המלחמה עליה אתם לא שומעים

החוצפה, התעוזה ונסיונות ההפחדה של פעילים אנטי-ישראליים בקמפוסים האמריקאים חוצה גבולות, עד כי אפילו מבקרי ישראל וותיקים מרגישים שלא בנוח עם הדור הצעיר ממשיך דרכם

שתי דוגמאות מטרידות מהשבועות האחרונים מדגישות את הפיכתם של הקמפוסים האמריקאים לזירות ההתנגחות המרכזיות נגד ישראל בצפון אמריקה. במקרה אחד, ביקשו פעילים אנטי-ישראליים לנצל את לוח השנה היהודי על מנת להעביר החלטה אנטי-ישראלית, ובמקרה שני, מפגש בין פעילים אנטי ישראליים לבין קבוצת סטודנטים שכל חטאם הוא שביקשו לבקר בישראל, היה כה אלים ורבאלית, עד שאפילו אחד הפעילים האנטי ישראליים הוותיקים והמוכרים בעולם חש חוסר נוחות מהעויינות כלפי ישראל בקמפוס המסוים הזה. מה קורה שם מעבר לים, ומדוע אנחנו לא שומעים על כך?

ביום שלישי שעבר (8.4) הודיע בהפתעה יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת קורנל, כי בעוד יומיים יתבצע דיון ראשוני בנוגע להצעה של ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP – Students for Justice in Palestine) להמליץ לאוניברסיטה להחרים את ישראל. המהלך היה לא שגרתי, שכן הדיון לא היווה חלק מלו"ז הדיונים של אגודת הסטודנטים שפורסם מראש.

האופן שבו עלתה ההצעה לא הייתה מקרית. ככל הנראה היה מדובר במהלך מתוכנן, אשר ביקש להעביר הצעה אנטי ישראלית במחטף. הדיון המקדמי, שהתבצע בהתראה של יומיים בלבד, התרחש ביום חמישי בשבוע, מספר ימים לפני חג הפסח, בדיוק ביום בו סטודנטים יהודים בדרך כלל עוזבים את האוניברסיטה ונוסעים הביתה לחג. בנוסף, ההצבעה המכריעה הייתה אמורה להתרחש במהלך החג עצמו, בו סביר להניח כי יכולת ההתארגנות של ארגונים יהודיים המתנגדים להצעה, היתה מוגבלת.

ולמרות הכל, הניסיון למחטף נכשל, מכיוון שהארגונים היהודיים דווקא הצליחו להתארגן במהירות, והביאו קבוצה גדולה של סטודנטים להצבעה. אותם ארגונים השתמשו בסעיף פרוצדוראלי בכדי למנוע את קיום ההצבעה. כפי שניתן לראות בקליפ הזה, נציגי "סטודנטים לצדק בפלסטין" הגיבו בכעס ובכיינות לכישלון המחטף.

סיפור זה מתקשר לאירוע נוסף שהתרחש לפני כחודש באוניברסיטת וואסר (Vassar) שבמדינת ניו יורק. הרקע לסיפור הוא החלטת החוג ללימודים בינלאומיים לערוך ביקור בישראל (הביקור כבר נערך) לצורך לימוד דרכי ההתמודדות עם המחסור במים בישראל ובשטחים, עם דגש על בקעת הירדן. הביקור עצמו תואם עם ארגונים בישראל, כולל ארגונים פרו-פלסטיניים. אלא שכמה שבועות לפני הנסיעה, כאשר הגיעה המרצה לכיתת הלימוד, היא והסטודנטים נאלצו לעבור בין שתי שורות של מפגינים מאותו ארגוןאנטי-ישראלי – SJP – אשר החזיקו שלטים, חילקו פליירים וקראו לסטודנטים לעזוב את הקורס אשר לטענתם פוגע בפלסטינים. הסטודנטים בקורס סיפרו מאוחר יותר כי המפגינים גרמו להם לחוש "חוסר ביטחון", וכן שחוו "בריונות" ו"הטרדה".

אבל זו הייתה רק ההתחלה. שיטת ההפגנה נגד הביקור בישראל גרם לאוניברסיטה לערוך פגישה בנושא, אליה הוזמנו נציגים מהקורס ונציגים מ-SJP, ובכלל סטודנטים פרו ואנטי ישראליים. בפגישה השתתפו כ-200 איש, רובם פעילים אנטי-ישראליים. הן ההפגנות והן הפגישה שארגנה האוניברסיטהתוארה כך:

[הפעילים האנטי-ישראליים] הציקו, זלזלו, ולעגו למרצים וסטודנטים יהודיים באופן כה גס עד כי אפילו מבקרים של ישראל טולטלו מכך.

המרצה של הקורס שנכחה בפגישה תיארה כיצד היא הופתעה לפגוש "קהילה אקדמאית עוינת, המחויבת להשמיץ כל מי שמעז להניח כף רגלו בישראל". התנהגות הפעילים האנטי-ישראליים תוארה כמכוערת וגזענית. היה נדמה כי "גלים של זעם עוברים בקהל". מספר פעמים אנשים החלו לצעוק אחד על השני עד כי הנוכחים הפרו-ישראלים הרגישו מאוימים. מרצה אחת תיארה אווירה של פחד בקמפוס, ואילו אחרתיאר את האירוע לא כמקום לדיאלוג, אלא כהעמדה לדין. ואפילו הפעיל האנטי ישראלי פיליפ וויס, אחד ממקימי ועורכי האתר האנטי-ישראלי Mondoweiss, שנכח באירוע, הדגיש כי  אפילו הוא הרגיש שלא בנוח עם האווירה שנוצרה. כשמישהו כמו פיליפ וויס – אחד הפעילים האנטי-ישראליים הקולניים ביותר – מרגיש לא בנוח, ברור שמדובר בעליית מדרגה.

למרות שמדובר במרחק של אלפי קילומטרים מחופיה של ישראל, ראוי כי אזרחי המדינה יהיו מודעים למתרחש בקמפוסים האמריקאים. מכיוון שמקבלי ההחלטות ומובילי דעת הקהל העתידיים של ארה"ב לומדים ממש עכשיו באותם מוסדות, אסור להתעלם מהרעל האנטי-ישראלי המופץ בהם. אמנם עד כה ההצלחות הממשיות של הפעילים האנטי-ישראליים מוגבלות למדי – למשל בניסיונותיהם לשכנע אוניברסיטאות להחרים מוסדות אקדמאיים ישראליים (רובן המוחלט דוחות הצעות אלה על הסף) – אולם שנאתם לישראל גוברת מיום ליום, כמו גם תעוזתם, ובהתאם גוברים האיומים וההפחדות כלפי סטודנטים ומרצים תומכי ישראל, המהווים חיילים של ממש במערכה על שמה הטוב ועתידה הפוליטי של ישראל.