ה'גרדיאן': נהגים ערבים מעורבים בתאונות קטלניות באשמת גזענות ישראל

בדרכם להאשים את ישראל במחדל בטיפול בתאונות הדרכים ובגזענות המובילה למותם של ערבים, אנשי העיתון לא ניסו אפילו לבדוק מה הן העובדות

זירת תאונת דרכים קטלנית בצומת שוקת. צילום: פלאש90

מאת אדם לביק

מאמר שפורסם שלשום ב'גרדיאן' הבריטי מאת בת'אן מק'רנן ומריה ראשד, תחת הכותרת "ישראל מתמודדת עם 'בעיה מערכתית' של תאונות דרכים קטלניות", פותח באזכור כמה תאונות קטלניות בישראל מהזמן האחרון. לטענת הכותבות, אלה ממחישות את הרקורד הבעייתי של ישראל בתחום הבטיחות בדרכים:

ברוב העולם, הגידול בשימוש בכלי רכב הביא לעלייה בתאונות, אולם גם לירידה בפציעות החמורות ובמקרי המוות, ככל שבטיחות הרכבים והכבישים ממשיכה להשתפר. בישראל לעומת זאת, לפי דוח מהזמן האחרון של מועצת הבטיחות התחבורתית האירופית, הייתה ירידה של 4.7% בלבד במקרי המוות בעשור האחרון, לעומת הממוצע העומד על 31%.

"לעומת אירופה ומדינות מפותחות אחרות, אנחנו במצב רע מאוד. מה שראינו השבוע זה לא רק מזל רע, זו בעיה מערכתית", אמר אבי נאור [יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים].

למעשה, הנתונים הסלקטיביים של ה'גאדיאן' והציטוט של אבי נאור מסתירים את העובדה שמצבה של ישראל הוא טוב יותר משל אירופה, בכל הנוגע לנתוני הרוגים בתאונות. אותו ארגון שצוטט ב'גרדיאן', מועצת הבטיחות התחבורתית האירופית, פרסם נתונים לשנת 2020 המראים כי כשמנתחים את מקרי המוות בתאונות לכל מיליון תושבים, ישראל ממוקמת במקום העשירי מבין 32 מדינות אירופיות שדורגו, עם ציון 32.8. הממוצע באירופה, אגב, הוא 42.3 הרוגים לכל מיליון תושבים.

כלומר, בעוד מספר ההרוגים בתאונות בישראל אכן ירד פחות ממדינות אחרות, עדיין מצבה של ישראל יותר טוב מהן.

קיימים מקורות נוספים המערערים את הנרטיב של ה'גרדיאן'. למשל, דוח משנת 2019 של פורום התחבורה הבינלאומי, ארגון בין-ממשלתי השייך ל-OECD, אומר:

מספר ההרוגים בתאונות לכל 100,000 תושבים בישראל ירד ב-51% בשנים 2000- 2019, מ-7.9 ל-3.9 הרוגים בתאונות לכל 100,000 תושבים. להשוואה, ממוצע האיחוד האירופי היה 5.1 הרוגים לכל 100,000 תושבים ב-2019.

המאמר ב'גארדיאן' פונה גם לעסוק במספר הלא-מידתי של אזרחים ערבים בקרב הרוגי תאונות הדרכים בישראל:

 למרות שהוא מהווה רק 20% מאוכלוסיית ישראל, המיעוט הערבי מושפע באופן בלתי פרופורציונאלי: לפי נתוני משטרת ישראל, ערבים-ישראלים מעורבים ב-52% מהתאונות הקטלניות.

אחד המרואיינים בכתבה, ערבי-ישראלי שאיבד כמה קרובי משפחה בתאונות, מספר:

"אלה לא רק התשתיות הגרועות ביישובים הערבים לעומת היישובים היהודים. הבעיה הרבה יותר עמוקה מכך… גברים צעירים נוהגים מהר בכל מקרה. כאן, ללא דרכים לשחרור לחץ, עם בעיות כלכליות… הנוער הערבי לא רוכב על אופנועים כאמצעי תעבורה, אלא למען ההרפתקה. כל מה שאכפת להם זה המהירות… לגברים הצעירים האלה אין מקום בחברה. אנחנו 20% מהאוכלוסייה אבל אנחנו אלה שנהרגים בתאונות בגלל שלממשלה לא אכפת".

כהרגלם, אנשי ה'גרדיאן' לוקחים ראיות אנקדוטליות כדי לבסס את ההנחה הכללית שלהם, שכל אי-שוויון בין יהודים לערבים בישראל נובע מגזענות. עם זאת, מחקר רציני משנת 2020 אודות הפערים בין יהודים לערבים בתאונות דרכים קטלניות בישראל, שפורסם על ידי הז'ורנל הישראל למחקר במדיניות הבריאות, מגלה סיפור קצת שונה:

ישנם דוחות המראים כי ערבים מפגינים שיעורים גבוהים יותר של התנהגות לא בטיחותית בכביש ואי-ציות לתמרורי התנועה ולחוקים, כולל מהירות מופרזת, אי-שמירת מרחק, פניות אסורות, נהיגה ללא חגורות בטיחות ואי-שימוש באמצעי בטיחות לילדים.

בהמשך המאמר מציין גורמים נוספים כגון תשתיות באיכות ירודה ביישובים הערבים, הגיל הצעיר של האוכלוסייה הערבית. כלומר, מדובר בסיפור עם קצת יותר ניואנסים ממה שה'גרדיאן' מאכיל את קוראיו. עם זאת, המאמר מדגיש כי "התנהגות מסוכנת בכביש" היא הגורם החשוב יותר.

בכל הנודע להרוגי תאונות דרכים בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ולסוגיית ההרוגים ערבים בתאונות, ברור כי אנשי ה'גרדיאן' בחרו שלא לבחון את הנושא באופן מקצועי ועיתונאי, אלא העדיפו לספר לקוראים נראטיב עליו הם החליטו מראש.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA-UK. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות