האם רוב הישראלים תומכים במשטר אפרטהייד בארץ?

לאחר שעותק של הסקר המדובר על הגזענות הישראלית הגיע לידי 'פרספקטיבה', יצאנו לבחון האם גדעון לוי שיקף נאמנה את ממצאי הסקר או שמא שיפץ אותם על מנת ליצור את אחת הכותרות הסנסציוניות ביותר שנראו כאן לאחרונה?

לפני יומיים פרסם 'הארץ' את הכותרת הסנסציונית הגורסת כי "רוב הישראלים תומכים במשטר אפרטהייד בארץ" (בגרסה האינטרנטית הכותרת שונתה). המאמר – הטוען כי על פי סקר שבוצע לאחרונה מרבית הישראלים לא רק תומכים באפרטהייד, אלא גם מחזיקים בדעות גזעניות כלפי ערביי ישראל ומאמינים שהאפרטהייד כבר קיים כיום בישראל – התפשט כאש בשדה קוצים וצוטט בכלי תקשורת מרכזיים כגון הגארדיאן הבריטי, האינדפנדנט הבריטי, הגלוב אנד מייל הקנדי, ועוד עשרות אתרים, בלוגים ופורומים. פעילים פרו ואנטי ישראלים מנהלים כבר יומיים ויכוחים בלתי פוסקים לגבי מהימנות הסקר, ניסוחו ומשמעותו, כמו גם לגבי מהימנותו של האחראי לפרסומו – גדעון לוי.

אלא שרוב המתווכחים לא ראו בכלל את הסקר המקורי והמלא מכיוון שהא לא פורסם בשום מקום, כולל בכתבתו של לוי. רק לאחר שעותק של הסקר המלא הגיע לידי 'פרספקטיבה' (מובא במלואו בסוף מאמר זה) יכולנו לבחון את כתיבתו של לוי ולבדוק אם הכותרת ותוכן הידיעה אכן משקפים את הסקר.

מסקנתנו היא כי ידיעתו של לוי רצופה השמטות ועיוותים. נראה כי הוא התעלם מנתונים שלא היו לו נוחים והדגיש את הנתונים שהתיישבו היטב עם השקפת עולמו הידועה. לעיתים אף הפך את הממצאים ב-180 מעלות. הכותרת הסנסציונית מהווה, במקרה הטוב, פרשנות של לוי ובודאי לא עונה על ההגדרה של דיווח אובייקטיבי עובדתי. כפי שגם נראה, הסקר עצמו לא נטול בעיות אף הוא, בין השאר בעיות של ניסוח, תשובות מוגבלות, ואי-מתן הסבר לנשאלים על מה הם עונים בדיוק.

לפני הביקורת חשוב לציין כי בהנחה שהסקר בוצע כהלכה, לא מדובר בתוצאות מחמיאות לחברה הישראלית המשקפות חברה מושלמת. מטרתנו אינה לייפות את המציאות, אלא לשאול שאלה פשוטה: האם תוצאות הסקר מצדיקות את הכותרת הבומבסטית של עיתון 'הארץ', אשר ממש בדקות אלה ממשיכה להסב נזק תדמיתי רב למדינת ישראל? כפי שנדגים מיד, לא רק שהכותרת לא מוצדקת, אלא שהמאמר מציג ברובו את הסקר באופן סלקטיבי ולפרקים מסולף, על מנת להגיע למסקנה הידועה מראש המצויה בראש העמוד.

נתחיל עם הדוגמא אולי הבולטת ביותר לסילוף של לוי. כך הוא כותב:

74% תומכים בכבישי הפרדה בין ישראלים לפלסטינים בגדה: 24% סבורים שזהו "מצב טוב" ו-50% שזהו "מצב הכרחי".

לוי משמיט את מה שנכתב בסקר המקורי. שימו לב לשאלה ובעיקר לתשובות:

17. בשטחים ישנם כבישים שהנסיעה בהם מותרת רק לישראלים ואחרים רק לפלסטינאים. איזה מהדעות הבאות יותר קרובה לדעתך: זה מצב טוב, או זה מצב לא טוב אבל אין מהלעשות, או זה מצב לא טוב ורצוי להפסיק אותו?

24% – זה מצב טוב

50% – זה מצב לא טוב אבל אין מה לעשות

17% – זה מצב לא טוב ורצוי להפסיק אותו

אם נחלק את התשובות לפי "טוב" ו"לא טוב" נגיע ל-24% שחושבים שזה מצב טוב ו-67% שחושבים שזה מצב לא טוב. עכשיו תקראו שוב את לוי ותבדקו אם זה מה שהוא כתב. הוא לא סיפר לקוראיו שה-50% שסוברים שזה "הכרחי" (כלשונו), סוברים גם שזה "לא טוב".

