האמנם ישראל על סף מלחמת אזרחים?

כך קובע יובל דיסקין ב'ידיעות אחרונות', ומשעין את קביעתו על תחושותיו ורגשותיו. בדיקה של הנתונים לעומת זאת, מספרת סיפור אחר

ההתפוררות הפנימית מבוששת לבוא. יובל דיסקין (צילום: פלאש 90)

ביום שישי האחרון פרסם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין ב'ידיעות אחרונות', מאמר חריג בחריפותו, בו התריע מפני גלישה למלחמת אזרחים כתוצאה ממה שתיאר כהתפוררות הלכידות הפנימית בחברה הישראלית.

ובלשונו:

ישראל ניצבת על פי התהום, תהום של התפוררות חברתית פנימית ולאומית – זה האיום הקיומי האמיתי

דיסקין מפרט:

מדינת ישראל (ניצבת) בפעם השלישית בפני איום קיומי… על סף גלישה לסדרה של סכסוכים פנימיים אלימים, העלולים להוביל להתפוררות פנימית, ואולי אף למלחמת אזרחים

אבחנות קשות ומפחידות, בעיקר כשהן נאמרות מפיו של ראש השב"כ לשעבר. האם הן גם נכונות?

עם רגשותיו של דיסקין אי אפשר להתווכח, אבל הנתונים מראים שהוא טועה לראות את חווייתו האישית כחוויה לאומית.

מדי שנה, לאורך שנים רבות, מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את 'מדד הדמוקרטיה', במסגרתו הוא מנטר באמצעות סקרים רחבים ומעמיקים את עמדות הציבור הישראלי בשורת נושאים.

אחד הנושאים הוא בדיוק הנושא אותו העלה דיסקין – מידת הסולידריות שחשים הישראלים זה לזה ולמדינה.

אם דיסקין היה צודק, היינו אמורים לראות את המדדים האלה פונים במשך הזמן כלפי מטה, עד לנקודה המסוכנת הנוכחית של סף מלחמת אזרחים, לא?

ובכן, הנתונים מציירים תמונה אחרת. הבה נסקור אותם בדילוגים קצרים.

מדד 2007 של המכון לדמוקרטיה, העלה שמידת האמון החברתי בישראל, כלומר המידה בה סמכו הישראלים זה על זה, היתה באותה שנה הגבוהה ביותר מאז שנת 1980, לפני למעלה מארבעים שנה.

היות וגם אז התריעו אנשים כדוגמת דיסקין על התפוררות הלכידות החברתית, הדגישו עורכי המחקר את הנקודה:

סקר הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2007 מבליט את העובדה שהרגשת השייכות לקהילה והלכידות החברתית עודן מושרשות

ואולי אז, לפני כ 15 שנה, החלה ההידרדרות בלכידות החברתית, אותה מתאר דיסקין?

נדלג 5 שנים קדימה, אל מדד 2012 שנערך מיד אחרי המחאה החברתית. ההידרדרות, לפי קביעת עורכי המדד, טרם החלה:

גם השנה הממצאים מראים על הרגשת שייכות מרשימה בעיקר בקרב האזרחים היהודים של המדינה. רוב ברור — 72.9% — העידו על עצמם שהם מרגישים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" חלק מהמדינה ומבעיותיה"

ולא רק מרגישים שייכות, אלא אף גאים בשייכותם:

רוב מכריע בקרב היהודים (89.1%), הגדירו את עצמם "מאוד גאים" או "די גאים" בישראליותם

נדלג עוד שלוש שנים קדימה, אל מדד 2015. האם אז, לפני כשבע שנים, החלה ההידרדרות שהובילה אותנו אל ספה של מלחמת אזרחים?

הנה תשובת עורכי מדד 2015:

למרות הוויכוחים המרים סביב נושאים ביטחוניים (מבצע צוק איתן) וחברתיים־כלכליים (למשל מחירי הדיור והפערים בין מרכז לפריפריה), גם השנה נותרה תחושת השייכות למדינת ישראל ובעיותיה גבוהה מאוד בציבור היהודי (88.1%)

השיח הציבורי הכאוב והמיואש השכיח בארץ והתחושה הרווחת שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית מידרדר ובשפל המדרגה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעיקר באמצעי התקשורת, הם כנראה לא לגמרי מדויקים לאור הממצאים הבינלאומיים ההשוואתיים

רוב גדול בקרב האזרחים היהודים (בסך הכול 88.1%) מרגישים חלק מן המדינה ובעיותיה במידה רבה מאוד (48.2%) או במידה די רבה (39.9%)

עורכי מדד 2015 רואים לנכון להדגיש את הנקודה, שמתברר שנטענה בצורה דומה גם אז:

כאשר השווינו את ממצאי 2015 לממצאי שנים קודמות מצאנו כי ציוני הסולידריות של השנה גבוהים במעט מהציונים שהתקבלו במדידות הקודמות, לפני ארבע שנים ובשנה שעברה. כלומר, ההתכתשויות הרעיוניות והאחרות שליוו למשל את מבצע צוק איתן ואת הבחירות האחרונות, ואשר רבים ראו בהן סממן להעמקת השסעים בחברה בישראל, לא השפיעו לרעה על התפיסה העצמית של הציבור בישראל בפרמטר הסולידריות

ואולי ההידרדרות החלה רק מאוחר יותר, בעקבות התמשכות שלטונו של בנימין נתניהו?

נדלג עוד שלוש שנים, אל מדד 2018, ממנו עולה כי ציון הסולידריות נותר פחות או יותר באותה נקודה על פני כל העשור, כלומר סולידריות גבוהה ויציבה, וכך גם מידת הגאווה של הישראלים בישראליותם:

88% מהיהודים ומעט יותר מ 50% מהערבים גאים בהיותם ישראלים

ומשם אל המדד האחרון שפורסם, זה של השנה שעברה. כפי שניתן כבר לנחש, גם כאן אין שום סימן לבואו של אסון ההתפוררות הפנימית שתוביל למלחמת אזרחים.

גם לפי מדד 2021, מידת הלכידות הפנימית של אזרחי ישראל נותרת יציבה בציוניה הגבוהים. ובלשונם של עורכי המדד:

מאז 2014 לא חלו שינויים מהותיים בשיעור המרואיינים המרגישים חלק ממדינת ישראל ומבעיותיה.

השנה היה ציון הסולידריות הממוצע 86.4 ,כלומר דומה למדידות של תחילת ואמצע העשור הקודם, אבל בבחינת ירידה בהשוואה לסקרי מדד הדמוקרטיה אשתקד וב־2015 .שוב יש להניח שהדבר הוא תוצאה של התמשכות משבר הקורונה, שתחילה דווקא גרם לעליית הסולידריות, ושל אירועי מאי השנה, אם כי כאמור אין מדובר בחריגה משמעותית בהשוואה לציוני העבר

הנה כי כן, החברה הישראלית מפגינה רמת לכידות גבוהה באופן יציב לאורך עשרות שנים. למה אם כך טועה דיסקין לראותנו כחברה בהתפוררות?

אולי בגלל אופיינו הלאומי הווכחני, הנוטה ללהט ולחדוות שימוש במילים קשות בשיח הציבורי. אבל כך היה תמיד. עוד מימי רצח ארלוזורוב והסזון. מתחים פנימיים קשים היו גם בשנות החמישים והשישים בין ותיקי הארץ לציבור עולי מדינות ערב. ראש הממשלה בן גוריון כל כך תיעב את ראש האופוזיציה בגין, עד שנמנע אף מלנקוב בשמו, ומערכת הבחירות של 1981 היתה לאין שיעור יותר מקוטבת ומתוחה ממערכת הבחירות הנוכחית. מאוחר יותר עמדה החברה הישראלית במבחנים עליונים נוספים, כדוגמת הסכם אוסלו, רצח רבין, ההתנתקות ועוד.

בכל המבחנים והאתגרים, כך עולה מנתוני המדד רב השנים של המכון לדמוקרטיה, עמדה החברה הישראלית בהצלחה, הודות ללכידותה הפנימית הגבוהה.

אין בדברים אלה כוונה לבטל את סכנת ההתפוררות הפנימית. היא אורבת לפתחנו תמיד ומחייבת אותנו לשמור את השיח הציבורי בגבולות ראויים, אבל התבהלה שזורע דיסקין אינה במקומה.

יובל דיסקין בתגובה:

תכתוב מה שאתה רוצה, אני לא מוכן להתייחס למה שכתבתי

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות