'הארץ' מתקן: הגידול באלימות נגד נוצרים הוא לא עובדה שאין עליה עוררין

עם זאת, הכתבה של ניר חסון עדיין בעייתית – היא מספקת פלטפורמה נרחבת לקמפיין אנטי-ישראלי חסר בסיס ולא טורחת לאתגר אותו

חג המולד בנצרת. צילום: מיכאל גלעדי, פלאש90

בתגובה לפניית CAMERA, עמותת האם של 'פרספקטיבה', הגרסה האנגלית של 'הארץ' תיקנה דיווח שהציג כעובדה טענה בלתי מבוססת של ראשי כנסיות בישראל, לפיה האלימות נגד אנשי דת נוצרים בארץ מצויה במגמת עלייה.

בכתבתו של ניר חסון באנגלית, תחת הכותרת "כנסיות בירושלים מוחות נגד 'הניסיון השיטתי לעקור את הנוצרים מארץ הקודש'", נכתב:

מספר התקריות האלימות כלפי אנשי כמורה נוצרים, בעיקר מצדם של יהודים צעירים, עלה לאחרונה.

הטענה הבלתי מבוססת אפילו אינה טורחת לציין על איזו תקופת זמן מדובר, או להציג נתונים כלשהם.

צילום מסך מתוך הכתבה המקורית

לעומת זאת, הגרסה העברית של הכתבה דווקא ייחסה את הטענה לאנשי דת נוצרים הפועלים במסגרתו של קמפיין אנטי-ישראלי. בהתייחסה למנהיגי הכנסייה העומדים מאחורי הקמפיין, נכתב שם:

לדבריהם, מספר התקריות האלימות כלפי אנשי כמורה, בעיקר מצד צעירם יהודים, גדל בעת האחרונה.

עורכי 'הארץ' באנגלית הסכימו שיש לציין למי מיוחסת הטענה חסרת הביסוס, ותיקנו את הכתבה בהתאם.

: "סנטה קלאוס הירושלמי" עיסא אניס קסיסיה, ברמת הגולן, נובמבר 2021. באדיבות משרד התיירות

עם זאת, גם לאחר התיקון, הכתבה של ניר חסון מספקת פלטפורמה אוהדת לקמפיין האנטי-ישראלי המובל בידי ראשיהן של כמה כנסיות ירושלמיות. אלה טוענים כי ישנו מאמץ "שיטתי" לגרש את הנוצרים מירושלים ומחלקים אחרים של ארץ הקודש.

מתוך 18 פסקאות, הכתבה של חסון מקדישה רק שתיים למבקרים של הקמפיין האנטי-ישראלי, בהן מוזכרת תגובתו של משרד החוץ לפיה "ההאשמות המופיעות בהצהרת ראשי הכנסייה חסרות בסיס ומעוותות את המציאות של הקהילות הנוצריות בישראל". חסון אינו מוסיף פרטים או נתונים (עוד על כך בהמשך).

בנוסף, הכתבה הארוכה מציינת כי הקמפיין "אף גרר התייחסות בכמה עיתונים ברחבי העולם, ובהם הטלגרף, הסנדיי-טיימס והטיימס הבריטים", אך היא מתעלמת מכך שפוליטיקאים בריטים, ביחד עם הקהילה היהודית בבריטניה, גינו את ההאשמות בחריפות.

מארי ואן דר זייל, נשיא ועד שליחי הקהילות היהודיות בבריטניה, כתב לארכיבישוף מקאנטרברי ג'סטין וולבי על המאמר שלו ב'טיימס':

אני מזכיר לך כי במאה האחרונה, גם בתוך ישראל וגם בגדה המערבית, הדמוגרפיה מראה כי האוכלוסייה הפלסטינית גדלה באופן ניכר. אם האוכלוסייה הפלסטינית גדלה מאוד, אך האוכלוסייה הפלסטינית הנוצרית קטנה באופן משמעותי, ברור כי הסיבות לכך מורכבות יותר מאלו שהוצעו במאמר, המייחסות את הקיטון במתנחלים יהודים ובגדר שנבנתה כדי לחסום גלי טרור באינתיפאדה השנייה.

  אני הייתי מוטרד במיוחד מהתיאור שלך אודות "חג המולד הראשון", שלכאורה יוצרת השוואה לאירועים בני ימינו. במיוחד, הבחנתי בהפניה שלך ל"רקע של רצח המוני של תינוקות" – מדובר בהתייחסות ברורה לסיפור "טבח התמימים" שבבשורה על פי מתי [טבח בתינוקות עליו מסופר בברית החדשה, המתרגם]. אני מוצא את האזכור הזה מטריד כי ניתן לגזור ממנו קשר בין הנצרות, יהודים והרג של ילדים בהקשר עכשווי.

כל זה מצער במיוחד, משום שאני יודע שבעבר אתה תמכת במדיניות הדואגת לחששותיה של הקהילה היהודית. אני חושש שיותר מלעודד דיאלוג  מנומק על הסוגיות שאתה מעלה, זה עלול למעשה לשסע בין הקהילות.

ואכן, במספרים מוחלטים האוכלוסייה הנוצרית בישראל הולכת וגדלה. בהודעה לעיתונות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג המולד, צוין כי ב-2020 היא גדלה ב- 1.4% ל-182 אלף איש.

הנתונים האלה רלוונטיים מאוד לכיסוי התקשורתי של כל קמפיין הטוען שישראל פועלת לגרש את הנוצרים מתחומה. המספרים הרשמיים, החושפים את הגידול הדמוגרפי, מסירים את המסכה מעל פניה של הטענה השקרית. עם זאת, 'הארץ' לא טרח לציין את העובדה המרכזית הזאת.

ההודעה של הלמ"ס מכילה גם נתון מעניין המפריך טענה נוספת של הפטריארך היווני-אורתודוקסי של ירושלים, תיאופילוס השלישי, יוזם הקמפיין. הוא טען: "באף זמן בהיסטוריה האנושית, העתיד של הקהילות הנוצריות לא היה רעוע יותר".

הנוצרים בישראל, כך מתברר, סוברים אחרת לגבי עתידם הרעוע באופן חסר תקדים. לפי הלמ"ס, "84% מהנוצרים מרוצים מחייהם: 24% 'מרוצים מאוד' ו-60% 'מרוצים'."

המאמר המקורי הופיע לראשונה באנגלית באתר CAMERA. תרגם לעברית: שלומי בן מאיר

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות