'הארץ': הפרקליטות משקרת, המחבלים אומרים אמת

החלטת הפרקליטות לסגור את התיק נגד הישראלי שדקר למוות פלסטיני ליד אריאל בחודש יוני, הכעיסה את ב. מיכאל עד מאד.

במאמר שפרסם אתמול ב'הארץ', קבע מיכאל כי החלטת הפרקליטות היא עוולה. כדי לתת תוקף לטענתו לעוולה, בחר לספר את סיפור המעשה כך:

הנה הסיפור: ב–21.6.22 נעץ מתנחל סכין בלבו של עלי חסן חַרְבּ, והרג אותו. האירוע התרחש בשטח השייך למשפחת הנדקר. המתנחל ומרעיו נכנסו לשטח הפרטי הזה, כנראה כהכנה להקמת "מאחז" כלשהו. כתום הדקירה נטל הדוקר את סכינו ונמלט

ובכן, לפי 'הארץ', עלי חסן חרב, המוצג כפלסטיני תמים, נדקר למוות על ידי מתנחל שחדר עם מרעיו לשטח הפרטי של משפחת הנדקר, באירוע חד סטרי של תוקפנות יהודית שרירותית. גם בהסגת הגבול וגם בדקירה למוות.

זאת אכן דרך אחת לספר את הסיפור. דרך שניה:

עלי חסן חרב לא היה פלסטיני תמים שנדקר כשהגן על "אדמת משפחתו" מפני פלישה. הוא היה מחבל, בן למשפחת מחבלים, ששני ארגוני טרור טענו שפעל בשורותיהם. חמאס, והחזית העממית לשחרור פלסטין. הוא גם זכה ללוויה צבאית השמורה לטרוריסטים הנהרגים במילוי משימתם.  

יש גם דרך שלישית לספר את הסיפור:

יש סיבה לכך שהאירוע הסתיים כפי שהסתיים, ושהפרקליטות קיבלה לבסוף את טענת הדוקר להגנה עצמית: הפורעים הערבים, גם הם מחבלים מוכרים, הופיעו לעימות חמושים באלות ובגרזנים, וברשות המשטרה והפרקליטות ראיות (הקלטות) של הנערים היהודים קוראים לעזרת כוחות הביטחון ומדווחים על איום ממשי על חייהם.  

ויש אפילו דרך רביעית:

"שטח השייך למשפחת הנדקר"? האירוע התרחש בשטח ליד הכניסה לאריאל, שהפלסטינים טוענים ששייך למשפחה. כמעט מיותר לציין שהפלסטינים לא הציגו שום מסמך המאשש את הטענה שהקרקע שייכת להם. למעשה, אפילו טענת הבעלות עצמה לא מדויקת:

עאתדל, דודתו של חרב, אמרה ל"הארץ" שמדובר בקרקע ובה עצי זית שהמשפחה נוהגת לקטוף מהם בתקופת המסיק

נסכם:

מדובר במתקפה אלימה, באמצעות אבנים, אלות וגרזנים, של קבוצת מחבלים מוכרים, חלקם אף מורשעים, על קבוצת בני נוער יהודים מלווים באנשי ביטחון. התקרית אירעה בשטח שהבעלות עליו לכל הפחות לא ברורה, סמוך לכניסה לעיר אריאל.

במהלך האירוע, שהתאפיין בסכנת חיים ממשית שחשו הנערים היהודים המגובה בראיות, נדקר למוות פלסטיני בן 27, שבדיעבר זוהה כמחבל.

לאור הראיות (עדויות והקלטות), המצביעות על סבירות גבוהה להגנה עצמית מצד הדוקר היהודי, הוא שוחרר והתיק נגדו נסגר.

ועכשיו, הנה שוב תיאור המעשה כפי שראו לנכון עורכי 'הארץ' לפרסם:

הנה הסיפור: ב–21.6.22 נעץ מתנחל סכין בלבו של עלי חסן חַרְבּ, והרג אותו. האירוע התרחש בשטח השייך למשפחת הנדקר. המתנחל ומרעיו נכנסו לשטח הפרטי הזה, כנראה כהכנה להקמת "מאחז" כלשהו. כתום הדקירה נטל הדוקר את סכינו ונמלט

'הארץ', בפשטות, מתעלם מכל הראיות ובניגוד להן מאמץ באופן מלא את עמדת ארגון הטרור חמאס, ודוחה את עמדת הפרקליטות. מה שמעלה את השאלה, האם מדובר בעיתון או בעלון תעמולה בשירות האויב?