האמנם שרף צה"ל בחיים חיילים מצרים?

חילופי אש בין צה"ל ללוחמי קומנדו מצרים בששת הימים הציתו שריפת קוצים בתוכם הסתתרו המצרים וחלקם נספו בה. בחירת מילים לא מוצלחת של העיתונאי יוסי מלמן בטוויטר, הובילה להכפשת של צה"ל בשורת כלי תקשורת בעולם

המשפט שהצית את הסערה. צילומסך: טוויטר

בסוף השבוע האחרון נחשפה ב ynet פרשה מעניינת מזמן מלחמת ששת הימים. לפי הפרסום, בסמוך לקיבוץ נחשון מצוי קבר אחים של חיילי קומנדו מצרים שהוחדרו לשטחנו במטרה לתקוף בהפתעה שדה תעופה של חיל האוויר שלפי מודיעין שגוי שקיבלו, אמור היה להיות ממוקם בסמוך. משלא מצאו אותו, החלו לתקוף בפראות כל רכב ואנשים שנקרו בדרכם.

הם נלכדו בעמק איילון ומתוך סבך של עשביית בר גבוהה, ניהלו בגבורה קרב עיקש בכוחות צה"ל. חילופי היריות בינם לבין חיילי צה"ל הציתו שריפת קוצים, חלקם נלכדו בתוכה ונשרפו חיים, באירוע שמזכיר את אסון הסלוקי שאירע לחיילי צה"ל 30 שנה אח"כ בלבנון. בשוך הקרב אסף צה"ל את הגופות וקברן בשטח, בקבר אחים. עד כאן אירוע רגיל. למרבה הצער, ככה זה במלחמות.

ובלשון הדיווח ב ynet:

הרי עמק איילון בתקופה הזו של השנה מלא בעשבים בגובה של מטר-מטר וחצי. השטח היה לא מעובד, היה חם ויבש, והקוצים נדלקו מהיריות. חלק מהחיילים של הקומנדו המצרי היו ונשרפו שם.

אבל מניסוח דו משמעי באנגלית של העיתונאי יוסי מלמן בראש שרשור טוויטר שפרסם בנושא, (אותו איתר הצייצן tomer_ilan@) ניתן היה להבין שהחיילים לא נקלעו לשריפת קוצים, אלא נשרפו חיים בכוונת מכוון בידי צה"ל. ובלשונו:

לפחות 20 חיילים מצריים נשרפו חיים ונקברו בידי צה"ל בקבר אחים… בנקודה מסוימת (בקרב) ירה צה"ל פגזי מרגמה ואלפי דונם בלתי מעובד של עשביית בר בקיץ היבש הוצתו

לכאורה לא מאשימות המילים האלה את צה"ל בשריפתם בחיים בכוונה של החיילים המצרים. לכאורה ניתן להבין שהחיילים נשרפו חיים לא בידי צה"ל ורק נקברו בידי צה"ל, ושצה"ל ירה את פגזי המרגמה לא במטרה "להצית".

בפועל, מיהרו כלי תקשורת בעולם להדביק לצה"ל פשע מלחמה ברברי של שריפת חיילים מצרים בחיים בכוונה, כשהם נשענים על הדיווח של מלמן בטוויטר.

יוסי מלמן בתגובה: אני לא קורא מחשבות של אחרים ולא אחראי על מה שהם כותבים. אני מצר על כך שזו היתה הפרשנות לדבריי. בוודאי שלא טענתי שצה"ל שרף אותם בחיים בכוונה. השרשור מייצג נאמנה את מה שקרה שם. מדובר במלחמה ובמלחמה קורים דברים כאלה

עדכון: בעקבות השימוש שעשו כלי תקשורת שונים בעולם בניסוחו הלא מוצלח של מלמן, הוא הדגיש את הנקודה במאמר שפרסם ב'הארץ' מאוחר יותר. וכך כתב:

יודגש כי צה"ל לא הצית את השטח בזדון ולא היו דיווחים על מעשים חריגים כמו רצח שבויים, שתועדו באזורי קרבות אחרים במלחמות ישראל. מה שצורם הוא מה שהתרחש לאחר שוך הקרבות.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ליסי מילמן. חיים ומות ביד הלשון והמקלדת. כדאי שכאשר אתה כותב באנגלית תיתן לאדם אחר לתרגם לך את מה שכתבת ואת איך זה יתפרש אצל מי שכן יודע אנגלית בהלכה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות