הבעיה של גדעון לוי

גדעון לוי נלחם במשך שנים נגד הכללות, דעות קדומות וגזענות. האם הוא מודע לעובדה שהוא אשם בדיוק באותה ההתנהגות?

שני מאמרים שפרסם גדעון לוי בהפרש של שלשה ימים מעידים כי יש לו בעיה. הוא לא היחיד שיש לו את הבעיה הזו. בעיה זו שכיחה גם בקרב מתחזים, צבועים ובעיקר אנשים שטרם הגיעו לבגרות נפשית. הבעיה של גדעון לוי היא שהוא לא עומד בסטנדרטים שהוא דורש מהסובבים אותו. בעוד הוא מאשים את רוב הישראלים בדעות קדומות, גזענות ושנאה, הוא כנראה עיוור לחלוטין לעובדה שהוא אשם בדיוק באותן התכונות.

כבר שנים שלוי נלחם בחטא ההכללה, ומנסה שבוע אחר שבוע להחדיר לתודעה הישראלית שהפלסטינים הם לא מכלול אחד אלא אסופה של פרטים עם רגשות, אהבות וחלומות. הוא מקפיד לפרט במאמריו שמות פרטיים וגילאים ולספר סיפורים אישיים על מנת לנפץ את מחסום ההכללה ולהראות לציבור הישראלי שלא כל הערבים הם רעים, מחבלים, שונאי ישראל, וכיו"ב.

לוי מתייחס כך גם כלפי המסתננים האפריקאים. רק היום פרסם ב'הארץ' את התרשמותו ממבצע הגירוש של הדרום סודנים ("שקט מגרשים", 13.6.12), שם הקפיד לספר בעיקר על פליט אחד, טורג'וק, ולחזור על שמו הפרטי שוב ושוב, וזאת על מנת להאניש את הסיפור המורכב, ולעורר חמלה בקרב קוראיו.

ואולם, כמו מתעלם מהביקורת הזועמת שלו כלפי החברה הישראלית, ברגע שמדובר במתנחלים, נופל לוי בדיוק לאותו מקום חשוך בו הוא ממקם את רוב הישראלים. האם ייתכן שהוא רואה במתנחלים מכלול אחד? האם הוא כל כך שונא את המתנחלים שהוא לא מסוגל להתייחס אליהם כאל פרטים, כאל בני אדם, כפי שהוא מתייחס בצדק לפלסטינים ולמסתננים, אלא כמושג כללי וכוללני?

שלשה ימים לפני שפרסם את רשימתו הנוגה על טורג'וק המסתנן, כתב לוי טור בו הוא התייחס לפרשת שכונת האולפנה בבית אל ("צבא הישע של המתנחלים", 10.6.12). בטור הסביר לוי בכעס שהמתנחלים לא ראויים להזדהות וחמלה בכל הנוגע לפינוי בתי השכונה, כיוון שהם עצמם לא מפגינים שום הזדהות וחמלה עם האחר.

לא רק שלוי – אשר חש בוז ושנאה גלויה כלפי אוכלוסיית המתנחלים – כותב בהכללה, הוא גם לא מצליח להיצמד לעובדות היבשות. במקום זאת, הוא מעדיף לנהוג כדרכו המקובלת, ולכתוב טענות בלתי מבוססות:

 

המתנחלים הם מהקבוצות האגוצנטריות ביותר בישראל, דואגת רק לעצמה ולאינטרסים הצרים שלה, ולעזאזל עם כל השאר. את חייהם ואת מאבקם הם הקדישו לביסוס הכיבוש ולהנצחתו, רק להם. חלקם תאווי נדל"ן, חלקם משיחיים, הם כמעט שלא השמיעו קולם בכל עניין אחר.

המחאה החברתית לא נגעה להם […] בעמותות הסיוע השונות, לחסרי בית ולחסרי דיור, לחלכאים ולנדכאים, בבתי התמחוי ובמקלטי הלילה, כמעט שלא תראו מתנחלים-מתנדבים. מה להם ולזה. ביש"ע אין צבא ישע.

בכל מקום שבו מדובר על חמלה הומנית ועל עזרה סוציאלית, על התנדבות למען האחר והתגייסות למען החלש – לא תראו מתנחלים. הם עסוקים במאבק על ארץ ישראל. דווקא הקבוצה הפעלתנית הזאת מדירה עצמה מכל עניין שלא נוגע לה. דווקא הקבוצה המאורגנת והמבוססת הזאת, לא תיתן מעצמה וממשאביה לאיש שלא נמנה עם שורותיה.

שימו לב להכללה – "המתנחלים"; "הם"; "חייהם"; "מאבקם"; הקבוצה". לוי אינו מתייחס רק אל תושבי שכונת האולפנה. הוא מאשים 350,000 איש כאילו היו כולם מקשה אחת בעלת דעה אחת והשקפת עולם זהה. יש הקוראים לזה (וגדעון לוי ביניהם) גזענות. האם אלו אינן אותן הדעות הקדומות נגדן נלחם לוי, ולגביהן הוא מנסה לחנך את עמו כל כך הרבה שנים?

מקרית שמונה עד ירוחם

היה אפשר לסיים כאן בחשיפת ערוותו הצבועה של לוי. אולם נתייחס גם באופן ענייני לטענותיו המכלילות. כבר לפני כשנה הבאנו – בעקבות טענות דומות של מאיר שלו – דוגמאות רבות למעורבות ולעשייה של הציבור הדתי-לאומי, כולל מתנחלים ורבנים של מתנחלים, בכל הקשור לצדק חברתי, עזרה לזולת ושיפור פני החברה. גם כעת ערכנו בדיקה מדגמית של המצב בשטח על מנת לספק תשובה לשאלה: האם באמת כל המתנחלים אינם מתגייסים למען החלש, ולא מעניקים עזרה סוציאלית וחמלה הומאנית לאחר?

הנה כמה דוגמאות שמצאנו, לתשומת ליבם של קוראי 'הארץ':

• למרות הדימוי התל אביבי של מחאת הדיור, ולמרות שגדעון לוי טוען שהיא לא נגעה למתנחלים, גם ביישובי יהודה ושומרון הצטרפו למחאה הדיור, בעיקר באריאל אך גם בתקוע. בנוסף, מאות מהם הצטרפו למחאת הדיור בעקבות קריאת ראש מועצת יש"ע להצטרף אליה.

• הארגון ההתנדבותי "הצלה יו"ש" הוקם עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצא ושם לו למטרה לספק מענה רפואי מהיר לפצועים ונפגעים. ארגון ההצלה הקים מערך מתנדבים גם בעיר שדרות כדי להקל על העומס הרב על אנשי הרפואה, וחילק ציוד רפואי ע"ס 380,000 ₪ לתושבי עוטף עזה בגלל המחסור שנוצר. כידוע שדרות אינה נמצאת בשטחי יהודה ושומרון.

• פעילות הארגון לא נגמרת בכך, משלחת של רופאים וחובשים יצאה לסיוע בינלאומי באזור הצונאמי בסרי לנקה, ובמשלחת נוספת לסייע לניצולים שנפגעו מסופת הציקלון בבורמה.

• פרויקט ידוע של יוצאי ההתנחלויות (אך לא רק) הוא פרויקט ה"גרעינים התורניים" שנועד לחזק אוכלוסיה חלשה בעיירות פיתוח ברחבי הארץ. רבים מתושבי יו"ש קבעו את ביתם יחד עם משפחותיהם בשדרות, ירוחם, נהריה, קרית שמונה, לוד, עכו וישובים רבים אחרים כדי לתמוך ולסייע לתושבים. חברי הגרעינים התורניים תורמים כ-25 שעות חודשיות לעבודה קהילתית ומפעילים למעלה מ-40 פרויקטים בקהילה.

• יישובי השומרון מארחים מדי שנה את שתי הקייטנות הגדולות ביותר של איל"ן (איגוד ישראלי לילדים נפגעים): קייטנת קרני שומרון ומחנה קדומים – המחנה היחיד מסוגו בארץ לנכים בגילאי 21-35.

• הנוער ביישוב אפרת התנדב בקטיף בקיבוץ שילר ליד רחובות כדי לתרום לארגון "לקט" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

• בני נוער מפדואל התנדבו בירוחם במהלך חופשת הקיץ ושיפצו מתקני שעשועים בעיר. קבוצת בני נוער מאבני חפץ, רבבה, ומעלה שומרון יצאו לשבוע עבודה בירושלים בו שיקמו ושיפצו קברים ישנים.

• ביישוב "מגדלים" הוקם כפר סטודנטים חילוני של סטודנטים מאריאל שחבריו מתנדבים בקהילה שמונה שעות שבועיות.

• בקרני שומרון נערך אירוע ספורטיבי ערכי עם קבוצת כדורסלנים נכים תחת השם "ניצחון הרוח", בו בם דיברו עם הקהל על דרכם להתגבר על הנכות.

• הוסטל חסדי אנוש ביישוב מבוא חורון מסייע למתמודדים עם קשיים נפשיים מהציבור החרדי (לאו דווקא מהתנחלויות). הדיירים משתתפים בענפים שונים ביישוב בדרך לשיקום.

• מדריכי שבט הצופים בגוש אדומים יזמו קייטנה אטרקטיבית לילדי הקהילה האתיופית במעלה אדומים.

האמרה המגוחכת שהמתנחלים הם "הקבוצה האגוצנטרית ביותר בישראל" יכולה להיאמר רק על ידי מי שמביט בהם כקבוצה אחת, ולא עושה מאמץ להכיר אותם כפרטים.

לוי אשם בדיוק בדבר נגדו הוא מטיף. זוהי ההגדרה של צביעות. העיתון שמתוך עמודיו הוא נלחם נגד הכללות, נותן לו את הבמה להשמיץ אוכלוסיה שלמה. אם היה מדובר בהאשמות גורפות כלפי אוכלוסייה אחרת, לוי ומערכת העיתון שלו היו יוצאים מיד כנגד ההסתה והשחרת ציבור שלם. אבל כשזה מסתדר עם האג'נדה, אז כנראה שאין בעיה, וגם זו בעיה.