האמת על Canary Mission

ב'הארץ', כותבת נעה לנדאו על סיפורה של לארה אל-קאסם, פעילה אנטי ישראלית שנעצרה בנתב"ג בסוף השבוע האחרון, לאחר שניסתה להיכנס לישראל (וקיבלה לשם כך ויזה מהקונסוליה הישראלית במיאמי) במטרה ללמוד באוניברסיטה העברית. אל-קאסם כלואה כעת במתקן המעוכבים וממתינה לדיון בערעור שהגישה על ההחלטה לגרשה מהארץ.

לאחרונה התייחסנו פה לסוגיית מניעת הכניסה לארץ ולשכיחותה בעולם הדמוקרטי. פה אנו מבקשים להתייחס לנקודה אחרת בדיווחה של לנדאו: אחד המקורות מהם נלקח המידע על פעילותה של אל-קסאם, על בסיס מסמך של המשרד לנושאים אסטרטגיים שהגיע לידי לנדאו. וכך היא כותבת, תחת הכותרת 'חיפוש שטחי בגוגל ואתר ימין אמריקאי הם הבסיס לסירוב כניסה לישראל':

החיפוש כולל בעיקר את אתר הימין האמריקאי השנוי במחלוקת Canary Mission…

…המקור המרכזי, מהאתר של ארגון הימין Canary Mission שעוקב אחרי פעילים פרו־פלסטינים בקמפוסים בארה"ב…

האתר, שמצוי בימים אלה בלב מחלוקת ציבורית עזה בקהילה היהודית בארה"ב, מרכז מאז 2015 מידע על פעילים של תנועת החרם נגד ישראל (BDS) באוניברסיטאות… הפעילות ספגה ביקורת קשה גם מצד סטודנטים שפועלים למען ישראל, אשר הזהירו במכתב פומבי בתחילת השנה כי מדובר בארגון "בלתי מוסרי" ו"מזיק".

השבוע חשף האתר היהודי-אמריקאי "פורוורד" כי לפחות מאה אלף דולר מתקציב Canary Mission נתרמו דרך הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו… כמה שעות לאחר פרסום התחקיר הודיעה הפדרציה שהפסיקה לממן אותם.

התיאור של לנדאו את האתר Canary Mission הוא רווי בסופרלטיבים, רובם ככולם שליליים או מתיימרים להיות כאלה, ועולה מהם תמונה של עוול בלתי נסבל. הכיצד ייתכן להסתמך על מידע מ"אתר ימין" "שנוי במחלוקת", שפעילותו "סופגת ביקורת" על היותו "בלתי מוסרי ומזיק" וארגונים יהודיים מתנערים ממנו? וכך, מתייתר הצורך לאשש את הסופרלטיבים, לנמק מדוע הוא מכונה "אתר ימין", לתהות על מהימנות המידע המתפרסם בו או לתת לקורא מידע מינימלי על פועלו של האתר ושיטות העבודה שלו.

נעה לנדאו אכן לא עושה את כל אלה, ולשם כך אנחנו פה. סקירה של האתר, פרסומיו והביקורות המתפרסמות עליו מעלה כי מדובר במקור מידע אמין, וכי לחלק ניכר מהביקורת המוטחת בו אין בסיס.

מי אתם Canary Mission?

אתר האינטרנט Canary Mission הוקם ב-2015 במטרה לתעד "אנשים וקבוצות המעודדים שנאה כלפי ארה"ב, ישראל ויהודים בקמפוסים בצפון אמריקה". צוות האתר, השומר על אנונימיות מוחלטת (ובהחלט ניתן לבקר אותו על כך) חוקר, מתעד ומציג מידע אודות פעילויותיהם, התבטאויותיהם ופרסומיהם של אנשים וארגונים הפועלים נגד ישראל בקמפוסים האמריקנים.

לכל אחד מהאנשים שזכו בכבוד המפוקפק להיכלל באתר, נפתח פרופיל המאגד את המידע עליו. כל המידע נאסף ממקורות אינטרנטיים גלויים כגון הרשתות החברתיות, פרסומי תקשורת ופרסומי הארגונים עצמם. המקורות עצמם תמיד מוצגים לראווה או שניתנים להם קישורים.

במילים אחרות, Canary Mission פשוט מאגד מידע זמין הניתן לאימות ומרכז אותו במקום אחד. פרטיותם של האנשים המוצגים בו לא נפגעת (הם אלה שהסכימו לפומביות המידע מלכתחילה). אולם, ריכוז המידע עלול להוביל אותם לשאת בתוצאות מעשיהם והתבטאויותיהם אל מול המעסיק שלהם, מכריהם, או רשויות ההגירה הישראליות.

לעתים קרובות, המידע הנאסף באתר לא תואם את התדמית שמבקשים הסטודנטים והארגונים לשוות לעצמם- של אידיאליסטים תמימים המתנגדים לאלימות ולשנאה באשר הן. זה יכול להסביר חלק מהזעם המופנה כלפיו.

כך למשל, דו"ח שפרסם Canary Mission לאחרונה מאגד את הטקטיקות והרטוריקה בהן השתמשו פעילי 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' (SJP) באונ' ג'ורג' וושינגטון, בדרכם להעביר החלטה התומכת ב-BDS: בין השאר, הפצת שקרים נגד ישראל (כגון הטענה שישראל מבצעת ג'נוסייד ומרעילה את המים הפלסטינים בכדי לזרוע מוות בקרבם), איומים באלימות פיזית נגד "ציונים", קריאות להחרמת ארגוני סטודנטים יהודים ועוד.