כשמיעוט הופך לרוב

לוי מקדיש חלק ניכר מזעמו היוקד לגזענות לכאורה של ישראלים כלפי ערביי ישראל, אולם גם כאן הוא אינו מוותר על הטעיות והשמטות שישפצו את הנרטיב שלו. כבר במשפט השלישי של המאמר הוא כותב:

בנוסף, תומכים רוב היהודים בארץ במוצהר ובמפורש באפליית האזרחים הערבים.

לוי שוב מטעה את קוראיו. ישנן חמש שאלות בסקר הנוגעות לאפליית ערבים. להלן השאלות והתוצאות:

4. האם לדעתך רצוי או לא רצוי שיהודים יקבלו עדיפות לעומת הערבים בקבלה לעבודה במשרדי הממשלה?

59% – רצוי, 34% לא רצוי

6. האם לדעתך רצוי לחוקק חוק שימנע מערביי ישראל להצביע לכנסת?

33% – רצוי, 59% – לא רצוי

7. האם אתה מסכים או לא מסכים עם הטענה שהמדינה צריכה לדאוג יותר לאזרחים היהודים מאשר לאזרחים הערביים ?

49% – מסכים, 49% – לא מסכים

8. האם זה היה מפריע לך אם במקום מגוריך, למשל באותו הבניין, הייתה גרה גם משפחה ערבית?

42% – זה היה מפריע לי, 53% – זה לא היה מפריע לי

9. האם זה היה מפריע לך אם בכיתה של אחד מילדיך בבית הספר היו גם תלמידים ערבים?

42% – זה היה מפריע לי, 49% – זה לא היה מפריע לי

מהי אם כן התמונה הנשקפת משאלות אלה? שרוב הישראלים אינם תומכים באפליית ערבים. אמנם רוב קטן, אבל עדיין רוב. האם זו, כאמור, תמונת ראי של חברה מושלמת? בודאי שלא, אבל בואו נבחן שוב את הניסוח של לוי: "בנוסף, תומכים רוב היהודים בארץ במוצהר ובמפורש באפליית האזרחים הערבים". באמת? האם זהו התיאור המדויק ביותר לסיכום חמשת השאלות הנ"ל? ניסוחו של לוי נעשה גרוע יותר בטור הפרשנות שלו הנלווה למאמר הראשי:

הרוב לא רוצה בוחרים ערבים לכנסת, לא שכנים ערבים בבית ולא תלמידים ערבים ליד ארון הספרים היהודי בבית הספר היהודי שמלמד מורשת יהודית. והיה מחננו טהור, טהור מערבים ככל האפשר, ואולי גם קצת למטה מזה.

מה שמדהים בפסקה הנ"ל הוא שלוי בחר בדיוק את שלש הדוגמאות המראות מציאות הפוכה מזו שהוא כותב עליה. לקורא המצקצק בלשונו לנוכח ה"ממצאים", אין את הכלים לדעת שלוי פשוט עובד עליו מכיוון שתוצאות הסקר אינן חשופות במלואן בכתבה.

בכלל, עניין הדיווח הסלקטיבי של לוי מופיע לאורך כל הכתבה – הוא מציג את הנתונים ה"שליליים" מבלי להציג את ה"חיוביים". למשל, כשהוא כותב ש"שליש מהנשאלים תומכים בחוק שימנע מערביי ישראל להשתתף בבחירות בכנסת", הוא אינו כותב ש-59% מתנגדים לחוק כזה. או כשהוא כותב כי "36% תומכים בהעברת חלק מהיישובים הערביים לרשות תמורת השארת חלק מההתנחלויות על כנן", הוא אינו כותב כי 48% מתנגדים לכך, או כשהוא כותב כי 42% מהנשאלים אינם רוצים לחיות עם ערבים בשכנות באותו בניין, הוא אינו כותב של-49% זה כלל לא מפריע.

תמיכה באפרטהייד?

נושא האפרטהייד, המהווה את הכותרת הראשית של 'הארץ' ושעליו הושם הדגש העיקרי כשדיווחו של לוי הועתק ושוכפל ברחבי העולם, תופס רק שלש שאלות מתוך ה-17 שבסקר, ומחולק לשתי טענות של לוי: א) רוב הישראלים תומכים במשטר אפרטהייד, ב) רוב הישראלים חושבים שבישראל כבר מתקיים אפרטהייד.

לוי מציין בכנות נקודה שמהווה את המפתח להבנת הבעייתיות שבטענות הנ"ל:

עורכי הסקר מעירים שייתכן שהמושג אפרטהייד אינו נהיר דיו לחלק מהנשאלים…

ואכן, בשלשת השאלות בסקר העוסקות במושג אפרטהייד אין הסבר בכלל מהו אפרטהייד. ועל כך יש לשאול: כיצד ניתן מצד אחד להודות שייתכן שהמושג אפרטהייד אינו נהיר לנשאלים ומצד שני לקבוע כי הם תומכים באפרטהייד? יש כאן כשל לוגי שאפילו לא גורם ללוי להרים גבה. אולי זה מה שקורה כאשר נותנים לעיתונאי מוטה וחסר ביקורת עצמית לפרשן סקר שתוצאותיו קרובות לליבו.

