'הארץ' ולימודי האזרחות: אתיקה לא תמצאו שם

מערכת 'הארץ' מתרעמת על השינוי בלימודי האזרחות. יו"ר ועדת מקצוע האזרחות לשעבר במשרד החינוך, הפרופ' אשר כהן, מזכיר להם שלדיון הזה הם לא באים בידיים נקיות. וגם שהמתודולוגיה שלהם לא משהו. בלשון המעטה

 

מאת אשר כהן

כיצד ניתן לזהות שאנו עומדים בפתחו של סיבוב נוסף במאבק המתמשך סביב לימודי האזרחות? מאוד פשוט: בתוך ימים ספורים התפרסמה בעיתון 'הארץ' כתבה מאת עורך החינוך והחברה בעיתון  אור קשתי,(משרד החינוך משכתב את לימודי האזרחות: יותר יהדות, פחות דמוקרטיה, 13.11) ואתמול נוסף מאמר מערכת (עיוות האזרחות, 16.11), שניהם עוסקים בנושא, ובנימה ביקורתית מאד כמובן.

הרקע להתפרצות הנוכחית הוא שני מהלכים חשובים: האחד, לפני מספר שבועות פורסם מחוון מושגים שעתיד לשמש כמסמך הנחייה ללימודי המקצוע; והשני, בתוך חודשיים עתידה להסתיים כתיבתו מחדש של ספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל".

במאמר המערכת נקבע כי "המסר היוצא ממשרד החינוך הינו חד וברור: לימודי האזרחות צריכים להיות פחות דמוקרטיים ויותר יהודיים". איך מוכיחים קביעה כה ברורה וחד משמעית? בבדיקה השוואתית, מגלה קשתי, מתברר כי במחוון "מופיעה המילה "יהודי", על נגזרותיה השונות, 111 פעמים; המילה "דמוקרטי" — 61 פעמים".

כעיתונאי רציני, קשתי היה יכול לברר עם מקורותיו כמה נתונים הרבה יותר קריטיים מהשוואה כמותית של מילים. לו עשה זאת, היה מגלה, לדוגמה, שבשער המתייחס למדינה יהודית באותו הספר, יש שמונה פרקים, בעוד שבשער הדמוקרטיה ורכיביה יש ארבעה עשר פרקים, כמעט פי שניים. אבל זה היה עלול לערער את התזה המוכרת ש"הדמוקרטיה בסכנה" ואולי אף להפריע לארגון הכינוס הבא "להצלת הדמוקרטיה."

אבל כיוון שקשתי הציע לנו מתודולוגיה מרתקת של ספירת מילים, מדוע שלא נפעיל אותה על המסמך החשוב ביותר שמטיל את צלו הכבד על מקצוע האזרחות מזה עשרים שנים? הכוונה היא לדו"ח קרמניצר שכותרתו המבטיחה היא "מדינה יהודית ודמוקרטית", מה שמעורר ציפיות ברורות לאיזשהו איזון בין היהודית לדמוקרטית.

אז הנה הנתונים על פי שיטת מילות המפתח של 'הארץ': בעוד המילים 'דמוקרטיה' ו'פלורליזם' מופיעות 16 פעמים, המילה 'ציונות' מופיעה פעם אחת בלבד. כדי שהבדיקה תהיה מעט יותר מורכבת ביצענו עוד כמה השוואות: המילים 'זכויות' ו'זכות' מופיעות 93 פעמים. לעומת זאת 'חובות ו'חובה' 16 פעמים בלבד.

ומה באשר לניקיון הידיים של 'הארץ' בבואו לדון בעניין?  "הצלת הדמוקרטיה" נדרשת ב'הארץ' רק בימים שבהם מופסקת העסקתו של המפמ"ר אדר כהן שהתמנה בימי שרת החינוך יולי תמיר (שזכה כמובן לתמיכה גורפת ב'הארץ'). שום ציוץ לא נשמע ב'הארץ' כאשר הופסקה העסקתה של המפמ"רית אסתי ברנד, תושבת השומרון שהייתה לפניו בתפקיד.

כך גם יש כנסים "להצלת הדמוקרטיה" כשמודיעים ליו"ר וועדת המקצוע ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה על החלפתו בכותב שורות אלו, שמזוהה עם המכון לאסטרטגיה ציונית. ('הארץ' פרסם אז מכתב "יוצא דופן בחריפותו", ה"מזהיר" מפני "ניסיונות לשנות את אופי המקצוע") אבל אין שום צורך אפילו במראית עין דמוקרטית, כשכל וועדת המקצוע מונתה על ידי שרת החינוך יולי תמיר במחטף, עשרה ימים לפני הבחירות שלאחריהן ידעה בוודאות שלא תמשיך להיות שרת החינוך.

וכאן טמון לב לבו של הוויכוח. למעשה, מאז דו"ח קרמניצר פנו לימודי האזרחות בפנייה חדה להדגשה והבלטה ברורות מאוד של הדמוקרטיה, תוך המעטה בכל מה שנוגע למדינת הלאום היהודית. ולא רק זאת, אלא שבמסגרת הדמוקרטיה הובלט באופן דרמטי כל נושא הזכויות ונדחקו היבטים אחרים. בתוך כך ניתנה עדיפות לדמוקרטיה במשמעותה הליברלית האינדיבידואליסטית תוך דחיקה של גישות דמוקרטיות אחרות המדגישות את חשיבות הקהילה, הקבוצה והלאום.

אז מה באמת קורה עכשיו במציאות? מחוון המושגים החדש, במשולב עם הספר שכתיבתו על סף סיום, מחזירים למקצוע האזרחות את השילוב והאיזון הראויים בין היותה של ישראל מדינה דמוקרטית להיותה מדינת לאום יהודית. הם מחזירים ללב המקצוע את היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית.

 

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. "דחיקה של גישות דמוקרטיות אחרות המדגישות את חשיבות הקהילה, הקבוצה והלאום."

    תואיל המערכת ותבהיר אלו גישות דמורקרטיות מדגישות את חשיבות הלאום? ואיך בדיוק השיטה הנ״ל אינה פאשיסטית (הטלר כידוע נבחר בבחירות דמוקרטיות, ועקרונית יכול היה להשאר בשלטון באופן דמוקרטי)

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות