ה'אקונומיסט' מציג: תעמולה פלסטינית בוטה בתחפושת דיווח חדשותי

מאת אדם לביק

הכתבה ב'אקונומיסט' הבריטי שפורסמה לאחרונה תחת הכותרת "ממשלת בראשות נתניהו עלולה להגביר את הטמפרטורה בגדה המערבית המבעבעת", למעשה אינה עוסקת בנתניהו. יותר מכך, כבר מן הפסקה הראשונה היא מטעה את הקוראים:

שבוע לפני שהישראלים ניגשו לקלפיות ב-1 בנובמבר, קבוצת חיילים ישראלים ביצעה פשיטה יוצאת-דופן בעיר שכם. ביום, הקסבה בעיר היא מקום שוקק חיים, וידועה בדברי המתיקה שלה. אך בשעות שלפני הזריחה ב-25 באוקטובר היא הייתה אזור מלחמה. חמישה פלסטינים נהרגו ועשרות נפצעו.

אך ה'אקונומיסט' לא טרח להסביר לקוראיו שכל חמשת הפלסטינים שנהרגו היו טרוריסטים.

הכתבה ממשיכה:

הגדה המערבית רותחת. האו"ם אומר כי סביר ששנה זו תהיה הקטלנית ביותר עבור הפלסטינים שם מאז 2005.

ושוב, העיתון מסתיר מהקוראים שהשנה החולפת הייתה קטלנית במיוחד גם עבור הישראלים: עשרים ושישה [נכון למועד פרסום הכתבה] ישראלים נרצחו על ידי מחבלים פלסטינים עד כה ב-2022 – המספר השנתי הגבוה ביותר מאז 2015.

הכתבה ממשיכה:

בעשרת החודשים הראשונים של השנה, לפחות 109 פלסטינים, כולל 28 ילדים, נהרגו על ידי חיילים ישראלים בגדה המערבית, עלייה של 40% משנת 2021 כולה.

ראשית, רובם של אותם 109 פלסטינים היו טרוריסטים, או שהיו מעורבים באלימות בזמן שנהרגו.

בנוסף, רוב הפלסטינים שנהרגו והיו בני 18 או צעירים יותר – אליהם ה'אקונומיסט' מתכוון כשהוא מדבר על "ילדים" – היו מעורבים בפעילות אלימה בזמן מותם, וחלק משמעותי מהם הוכרזו על ידי ארגוני טרור כחברי אותם ארגונים. כפי שאנו רואים, הניצול הפלסטיני של קטינים למטרות טרור היא אינה נושא ראוי לדיווח מבחינת עיתונאי העיתון היוקרתי.

ה'אקונומיסט' ממשיך:

האלימות מצידם של מתנחלים יהודים נגד פלסטינים בגדה המערבית, שחלקה הגדול אינו גורר ענישה, גם כן מצויה בעלייה. האו"ם תיעד 577 מקרים השנה, לעומת 496 מקרים ב-2021.

ה'אקונומיסט' משמיט מהדיווח את העלייה בהתקפות פלסטיניות נגד אזרחים ישראלים, שגם כן דווחה על ידי האו"ם.

ועוד:

יאיר לפיד, ראש הממשלה היוצא, לא היה יונה. למרות שהוא תמך בפתרון שתי המדינות בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, הוא לא התאמץ לסיים את הסכסוך במהלך ארבעת חודשי הכהונה שלו.

לא ברור מה יאיר לפיד היה יכול לעשות בארבעה חודשים כדי להשיג את פתרון שתי המדינות, במיוחד לאור העובדה שההנהגה הפוליטית והדתית הפלסטינית לא מראה כל רצון בשלום וממשיכה לקדם הסתה, להאדיר את הטרור ולדחות את עצם זכותה של ישראל להתקיים.

הכתבה ממשיכה:

במהלך 12 שנותיו כראש ממשלה, נתניהו ערער את הרשות הפלסטינית. הוא השהה לפרקים את תקבולי המיסים שישראל אוספת למענה, ובכך מנע ממנה את מקור המימון שלה. לא היה לו עניין במשא ומתן לשלום.

העיתון לא מיידע את קוראיו שההשעייה הזמנית של העברת כספי המיסים באה בתגובה להתעקשותה של הרשות להמשיך ולממן משכורות למחבלים ובני משפחותיהם – נוהג אשר נותן תמריץ לטרור ומנוגד לכל רצון בשלום. יתר על כן, בניגוד לטענה שלממשלת נתניהו "לא היה עניין במשא ומתן לשלום", בשנים 2013- 2014 ישראל והרשות דווקא ניהלו שיחות שלום רציניות בתיווך אמריקני.

לבסוף באה הטענה הביזארית הבאה:

ישראל הטילה סגר על עזה, החלק הנוסף של מה שעתיד להיות המדינה הפלסטינית, מאז 2007, כשחמאס, ארגון אסלאמיסטי מיליטנטי, השתלט עליה. מצרים, אשר לה גבול עם עזה, גם כן מטילה הגבלות מחמירות על עזה. אנשי ביטחון בכירים ישראלים רבים טוענים כי הגיע הזמן לשקול מחדש את הסגר, שלא הוריד את חמאס משלטונו אך המיט סבל על שני מיליון תושבי עזה.

ככל שחקרנו, בדקנו וחיפשנו, לא הצלחנו למצא אפילו "איש ביטחון ישראלי בכיר" אחד שטוען כי הגיע הזמן לסיים את הסגר החלקי על עזה, שמטרתו למנוע ייבוא של כלי נשק קטלניים לרצועה על ידי ארגוני הטרור האנטישמיים – כגון חמאס והג'יהאד הפלסטיני – המחויבים להשמדת המדינה היהודית. ה"סבל" של הפלסטינים בעזה הוא תוצאת השנאה האובססיבית של חמאס כלפי ישראל, והחלטתו להקצות את משאביו המוגבלים לטובת רובים, רקטות ומנהרות טרור במקום לחינוך, בריאות וצרכים אחרים של האוכלוסייה שם.

ההשמטות הבוטות, העיוותים והשגיאות בכתבה מלמדים כי מי שכתב אותה רצה לעשות נפשות לטובת הפלסטינים. כמובן, אדם יכול להיות פעיל חברתי. הוא גם יכול להיות עיתונאי. אבל הוא לא יכול להיות שני הדברים בעת ובעונה אחת.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA-UK. תרגם לעברית: שלומי בן מאיר.