הכנסת תצא בקרוב לפגרת קיץ של שלושה חודשים. מי אשם בכך?

לקראת סוף החודש, ב-28 ביולי, עתידה כנסת ישראל לצאת לאחת הפגרות הארוכות בתולדותיה, שתימשך שלושה חודשים תמימים. כך החליטה ועדת הכנסת בהצבעה שנערכה בשבוע שעבר, שעוררה מחאה ציבורית מובנת: בעיצומה של מלחמה קשה, כשהמוני מפונים אינם יכולים לשוב לבתיהם, החטופים נמקים בשבי החמאס, חיילים נלחמים ועסקים רבים קורסים, דווקא עכשיו דואגים חברי הכנסת לצמצם את עבודתם למינימום?

הדבר חרה גם לפובליציסטית דניאל רוט אבנרי. בטורה האחרון ב'מעריב' היא כותבת על "מפגן הניתוק המרהיב של הכנסת", ונותנת דוגמאות לישראלים טובים שגם היו רוצים לצאת לפגרה, אך לא יקבלו אותה: החיילים שנהרגו ונפצעו בקרב; התצפיתניות שנהרגו בשבת השחורה; מפוני גבול הצפון; והמילואימניקים שנקראו לחזית והשאירו משפחות ועסקים מאחור.

רוט אבנרי מסכמת:

גם 120 חברי הכנסת עבדו קשה בחודשים האחרונים. מי יותר ומי פחות. הם צריכים פגרת קיץ. הם היחידים שיקבלו אותה. קייטנת חופש גדול, בזמן מלחמה ומשבר, במימון האדיב שלנו.
חופשה נעימה.

לכאורה, מילים כדורבנות. ביקורת עיתונאית ראויה ונוקבת, כלפי חברי הכנסת המפגינים ניתוק מהמדינה והציבור.

למעשה, אין כאן ביקורת אמיתית. זאת משום שבניגוד למשתמע מדברי רוט אבנרי, לא כל 120 חברי הכנסת אשמים במידה שווה בפגרת הקיץ של הכנסת. האמת היא שהפגרה היא אשמתה ויציר כפיה של הקואליציה. אחרי הכל, היא עברה בוועדת הכנסת בקולות אנשי הקואליציה, תחת משמעת קואליציונית שהטיל יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד.

מכיוון האופוזיציה היו דווקא כמה ניסיונות וקריאות לבטל את הפגרה, או לפחות לקצר אותה. חברת הכנסת אפרת רייטן ממפלגת העבודה קראה לקצר אותה (למרבה האירוניה, היא עשתה זאת בראיון לדניאל רוט אבנרי); מפלגות ישראל ביתנו והמחנה הממלכתי הגישו הצעות חוק לביטול הפגרה. כדי שההצעה תעבור היה צורך בשיתוף פעולה מצד הקואליציה – שלא התקבל.

וכך, כשהיא מפנה אצבע מאשימה ל"120 חברי כנסת", דניאל רוט אבנרי למעשה מסיטה את האש ממי שבאמת נושאים באחריות ליציאת הכנסת לפגרה. לא כך צריכה להיראות ביקורת עיתונאית.

פנינו לדניאל רוט אבנרי לתגובה, אך היא העדיפה לא להשיב לנו.

להצטרפות לרשימת התפוצה וקבלת עדכונים שוטפים במייל לחצו כאן.