הכטורקיה היינו?

שמעון שיפר גוזר ב'ידיעות אחרונות' גזירה שווה בין שלילת פרס ישראל מעודד גולדרייך לחקירה הפלילית שנפתחה בטורקיה נגד אורחאן פאמוק. האם המקרים דומים?

צילום מסך מאתר פרס ישראל.

בטורו ב'ידיעות אחרונות', ביקר העיתונאי הוותיק שמעון שיפר את שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון על החלטתה שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך. וכך כתב שיפר:

הסופר הטורקי אורחאן פאמוק, חתן פרס נובל לספרות ב-2006, נחקר על ידי השלטונות בארצו בחשד שבספרו החדש, "לילות של מגפה", העליב את מולדתו. אצלנו, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון אימצה את החלטת השר הקודם ושללה מפרופ' עמוס גולדרייך את פרס ישראל משום שתמך לכאורה בגופים שמאשימים את ישראל בהתנהגות מחפירה כלפי הפלסטינים.

מצער שבישראל ובטורקיה משלמים ביוקר על הבעת עמדה…

שמעון שיפר הוא עיתונאי אחראי ודייקן, אך ההשוואה שהוא עורך בין גולדרייך לפאמוק חוטאת לאמת, משלושה טעמים:

ראשית, פרס ישראל נשלל מגולדרייך לא על שום שתמך בארגון כזה או אחר, אלא משום שהשתתף בעצומה שקראה לאיחוד האירופי להקפיד להחרים את הקולגות שלו מאוניברסיטת אריאל.

שנית, נגד פאמוק נפתחה חקירה שעלולה להוביל לאישום פלילי. זו גם לא הפעם הראשונה שהוא נחקר בעוון העלבת האומה הטורקית. במקרה של גולדרייך מדובר באי-מתן פרס, ואיש אינו מעלה בדעתו לפתוח נגדו בחקירה פלילית.

הנקודה השלישית נוגעת להבדל הדקיק שבין טורקיה לישראל. בטורקיה, אורחאן פאמוק מואשם כי דמות בספר הבדיוני שכתב מבוססת על מייסד טורקיה המודרנית מוסטפא כמאל אטאטורק, ומציגה אותו באור נלעג. האבסורד הגיע לידי כך שפאמוק נאלץ לפרסם הבהרה שהדמות שיצר היא דווקא בעלת סגולות חיוביות רבות ונערצת על ידי האנשים שהיא מנהיגה.

ובישראל? כפי שידוע בוודאי לקוראי 'פרספקטיבה', התקשורת הישראלית מפרסמת מדי יום ביומו דברי ביקורת מפורשים ברורים על המדינה, לעתים בעזרתם האדיבה של שקרים וחצאי-אמיתות. עיתון 'הארץ' קנה לו שם בפרסום תדיר של אנטי-ציונות בוטה, אשר "מעליבה את האומה" קצת יותר מדמות בספר בדיוני. גם באקדמיה הישראלית לא קשה למצוא מרצים פוסט ואנטי-ציונים המרביצים את משנתם לסטודנטים.

לשמחתנו, איש מאותם מבקרים לא נחקר בהאשמות מקרתיסטיות, בניגוד למצב העגום בטורקיה. אולי בכל זאת אין מקום להשוואה בין המחיר שמשלמים בשתי המדינות על הבעת עמדה?

שאלתי את שמעון שיפר. תשובתו:

שלומי, אני מכבד את התגובה שלך. אלמד ממנה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות