היכן נעלמו היישובים שמעבר לקו הירוק?

לשוחרי איכות הסביבה מבין קוראי 'הארץ', שעיינו בעיתון בחול המועד פסח, בוודאי התרחב הלב והתכווץ בו זמנית. כתבתו של כתב הסביבה של העיתון, צפריר רינת ("יותר ישראלים ממחזרים פסולת, אך אין מספיק מתקנים לטפל בה", 17.4), הרחיבה את הלב כשתיארה את הפריסה העמוקה והמרשימה של הפרדת פסולת ומיונה ברשויות המקומיות השונות, וכיווצה אותו בדיווח לפיו מתקני הטיפול בפסולת הממוינת אינם עומדים בקצב הרשויות המקומיות המצטרפות לתוכנית.

וכמו כדי להדגים את הצלחת הטמעת התוכנית, צורפה לכתבה מפה נאה המתארת את הפריסה המרשימה של התוכנית על פני כל הארץ:

אכן פריסה מרשימה, אבל מדוע טרחו עורכי הגרפיקה של העיתון לשרטט בה גם את הקו הירוק? מה הקשר בין הקו, הפוליטי במשמעותו, לדיון המוניציפלי סביבתי שבו עוסקת הכתבה? האם עשו זאת כדי להדגיש את העובדה שהרשויות המקומיות שמעבר לקו הירוק אינן שותפות במהלך החיובי, המתקדם והנאור של הפרדת הפסולת, מחזורה ומיונה? האם רצו להציג את המתנחלים ככאלה שהחדשות על אודות הפרדת הפסולת לא הגיעו אליהם, או שמא הגיעו ונדחו על ידם?

התהייה הזו נותרת תלויה באוויר, ואף מתעצמת, לאור העובדה שהמפה המוצגת (המבוססת על המפה הזו, הלקוחה מאתר המשרד להגנת הסביבה), אינה אומרת את כל האמת. כפי שניתן לראות, המפה המקורית כוללת בתוכה גם את המועצה האזורית גוש עציון, השוכנת מעבר לקו הירוק, ואשר נמנית על 31 הרשויות המקומיות החלוצות, הראשונות שבחרו להפריד ולמחזר פסולת. בנוסף לכך, על פי רשימת הרשויות שזכו לתמיכת המשרד להגנת הסביבה עקב הצטרפותן לתהליך, שפורסמה אף היא לצד המפה, אל מועצת גוש עציון הצטרפו גם המועצה המקומית הר אדר, המועצה האזורית מטה בנימין, המועצה המקומית קדומים והמועצה המקומית בית אריה-עופרים – כולן רשויות מקומיות מעבר לקו הירוק, שכאמור מוצג במפה כאזור נטול פעילות להפרדת ומיון פסולת.

מדוע, אם כן, פרסם 'הארץ' את המפה כפי שפרסם?

תגובת הכתב צפריר רינת: "המפה שפרסמנו כללה שמות של ישובים שנבחרו מתוך רשימה ארוכה. היא לא מתיימרת למפות את כל הישובים והאזורים ולא היתה כוונה להתעלם מאזור כזה או אחר".