ועתה נבחן את הטענות. כך כותב לוי לגבי טענתו הראשונה, אשר הופיעה גם בכותרת העיתון:

רוב הציבור היהודי בישראל תומך במשטר אפרטהייד במדינה, אם זו תספח את השטחים.

מסקנה נחרצת, אבל לא זה מה שנשאל בסקר. השאלה היחידה שהתייחסה לסיפוח השטחים היא שאלה 16:

"אם ישראל תספח את שטחי יהודה ושומרון, האם לדעתך צריך להעניק ל-2.5 מיליון פלסטינים זכות הצבעה לכנסת?"

69% אכן השיבו בשלילה, אבל התנגדות למתן זכות הצבעה לפלסטינים לכנסת אינה "תמיכה במשטר אפרטהייד". זוהי פרשנות (קיצונית) של לוי, ראשית, משום שמשטר אפרטהייד הוא הרבה יותר מאי-מתן זכות בחירה. שנית, משום שלוי מתעלם מהעובדה שסנַריו בו הפלסטינים מצביעים לכנסת ישראל, משמעותו חיסול המדינה היהודית כפי שאנו מכירים אותה, ו(רק) 69% מהנשאלים מתנגדים לתרחיש שכזה. זוהי פרשנות מתקבלת על הדעת של נתון זה, אך היא כלל לא עולה על דעתו של לוי אשר מעדיף לפרשן את תוצאות השאלה באופן הקיצוני ביותר.

בנקודה זו עורכי 'הארץ' יצרו הטעיה נוספת וחמורה לא פחות מהפרשנות הקיצונית של לוי. השאלה בסקר מדברת על מצב היפותטי – "אם ישראל תספח את שטחי יו"ש" (אגב, בשאלה נפרדת עונים רוב הנשאלים כי הם בכלל מתנגדים לסיפוח (48% מתנגדים, 38% תומכים). משמע, הסקר מכריח כמעט מחצית מהנשאלים לבחור בברירות מחדל שהם בהגדרה מתנגדים להן). אולם 'הארץ' הפך את הממצא הזה לכותרת הראשית של העיתון ללא התנאי ההיפותטי – "רוב הישראלים תומכים במשטר אפרטהייד" נקודה. האם זה באמת מה שנאמר בסקר? לא בכדי תוקנה הכותרת באתר, אשר כוללת עכשיו גם את התנאי הנעלם. אך כל זה לא משנה את הנזק שכבר נעשה.

ומה לגבי הטענה כי רוב הישראלים חושבים שכבר היום מתקיים בארץ משטר אפרטהייד? כך כותב לוי:

גם כיום, לפני סיפוח השטחים, סבור רוב הציבור היהודי (58%) שבישראל מתקיים אפרטהייד.

נבחן מה כתוב בסקר:

11. …איזו מהדעות הבאות יותר קרובה לדעתך: אין בכלל אפרטהייד בישראל או יש אפרטהייד במקצת הנושאים או יש אפרטהייד בהרבה נושאים?

31% – אין בכלל אפרטהייד בישראל

39% – יש אפרטהייד במקצת הנושאים

19% – יש אפרטהייד בהרבה נושאים

ראשית, שוב אנו רואים כי קביעתו של לוי היא כוללנית ומוגזמת, מכיוון שפעם נוספת, הוא השמיט את הניאונסים. אך מעבר לכך, גם בשאלה זו טמון כשל של הסוקרים – הפעם כשל בניסוח – שלוי בכלל לא מתייחס אליו. מה זה אפרטהייד "במקצת נושאים" או "בהרבה נושאים"? המונח "אפרטהייד", בניגוד להצגתו השטחית בסקר, ובניגוד למושג "אפליה", מגדיר תופעה מאד ברורה ומדויקת: מדיניות של הפרדה ממסדית והענקת מעמד שונה לקבוצות שונות על בסיס גזעי, על מנת לשמר את שלטון המיעוט הלבן על הרוב הלא לבן בדרום אפריקה בין השנים 1948-1994. אין דבר כזה אפרטהייד "במקצת". או שיש אפרטהייד או שאין אפרטהייד. האפרטהייד לא היה סתם אפליה, מהסוג שקיים בכמעט כל מדינה ברחבי תבל כולל בישראל, וזו בדיוק הסיבה ששלטון האפרטהייד זכה לכינוי מיוחד משלו.

