'הארץ': יש פתרון מוסכם לסכסוך!

כל מהות התמסרות 'הארץ' לתעמולת השקר הפלסטינית, בין מבורות בין בזדון, מגולמת בקביעה המגוחכת לפיה המתווה שאימצה המועצה הלאומית הפלסטינית בנובמבר 88', הוא "בסיס מוסכם לישוב הסכסוך". האמת לא יכולה להיות רחוקה יותר

סיקור כינוס המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה ב 88' בעיתון 'חדשות'. (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית)

ביום שישי האחרון קבעה ב'הארץ' החוקרת מאיה רוזנפלד קביעה מעניינת וחדשנית:

האינתיפאדה (הראשונה)… הצליחה להפוך את פתרון שתי המדינות — לפי המתווה שאימץ אש"ף בהחלטות של המועצה הלאומית הפלסטינית ה–19 (נובמבר 1988) — לבסיס המוסכם ליישוב הסכסוך הישראלי־פלסטיני

הטענה ברורה וגם המסקנה הנובעת ממנה: יש פתרון מוסכם לישוב הסכסוך, והפלסטינים אפילו החליטו עליו באופן רשמי. ואם הפלסטינים קיבלו על עצמם "פתרון מוסכם", ברור מאליו על מי נופלת אשמת אי מימושו.

האם אכן, בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה בנובמבר 88', קיבל על עצמו אש"ף את תנאיו של "פתרון מוסכם לישוב הסכסוך"?

מה שיפה בסיפור הזה, הוא שמקופלים בו הן טקטיקת הרמייה וההטעיה הפלסטינית, והן עידודו הנלהב של עיתון 'הארץ' בתפקיד האידיוט השימושי המאמץ ומפיץ את תעמולת השקר השקופה.

לאורך קרוב לחמישים שנה, משנת 1974, אז אימץ אש"ף את 'תורת השלבים' לחיסולה של ישראל בשלבים ובעורמה, מבוסס מהלך ההונאה על ניסוחים מעורפלים שנשמעים כחתירה לשלום, אך למעשה מסתירים מחויבות למלחמה עד לשחרור פלסטין כולה, מהים עד הנהר, מידי הציונים.

באותו כינוס, ניסתה המועצה הלאומית הפלסטינית להציג לעולם החלטה תקדימית שלה – לקבל על עצמה את החלטות 242 ו 338 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקוראות לפתרון על בסיס חלוקת הארץ לשתי מדינות.

לכאורה פריצת דרך. למעשה – עוד מהלך הונאה מהסיבות הבאות:

  1. החלטות 242 ו 338 לא באמת התקבלו, אלא רק "כבסיס למו"מ בועידה בינלאומית".
  2. הפלסטינים הוסיפו להחלטתם גם מה שלא לחינם כלל לא נכלל בהחלטות מועה"ב – הכרה בזכויות הלאומיות של הפלסטינים – עניין רב משמעות והשלכות באותה עת
  3. בראיון לטלוויזיה הבריטית בעקבות כינוס המועצה, סירב ערפאת בעקשנות להכיר בזכותה של ישראל להתקיים
  4. הפלסטינים הדגישו שבכוונתם להחלטות מועה"ב שהם מוכנים שישמשו רק כ"בסיס להמשך הדיון", הם מתכוונים לפרשנות המרחיבה, לפיה הפליטים הפלסטינים יורשו לשוב עד האחרון שבהם גם לתוך ישראל של קווי 67', התעקשות שמשמעותה הברורה היא חיסול ישראל.

יצוין שמאז ועד רגע זה לא נסוגו הפלסטינים אף לא מילימטר אחד לאחור מתביעתם המקסימלית ביותר באשר לזכות המלאה, של כל צאצאי הפליטים, לכל תחומי הארץ.

יצוין גם שפעם אחר פעם, באמנות כל הארגונים הפלסטינים, הם שבו והביעו את מחויבותם הבלת ניתנת לשבירה לקחת לעצמם את הארץ כולה, בדרך של מלחמת קודש.

האם זהו, כטענת 'הארץ', פתרון המוסכם על ישראל ליישוב הסכסוך?

וכך, נאמן לטקטיקת הטעיית המערב באמצעות כפל לשון, ובהעמידו פני פשרן הפונה לשלום בעודו מחויב ל'תורת השלבים' לחיסול ישראל, הפריח ערפאת לחלל סחריר שמטרתו להפנות את הלחץ הבינלאומי ממנו לכיוון ישראל, סחריר אותו מאמץ 'הארץ' בעיוורון מעריץ.

בניגוד ל'הארץ', ארה"ב הבינה היטב את הסחריר ועל כן הגיבה בעוינות להחלטות המועצה, כיוון שנעדרו מהן ההכרה בישראל, כלומר קבלה אמיתית של עיקרון שתי המדינות, וכן התחייבות להפסקת הטרור – שתי התחייבויות אותן דרשה ארה"ב מהפלסטינים, דרשה ולא קיבלה.

על רקע זה, מצחיקה מעט הערת הקרדיט היומרנית של מחברת המאמר, לפיה היא אמורה להבין את הסחריר טוב מכולם:

"ד"ר רוזנפלד חוקרת את החברה והפוליטיקה הפלסטינית בשטחים הכבושים ובפזורה הפלסטינית"

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות