הטעויות המביכות של הפרשנים הבכירים

פרשניה הבכירים של העיתונות הישראלית הדגימו בסוף השבוע האחרון, כיצד לפעמים אין להם באמת מושג על מה הם כותבים. לכל הפחות, אותם פרשנים יודעי כל הפותחים את מוספי השבת עם טורים ארוכים ומתישים, הוכיחו לצרכני החדשות הישראליים כי גם הם חוטאים בכתיבה מרושלת ובאי בדיקת עובדות.

בבדיקה לא מעמיקה במיוחד, 'פרספקטיבה' מצאה מספר לא קטן של טעויות עובדתיות, כולן מעיתוני השבת האחרונה, וכולן נוגעות לאירועי הימים האחרונים בשומרון ובגבול ירדן – ההתפרעויות, הפינוי, הריסוסים, חציית הגבול לירדן וכו'. בעוד קשה למצוא אצל הכתבים לענייני שטחים טעויות עובדתיות, אצל אותם פרשנים בכירים המתיימרים לפרשן בידענות כל נושא שבעולם, דווקא התגלו כמה וכמה כאלה, חלקן מביכות ממש.

המידע המתפרסם כאן, לקוח מהדוברים הרשמיים של צה"ל ושל המשטרה, ומכתבי שטח עימם שוחחה 'פרספקטיבה', אשר היו בזמן אמת במקומות המדוברים. הרשימה מחולקת על פי עיתונאים:

בן כספית – מעריב

1) הטענה:

בעקבות האלוף נסע המח"ט, ואז הם התנפלו עליו, פתחו את דלת הג'יפ שלו והטיחו בו את האבנים.

העובדות: על המח"ט נזרקה אבן אחת.

2) הטענה:

הנה, אומר גורם בצה"ל, תראה מה קרה עם החבר'ה שהשתלטו השבוע על קאסר אל-יהוד. עצרנו אותם, הם צולמו ותועדו, הראיות קיימות, הם חתכו גדר מערכת, הם חדרו לשטח צבאי סגור… איפה הם עכשיו? לא, הם לא בבית סוהר. הם בבית.

העובדות: נכון לכתיבת שורות אלו, כמו בזמן כתיבת שורותיו של כספית, שניים מתוך החבורה עדיין נמצאים במעצר.

3) הטענה:

כך למשל, אומר גורם בכיר בצה"ל, כל אזור מצפה יצהר וגבעת יצהר עמוסי פרובוקטורים…

העובדות: לא קיים מקום ששמו "גבעת יצהר".

4) הטענה:

הממשלה צריכה להבין ולהפנים שהכתובת "מוחמד חזיר" על מסגד היא לא "השחתת פני מקרקעין", אומר קצין שמשרת בשומרון, זה הסעיף שבו נשפטים היום מרססי הכתובות הללו.

העובדות: אף מרסס כתובת לא נשפט תחת שום סעיף, מכיוון שבינתיים לא הוגש אפילו כתב אישום אחד נגד חשוד כלשהו בעבירה שכזו.

5) הטענה:

המחלקה היהודית בשב"כ צריכה תגבור אף היא.

ואילו אלכס פישמן כתב ב'ידיעות אחרונות' ממש באותו היום:

לחטיבה היהודית בשב"כ אין היום בעיה של משאבים.

זוהי דוגמא לשני פרשנים בכירים אשר מקבלים ומפרסמים אינפורמציה הפוכה לחלוטין. מישהו מהם, בסופו של דבר, טועה ומטעה. מי? לא בטוח שאפילו הם בעצמם יודעים.

עופר שלח – מעריב

6) הטענה:

מי שגדל בארץ שבה אפשר לנסוע יום שלם ולא לראות פלסטיני, כי כבישים שעלו מיליארדים מבודדים את הנוסע ממנו וצבא שלם מגן עליו מפניו…לא מהסס לפרוץ למחנה שלהם ולתקוף אותם.

העובדות: המקום היחיד שאפשר לנסוע בו יום שלם ולא לראות פלסטיני, הוא שטח מדינת ישראל שממערב לקו הירוק. ברגע שנכנסים לתחומי יהודה ושומרון הדרך היחידה לא לראות פלסטיני יום שלם היא לעצום את העיניים. לא רק שפלסטינים נוהגים על אותם הכבישים בהם נוהגים ישראלים (כמו לדוגמא, כביש 1 בין ירושלים לים המלח,  או כביש 505 – חוצה שומרון), הם גם חופשיים לנהוג באותם כבישים עוקפים "שעלו מליארדים" – אשר נסללו במהלך האינתיפאדה השניה כדי למנוע פיגועי ירי – ואף משתמשים בחלקם יותר מהישראלים. דוגמאות לצירים עוקפים מהם נהנים פלסטינים: עוקף עזון (ציר 55), עוקף קלקיליה (ציר 55), עוקף שכם דרום (ציר 60), עוקף רמאללה (ציר 60) ועוקף זעתרה (ציר 398).

עמוס הראל ואבי יששכרוף – הארץ

7) הטענה:

לפנות בוקר השלימו כוחות הביטחון את פינויו של המאחז הזעיר במצפה יצהר. בני המשפחה שהתגוררו במקום, אנשי חסידות חב"ד, עזבו מבעוד מועד…

העובדות: בבית שנהרס לא גרה משפחה אלא אדם אחד, והוא לא עזב מבעוד מועד אלא דווקא היה נוכח בעת הפינוי.

8) הטענה:

500 שוטרים, מאות חיילים, אלוף פיקוד, מפקד מחוז ש"י וקבוצה גדולה של קצינים בכירים הטריחו עצמם לפנות בוקר לגבעה שמדרום לשכם כדי לפנות דיר עיזים ומכולת ריקה.

העובדות: על פי דוברת מחוז ש"י, השתתפו סה"כ 400 שוטרים וחיילים בפינוי (כולל אלופים וקצינים בכירים).

9) הטענה:

הסיכויים שניתן יהיה לשפוט עבריינים אידיאולוגיים בבתי דין צבאיים נראים קלושים למדי .

העובדות: הראל ויששכרוף (ועיתונאים נוספים) מבלבלים בין בתי דין צבאיים לבתי משפט צבאיים. בית דין צבאי מיועד לחיילים ואזרחים עובדי צה"ל, ואילו ייעודו של בית משפט צבאי הוא לשפוט תושבי שטחים אשר מואשמים בעבירות ביטחוניות או פליליות.

נחום ברנע – ידיעות אחרונות

10) הטענה:

קבוצה נוספת הגיעה בשלושה אוטובוסים לקאסר אל יהוד.

העובדות: שום אוטובוס לא הביא מי מהקבוצה לקאסר אל-יהוד (אלא אם מישהו מהם השתמש באוטובוס של אגד בחלק מהדרך). הם הגיעו לשם בכוחות עצמם. נוסף על כך, היו שם כ-20 איש – מדוע שיזדקקו לשלשה אוטובוסים?

11) הטענה:

כאשר מישהו מהם כותב "מוחמד חזיר" על קיר מסגד ונתפס, הוא מואשם בבית משפט בהשחתת נכס מקרקעין…

העובדות: נשמע מוכר? ברנע כנראה ישב עם בן כספית באותו תדרוך פרשנים בו ניתנה להם הדוגמא על "מוחמד החזיר". נזכיר שוב כי עדיין לא הוגש אף לא כתב אישום אחד בגין ריסוס כתובות במסגרת "תג מחיר" מהתקופה האחרונה, ומכאן שכמובן אף אחד גם לא הואשם בשום סעיף. כדאי להעיר שגם אם מקור הטעות הוא גורם חיצוני כלשהו, מי שמפרסם את הדברים בסופו של יום הם העיתונאים, ועליהם מוטלת האחריות לבדוק את מה שהם כותבים.

אלכס פישמן – ידיעות אחרונות

12) הטענה:

מאחז בני אדם…הורד.

העובדות: מאחז בני אדם חי וקיים. שני קרוונים הוזזו מנקודה אחת לנקודה אחרת.

13) הטענה:

גם מצפה יצהר, הבנוי כולו על אדמה פרטית, אמור היה לרדת עוד השנה.

העובדות: העמדה הרשמית של מדינת ישראל המיוצגת על ידי המנהל האזרחי היא כי רק בית אחד במצפה יצהר בנוי על קרקע פרטית.

14) הטענה:

ההגדרה של [פעילי הימין הקיצוני כחברים] בארגון טרור מאפשרת גם את העמדתם של החשודים לשיפוט צבאי מהיר בבתי דין צבאיים, ממש כמו מחבלים.

העובדות: ראשית, גם פישמן מתבלבל בין בית דין צבאי לבית משפט צבאי. שנית, לא קיים הליך של "שיפוט מהיר" בבתי משפט צבאיים. למעשה, ישנם מחבלים אשר משפטם נמשך שנים, כמו זה של איברהים חאמד, רב המחבלים אשר נתפס במאי 2006 ומאז מתנהל משפטו. משפטים בבית משפט צבאיים מתנהלים על פי כל דיני הראיות החלים בבתי משפט אזרחיים; לעיתים הם קצרים ולעיתים הם ארוכים. כמו כן, אין צורך להגדיר אדם כחבר בארגון טרור על מנת לשפוט אותו "כמו מחבל", ע"ע מאות הפלסטינים אשר הועמדו לדין בגין עבירות ביטחונית (ממש כמו מחבלים) למרות שלא השתייכו באופן רשמי לארגון טרור כלשהו. הדוגמא המפורסמת האחרונה היא הרשעתם של רוצחי משפחת פוגל מאיתמר, אשר פעלו באופן עצמאי לחלוטין. ולבסוף, ניתן על פי החלטה של היועץ המשפטי לממשלה או של הפרקליטות להעמיד לדין גם את הפורעים היהודים בבתי משפט צבאיים, ללא קשר להגדרתם כחלק מארגון טרור או לא. המדינה מעדיפה כברירת מחדל להעמיד לדין אזרחים ישראלים בבתי משפט אזרחיים, אולם בסמכותה להחליט גם אחרת.