצא, לא נסתפק בגבולות עזה".

גם נאמר: "אמנם קיימת הפסקת אש בפועל וחמאס מחויב לשמור עליה, אולם אף שכלי הנשק שלנו מועטים בהשוואה לאמצעי הלחימה של האויב הציוני, ברשותנו נשקים ואמצעי לחימה שיגרמו לאויב הציוני הרבה דאגות".

אם כן, עורכי "הארץ" בחרו בכותרת אשר כמעט ולא משקפת את שטף האיומים של החמאס שנאמרו קבל עם ועולם. קורא אשר רפרף רק על כותרות העיתון עוד עלול היה להתמלא אופטימיות חמימה אך מזויפת לנוכח המציאות הסלקטיבית המוצגת שם.

מהבחינה הזו ב"ישראל היום" בחרו את הכותרת הזהירה ביותר:

מחויב להפסקת אש – אבל מאיים בירי

ושוב, תמונת המציאות תלויה באיזה עיתון החלטתם לקרא היום.

ושתי הערות לסיום: ראשית, לא ברור בדיוק על איזו הפסקת אש מדובר. עפ"י נתונים רשמיים שהתפרסמו ב"מעריב", מעולם לא הופסק ירי של טילים ומרגמות משטח הרצועה לישראל מאז סיום "עופרת יצוקה":

ושנית, לשם ההבהרה, אם מישהו חושב שכשהחמאס מדבר על גירוש ישראל מ"אדמות פלסטין", כוונתו ליהודה ושומרון ועזה, הרי שעל פי אמנת החמאס, "פלסטין" היא השטח שבין הירדן לים, וכולה אדמת וואקף, כלומר אדמת הקדש מוסלמי. ואדמה זו: "אסור להזניח אותה או חלק ממנה; או לוותר עליה או על חלק ממנה".

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות