'הארץ': יש פתרון מוסכם לסכסוך! כל מהות התמסרות 'הארץ' לתעמולת השקר הפלסטינית, בין מבורות בין בזדון, מגולמת בקביעה המגוחכת לפיה המתווה שאימצה המועצה הלאומית הפלסטינית בנובמבר 88', הוא "בסיס מוסכם לישוב הסכסוך". האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר חנן עמיאור | 16.11.21 | סיקור כינוס המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה ב 88' בעיתון 'חדשות'. (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית) שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס ביום שישי האחרון קבעה ב'הארץ' החוקרת מאיה רוזנפלד קביעה מעניינת וחדשנית: האינתיפאדה (הראשונה)… הצליחה להפוך את פתרון שתי המדינות — לפי המתווה שאימץ אש"ף בהחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית ה–19 (נובמבר 1988) — לבסיס המוסכם ליישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני הטענה ברורה וגם המסקנה הנובעת ממנה: יש פתרון מוסכם לישוב הסכסוך, והפלסטינים אפילו החליטו עליו באופן רשמי. ואם הפלסטינים קיבלו על עצמם "פתרון מוסכם", ברור מאליו על מי נופלת אשמת אי מימושו. האם אכן, בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה בנובמבר 88', קיבל על עצמו אש"ף את תנאיו של "פתרון מוסכם לישוב הסכסוך"? מה שיפה בסיפור הזה, הוא שמקופלים בו הן טקטיקת הרמייה וההטעיה הפלסטינית, והן עידודו הנלהב של עיתון 'הארץ' בתפקיד האידיוט השימושי המאמץ ומפיץ את תעמולת השקר השקופה. לאורך קרוב לחמישים שנה, משנת 1974, אז אימץ אש"ף את 'תורת השלבים' לחיסולה של ישראל בשלבים ובעורמה, מבוסס מהלך ההונאה על ניסוחים מעורפלים שנשמעים כחתירה לשלום, אך למעשה מסתירים מחויבות למלחמה עד לשחרור פלסטין כולה, מהים עד הנהר, מידי הציונים. באותו כינוס, ניסתה המועצה הלאומית הפלסטינית להציג לעולם החלטה תקדימית שלה – לקבל על עצמה את החלטות 242 ו 338 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקוראות לפתרון על בסיס חלוקת הארץ לשתי מדינות. לכאורה פריצת דרך. למעשה – עוד מהלך הונאה מהסיבות הבאות: החלטות 242 ו 338 לא באמת התקבלו, אלא רק "כבסיס למו"מ בועידה בינלאומית".הפלסטינים הוסיפו להחלטתם גם מה שלא לחינם כלל לא נכלל בהחלטות מועה"ב – הכרה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים – עניין רב משמעות והשלכות באותה עתבראיון לטלוויזיה הבריטית בעקבות כינוס המועצה, סירב ערפאת בעקשנות להכיר בזכותה של ישראל להתקייםהפלסטינים הדגישו שבכוונתם להחלטות מועה"ב שהם מוכנים שישמשו רק כ"בסיס להמשך הדיון", הם מתכוונים לפרשנות המרחיבה, לפיה הפליטים הפלסטינים יורשו לשוב עד האחרון שבהם גם לתוך ישראל של קווי 67', התעקשות שמשמעותה הברורה היא חיסול ישראל. יצוין שמאז ועד רגע זה לא נסוגו הפלסטינים אף לא מילימטר אחד לאחור מתביעתם המקסימלית ביותר באשר לזכות המלאה, של כל צאצאי הפליטים, לכל תחומי הארץ. יצוין גם שפעם אחר פעם, באמנות כל הארגונים הפלסטינים, הם שבו והביעו את מחויבותם הבלת ניתנת לשבירה לקחת לעצמם את הארץ כולה, בדרך של מלחמת קודש. האם זהו, כטענת 'הארץ', פתרון המוסכם על ישראל ליישוב הסכסוך? וכך, נאמן לטקטיקת הטעיית המערב באמצעות כפל לשון, ובהעמידו פני פשרן הפונה לשלום בעודו מחויב ל'תורת השלבים' לחיסול ישראל, הפריח ערפאת לחלל סחריר שמטרתו להפנות את הלחץ הבינלאומי ממנו לכיוון ישראל, סחריר אותו מאמץ 'הארץ' בעיוורון מעריץ. בניגוד ל'הארץ', ארה"ב הבינה היטב את הסחריר ועל כן הגיבה בעוינות להחלטות המועצה, כיוון שנעדרו מהן ההכרה בישראל, כלומר קבלה אמיתית של עיקרון שתי המדינות, וכן התחייבות להפסקת הטרור – שתי התחייבויות אותן דרשה ארה"ב מהפלסטינים, דרשה ולא קיבלה. על רקע זה, מצחיקה מעט הערת הקרדיט היומרנית של מחברת המאמר, לפיה היא אמורה להבין את הסחריר טוב מכולם: "ד"ר רוזנפלד חוקרת את החברה והפוליטיקה הפלסטינית בשטחים הכבושים ובפזורה הפלסטינית"