תחקיר נוסף של Canary Mission אודות SJP  באונ' פלורידה גילה תמיכה נרחבת בטרור נגד ישראלים, כמו גם התבטאויות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות. עוד דו"ח על משתתפי האסיפה הלאומית של SJP חושף תמיכה נרחבת בטרור, בהשמדת ישראל ובשנאת יהודים.

מה לגבי האנשים להם נפתחו פרופילים ב- Canary Mission? להלן מקבץ אקראי מתוך הציוצים האחרונים של חשבון הטוויטר של האתר, בעת כתיבת שורות אלו: פרופסורית אמריקאית הטוענת כי "אינתיפאדות זה דבר טוב" ואין מה לפחד מהן; פעיל ימין קיצוני אנטישמי המאשימים את "היהודים השולטים בתקשורת" באונס וניצול קטינים; סטודנט המאחל לאמריקה להישרף; נשיא SJP באונ' ראטגרס, המייחל לבוא לפלסטין להשתתף באינתיפאדה; סטודנטית היוצאת כנגד פמיניסטיות התומכות בישראל; סטודנטית ופעילה שהשתתפה בהפגנה לתמיכה באינתיפאדה הפלסטינית; פעילת BDS המצייצת נאצות בוטות כנגד יהודים.

יהיו מי שיסכימו עם חלק מההתבטאויות המתועדות על ידי Canary Mission, או יטענו כי הן חלק לגיטימי מחופש הביטוי. במקרה כזה, לא צריכה להיות בעיה עם תיעוד והבאת אותן התבטאויות כמות שהן, לידיעת הרבים. החשש העלול לעלות הוא לגבי פרסום סילופים, שקרים וטעויות. לשם כך צריך לבחון האם המידע המוצג באתר הוא אכן אמין.

מה שונאיו של Canary Mission אומרים עליו?

כיצד ניתן לבדוק אם Canary Mission מפרסם מידע שגוי או מזויף? הדעת נותנת כי אם ישנן דוגמאות לכך, הרי שהן בוודאי תופענה בדברים שכותבים מבקריו החריפים של האתר (והם רבים) או למצער, אצל האנשים המתלוננים על כך שהם מופיעים בו. לצורך כך, עברנו על עשרות כתבות, מאמרים ותחקירים שנכתבו על האתר. לא מצאנו ולו דוגמא קונקרטית אחת של פיסת מידע שהופיע בו והתבררה כלא נכונה. להלן כמה דוגמאות נבחרות מהזמן האחרון.

כתבה ב- Forward מספקת עדויות של פעילים שנחקרו על ידי הרשויות בכניסתם לישראל, ומציינים כי Canary Mission היווה מקור מידע של חוקריהם. הכתבה מצטטת את עורכת הדין אמילי שפר עומר-מן, שטוענת כי "המידע של Canary Mission הוא לעתים קרובות לא אמין, לא מלא ולא מדויק". עם זאת, הכתבה (ושפר עומר-מן עצמה) לא מציינת ולו מקרה אחד בו פורסם מידע שגוי באתר.

גם המכתב מאת סטודנטים פרו-ישראלים, אותו מציינת נעה לנדאו בכתבתה, ואף אתר אינטרנט בשם Against Canary Mission המוקדש כולו למחאה נגד האתר, אינם מספקים דוגמאות לפיסת מידע שגוי שפורסם על ידי Canary Mission. כתבות רבות נוספות ממשיכות במגמה של גינוי האתר בכינויים שונים, מ"רשימה שחורה" ועד "ארגון מקארתיסטי", אולם אינן מפריכות את המידע המתפרסם בו.

בחזרה ללארה אל-קסאם

לאור כל הסיבות שציינו, אין לפטור את המידע על לארה אל-קסאם שמופיע בפרופיל שלה ב- Canary Mission, בכך שבמדובר ב"אתר ימין שנוי במחלוקת" ולכן אין להתבסס עליו. האתר עצמו הוא מקור משני; המקורות הראשוניים מופיעים בפרופיל. כמו כל המידע המוצג באתר, הם נאספו ממקורות גלויים הניתנים לאימות.

האם יש למנוע כניסתה של לארה אל-קאסם לישראל, על בסיס המידע שפורסם עליה? זאת כבר שאלה אחרת.

 

פנינו לכתבת 'הארץ' נעה לנדאו עם טענותינו. להלן תגובתה:

עצוב שאנשי פרספקטיבה לא יודעים לזהות שמירכאות פירושן ציטוט. הדברים המיוחסים לי על אתר קאנרי נאמרו בשמם של סטודנטים, לא בשמי, והופיעו גם בידיעות קודמות ב״הארץ״ כפי שמוכיחות הראיות שצירפתי:

קישור 1

קישור 2

הערת הכותב: לצערנו, תגובתה של לנדאו אינה רלוונטית לביקורת שלנו עליה. כבר בתחילה נתנו ציטוט ארוך מהכתבה שלה, כולל המירכאות מפי הסטודנטים. בשום שלב לא יוחסו לא כאן דברים שהיא לא כתבה. כמו כן, הקישור לידיעה ב-JNS על מכתב הסטודנטים הופיע בביקורת שלי כבר בגרסה הראשונה שלה.