מי שבאמת מבין את משמעות המילה "אפרטהייד" לא היה יכול לענות על שאלה חסרת היגיון שמבקשת לבדוק אם יש בישראל אפרטהייד "במקצת" או "בהרבה" נושאים. אך חמור יותר, מי שבאמת מבין מה זה אפרטהייד וקורא בלונדון, ניו יורק או ברלין את קביעתו של לוי כי 58% מאזרחי ישראל תומכים באפרטהייד, מבין שרוב אזרחי ישראל חושבים שהמצב כאן הוא כמו זה שהיה בדרום אפריקה. זוהי, אגב, מטרת מיתוגה של ישראל כמדינת "אפרטהייד" על ידי אישים וארגונים אנטי-ישראליים. למרות שבכל פרמטר אין כל קשר בין מדיניות זו או אחרת של ישראל לבין שלטון האפרטהייד הדרום-אפריקני, ישנו כיום ניסיון להדביק בכוח את המושג הזה לישראל על מנת להשפיע על דעת הקהל ולגרום לאנשים טובים ואכפתיים לחשוב כי ישראל היא דרום אפריקה 2 וכי יש לנהוג בה בהתאם (חרמות, סנקציות וכו').

יש מקום לחשוד כי מבצעי הסקר, בכך שלא הסבירו במפורש את ההבדל בין אפרטהייד לאפליה, ובכך שהם הודו כי ייתכן שהמושג אפרטהייד אינו נהיר לכל הנשאלים, ובכך שהוסיפו את האופציות "במקצת" או "בהרבה", למעשה גרמו לנשאלים להבין שהם שואלים שאלה על אפליה ופשוט בחרו להשתמש במילה נרדפת לכך. כשמסתכלים על התשובות כמתייחסות למושג "אפליה", הן אינן נראות בלתי הגיוניות. שוב, מדובר בפרשנות הגיונית למדי שלוי לא מעלה על דעתו.

קשה להמעיט בנזק שהכותרת הסנסציונית של 'הארץ' עושה לישראל. במקום ביקורת חברתית רצינית, מאוזנת ושקולה שניתן היה להפיק מהסקר הזה, 'הארץ' מייצא לעולם את ההיסטריה והאובססיה של גדעון לוי בדמות כותרת מעוותת אשר מהווה בסה"כ פרשנות סובייקטיבית של המציאות.

קשה גם לשכוח שרק לפני כשבוע פרסם 'הארץ' מאמר מעוות אחר שדיווח כי ממשלת ישראל מכירה בכך שהיא מדינת אפרטהייד. ראו איזה רצף: בשבוע שעבר ממשלת ישראל מודה באפרטהייד, השבוע הישראלים עצמם מודים באפרטהייד – מה צריך יותר מזה? הדה-לגיטימציה היא כבר נחלתנו, אפשר לעצור את המשטים. מטרידה המחשבה איזו מין ישראל ניבטת מבין עמודי 'הארץ', עיתון אשר נתפס כרציני ואמין ונקרא על ידי עיתונאים זרים, שגרירים, דיפלומטים, וקובעי מדיניות ברחבי העולם.

הסקר המלא:

Poll Results 1

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. כאשר אפליה מבוססת על מערכת חוקים היא הופכת לאפרטהייד.
    בכל מקום שאפליה נגד עם או נגד קבוצה אתנית נשענת על מערכת חוקים מדובר באפרטהייד לשמו.
    עם השליטה ביו"ש מדינת ישראל הפכה למדינה כובשת שנשענת
    על מערכת חוקי אפרטהייד ( ביו"ש ). הבעיה היא שהשחיתות שמערכת כזו לוקה בה לאט לאט זולגת פנימה. היום אנו מדינה מושחתת 0 מאד ) גם בתוך הקו הירוק. עם לא יכל לקים מערכת מושחתת שתהיה מבודדת משאר המערכות שלו , בסופו של דבר השחיתות זולגת פנימה. את המחיר של מדינת אפרטהייד כובשת
    ( זה מה שאנחנו היום ) אנו משלמים בשסע העמוק שקים בעם הישראלי , שסע שהולך ומתרחב גם ביננו ליהדות שבאמריקה.
    לדעתי ולא מהיום אנו כבר לא עם אחד אבל מעמידים פנים שאנו עם אחד.
    לא לניתן לרמות את המציאות חוק הלאום הוא ניסיון שקוף לרמות את העם ולרמות את המציאות אבל שקרים לא יחזיקו מים.
    השנאה שבין חרדים לרפורמים והשנאה שבין ימין לשמאל ( ביבי ליבה מאד שנאה זו כדי לגזור קופון פוליטי-אישי ) עולה על השנאה שאנטישמים מפגינים כלפינו ( הם עדיין לא מכירים אותנו מספיק ).

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות