'הארץ' מגלה קשיים בהבנת הנקרא

עודה בשאראת מבקר קשות את הצו הנשיאותי האמריקני למלחמה באנטישמיות. האם הוא טרח לקרוא אותו?

הנשיא טראמפ מציג לראווה את הצו למאבק באנטישמיות בקמפוסים, 11.12.2019. צילום: הבית הלבן

עודה בשאראת לא אוהב את הצו הנשיאותי עליו חתם הנשיא טראמפ, למאבק באנטישמיות בקמפוסים האמריקניים. וכך הוא כותב:

משהו איום מתבשל במערב (כולל אמריקה). דונלד טראמפ חתם לפני כמה ימים על צו נשיאותי, שבין היתר "מאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות, כך שתכלול ביקורת מסוימת על ישראל", דווח ב"הארץ".

הבעיה בצו, אליבא דבשאראת, היא שהוא מהווה חלק ממגמה עולמית להתיישר עם "הפירוש הקיצוני של המושג אנטישמיות". ומה הבעיה בכך?

החלטות אלו מעניקות לישראל חסינות כמעט מוחלטת מפני כל ביקורת… קשה למצוא בדברי הימים חסינות מעין זו. איזו מדינה זוכה, או זכתה, לפריווילגיה כזאת?… רק ישראל זוכה לכבוד מפוקפק זה; אסור לגעת בכיבוש החביב שלה.

אם זה המצב, אכן מדובר בהחלטה בעייתית. ראשית, היא נותנת לישראל יד חופשית לבצע עוולות ככל העולה על רוחה; ושנית, היא פוגעת באופן חמור בחופש הביטוי ובחופש האקדמי האמריקני.

אלא שזה אינו המצב. ראשית, הגדרת האנטישמיות של ברית זיכרון השואה הבינלאומית אינה אוסרת ביקורת על ישראל. היא גם לא מעניקה לה פריווילגיה מיוחדת. למעשה, היא מציינת במפורש:

ביקורת על ישראל הדומה לזו הנמתחת נגד כל מדינה אחרת לא יכולה להיחשב אנטישמית.

באשר לצו הנשיאותי, הוא מציין במפורש כי הגדרה זו אינה מחייבת מבחינה חוקית, אלא שעל הרשויות המוסמכות "להתחשב" בה בהחלטותיהם. למעשה, הוא כלל אינו מזכיר את ישראל. הוא כן עוסק בהגנה על יהודים מפני אפליה והטרדה, בהתאם לחוק זכויות האזרח האמריקני. ובנוסף, הצו מבהיר כי אין לעשות בו שימוש לפגיעה בחופש הביטוי:

בבחינת החומרים שתוארו לעיל [הגדרת האנטישמיות של IHRA], הרשויות לא יגרעו או יפרו איזו מן הזכויות המוגנות בחוק הפדרלי או בתיקון הראשון לחוקה [המגן על חופש הביטוי, ש.ב.מ]

בשאראת יכול לנשום לרווחה; הביקורת על ישראל לא תיעלם מהאוניברסיטאות האמריקניות.

פוסט זה ניתן לקרוא גם באנגלית

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות