הארץ': לוחמת התודעה של דובר צה"ל נגד האויב – זנות

קרולינה לנדסמן כה מתעבת את לוחמת התודעה המתוחכמת שמנהל דובר צה"ל נגד האויב, עד שבמאמר שכתבה נגדו ב'הארץ' ביום שישי, היא ממשילה את פעולתו שוב ושוב לזנות.

לנדסמן זועמת על פרסום לפיו צה"ל שכר שירותי יעוץ מאזרח ישראלי בשם נ', המפעיל את ערוץ חדשות הטלגרם הפופולרי 'אבו עלי'. אבל כדי לעבות ולגבות את טענתה נגד התחכום שמגלה יחידת דובר צה"ל, היא מציינת לגנאי שני מהלכים נוספים של היחידה מהעת האחרונה.

המהלך הראשון הוא ניסיון ההונאה של תחילת מבצע 'שומר החומות', במסגרתו ניסה צה"ל באמצעות התקשורת לנטוע בקרב האויב רושם שפלישה קרקעית בפתח, כדי לגרום לו להכניס את כוחותיו למטרו המנהרות ושם להפציצם.

לנדסמן כה זועמת על הטעיית התקשורת, עד שהיא מכנה את תגובת דו"צ בעניין "בית בושת של מילים".

בית בושת או לא בית בושת, שימוש מבצעי ביחידת דובר צה"ל להטעיית האויב ובמקרים מסוימים גם להטעיית הציבור הישראלי, הוא פרקטיקה שימיה כמעט כימי המדינה.

אחרי פעולת תגמול אלימה בקיביה ב 1953, הטעו דוברים רשמיים את התקשורת בכוונה, כשהתנערו מאחריות לפעולה.

מעט לאחר מכן, אחרי חשיפת 'עסק הביש במצרים', שוב הוטעתה התקשורת ביודעין, בנסיבות דומות.

ערב מבצע קדש הונה צה"ל את המצרים באמצעות התקשורת, כשהטעה אותה לדווח שהתקיפה מתוכננת נגד ירדן ולא נגד מצרים.

ערב מלחמת ששת הימים הנחה משה דיין את דוברי צה"ל למסור לתקשורת הודעות שקריות לפיהן המצרים הם שהחלו במלחמה.

ובימים הראשונים למלחמת יום כיפור שוב פעל דובר צה"ל כיחידת תודעה שאינה בוחלת בשקרים, כשצנזר דיווחים על המצב הקשה בחזיתות, כולל הודעה שקרית מהיום השני למלחמה, ולפיה "התוקפים לא הצליחו לפרוץ את קווי ההגנה של כוחותינו".

ואלה רק מעט מהדוגמאות שנחשפו, ומי יודע כמה דוגמאות נוספות נותרו עלומות.

על מה אפוא יצא קצפה של לנדסמן, עד שהידרדרה ללשון גסה כדי לפרוק באמצעותה את זעמה על צה"ל?

אבל במהלך השני שמזכירה לנדסמן ובאמצעותו מנסה לחזק את היסודות הרעועים של טענתה נגד צה"ל, היא כבר מטעה את קוראי 'הארץ' באמצעות שקרים גמורים.

לנדסמן מזכירה מבצע הונאה צה"לי משנת 2019, במסגרתו ביים צה"ל "פציעת" שני חיילים ו"פינויים" באמבולנס, כדי לתת לחיזבאללה תחושת הישג וכדי למנוע תקיפה נוספת מצדו על כוחותינו, במקום התקיפה שנכשלה. "שהאמהות של כולם יקפצו להם", מתלוננת לנדסמן על התרגיל ועל ההשתהות בת השעתיים של דו"צ עם ההודעה שאין באמת נפגעים בתקרית, בלי להביא בחשבון את האפשרות שאולי אמהות הלוחמים בחזית לבנון באותו יום דווקא שמחו מאד על ההונאה, שמטרתה היתה מניעת תקיפה נוספת של חיזבאללה, מטרה שהושגה אגב.

לנדסמן לא מסתפקת בהצגה כוזבת זו של מטרת התרגיל, ומוסיפה אנלוגיה נבזית ושערורייתית:

לפעמים אמבולנס זה רק אמבולנס, ולפעמים לא. כשהערבים משתמשים באמבולנסים ובתי חולים בלחימה הם מחוץ לאנושות. כשאנחנו עושים את זה אנחנו מחוץ לקופסה

יחי ההבדל. כשהערבים משתמשים באמבולנסים להונאה בלחימה, הם עושים זאת כדי לשנע טרוריסטים חמושים לצורך ביצוע פיגועים תחת החסינות שזוכים לה רכבי רפואה. כשצה"ל עשה שימוש באמבולנס להונאה, הוא עשה זאת כדי למנוע את המשך ההתכתשות ולחסוך בנפגעים בשני הצדדים.

כמה שקרית, נבזית ונואלת, שיכולה השוואה להיות.

קרולינה לנדסמן בתגובה: לא חושבת שיש כאן מקום לתגובה. אשמח לקרוא כשתפרסם.