הסיפור שלנו בעולם

 

לוס אנג'לס טיימס – מתקוטטים במזרח התיכון

(הידיעה של תמר שטרנטל, 'קאמרה')

במסגרת כתבה על גל הטרור, קיבלו קוראי ה'לוס אנג'לס טיימס' דיווח על אירועי הטרור שהתרחשו כאן באמצע החודש:

מאז יום שישי, כוחות בטחון ישראלים דיווחו על לפחות תשעה פיגועי דקירה ופיגועי דריסה שהופנו כלפי מטרות בגדה המערבית ובירושלים. שישה פלסטינים ואזרח ירדני נהרגו באלימות, וכמה אזרחים ישראלים נפצעו, כולל שוטרת בת 38 שנדקרה ביום שני בבוקר מחוץ לעיר העתיקה

באותה כתבה דווח גם על "גל של אלימות יומיומית" ש"החלה לפני שנה וגרמה למותם של 200 פלסטינים וכמה עשרות ישראלים".

אז יש "אלימות" ויש "מטרות" ויש "גל" ויש "הרוגים" ויש "פצועים" – וכנראה לא חשוב מספיק לספר לקוראים ש-7 ההרוגים מאז יום שישי עליהם דיווחה הכתבה היו התוקפים – כלומר אלו שניסו לבצע את הפיגועים, וכך גם רובם של 200 ההרוגים הפלסטינים בשנה האחרונה.

בתמונה: אזרח ירדני שנהרג באלימות

 

ה'גרדיאן' והעיתונאית שחסמה אותנו

(הידיעה של אדם לויק, UK Media Watch)

מאמר ב'גרדיאן' הבריטי, עסק בפרוייקט ציורי קיר על חומות שמפרידות בין חלקים שונים בערים בעולם, יוזמה שהושקה לרגל יום השלום הבינלאומי.

אלא שמסתבר, שאצל הכותבת, אלי ויולט ברמלי, חומות מסוימות זוכות ליחס מועדף.

כך לדוגמא בסיקור של בגדאד, עיר הבירה של עיראק היא מדגישה:

בעוד שחומות רבות נבנו לצרכי ביטחון סביב בתי ספר או בתי חולים או לצורכי הגנה מפני תקיפות צבאיות, הן משמשות גם להפרדה בין אוכלוסיות קנאיות. כך לדוגמה, חומה באורך 3 מיילים נבנתה על חיילי ארה"ב ב-2007 , על מנת לגדר את קהילת המיעוט הסוני.

אולם, כאשר מדובר על חומת ההפרדה בישראל, הכותבת לא טורחת להזכיר את הסיבות הביטחוניות שהובילו להקמתה (תזכורת: מניעת חדירה של מחבלים מתאבדים ורצח אזרחים ישראלים חפים מפשע).

כך היא כותבת:

ברוב המקרים, קירות ההפרדה נכפים על ידי איזושהי סמכות, ובדרך כלל בניגוד לרצון חלק – אם לא כל – התושבים שיהיו מושפעים מהם. חומת ההפרדה בירושלים, למשל, שנבנית על ידי ישראל משנת 2002 במטרה לנתק את מזרח ירושלים משאר הגדה המערבית, הוקמה בניגוד לרצון הרוב המכריע של הפלסטינים

מתחת לתמונה של גדר בגדאד נכתב שהיא גדר "לצרכי בטחון", בעוד שמתחת לתמונה של הגדר בישראל נכתב בפשטות: הגדר בגדה המערבית.

אז פנינו ישירות לכותבת בטוויטר ושאלנו מדוע בנוגע לישראל, בניגוד לעיראק, היא השמיטה את הסיבות הביטחוניות שהובילה להקמת גדר ההפרדה.

בתגובה, היא עשתה מעשה עיתונאי מהשורה הראשונה ופשוט חסמה אותנו.

אך היה מי שלא אמר נואש: גולש ישראלי ערבי בשם יחיא מחמיד, שלח בתגובה סרטון לכותבת, שבו הוא דורש ממנה תשובות. צפו:

 

סוכנות הידיעות AFP – מצד אחד "אנליסטים", מצד שני "ישראל"

(הידיעה של גלעד איני, 'קאמרה')

מה גרם לליבוי גל ההתקפות האלימות על ישראלים? סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מציגה שתי עמדות בנושא. לכאורה – סוף סוף – איזון בתקשורת! אלא שמבט מעמיק יותר מגלה שמול הטענה הישראלית שמיוחסת ל"ישראל", ניצבת טענה הנגדית המיוחסת ללא פחות מ"אנליסטים", מנתחי מידע מומחים.

אז מה טוען כל צד?

אנליסטים אומרים כי התסכול הפלסטיני מהכיבוש הישראלי, הבניה בהתנחלויות בגדה המערבית, העדרה המוחלט של התקדמות בתהליך השלום ומשבר ההנהגה היו הגורמים שהובילו לתסיסה

ומה ישראל טוענת?

ישראל אומרת שההסתה של מנהיגים הפלסטינים ושל  התקשורת היא הגורם המוביל לאלימות

אז מהו הגורם לגל הטרור?

תלוי את מי שואלים.

אם תשאלו את ישראל, הנוגעת בדבר, הרי שהתשובה תהיה ההסתה בחברה הפלסטינית.

אבל למה לשאול את ישראל, כשאפשר לשאול אנליסטים אובייקטיביים שזהו תפקידם?

 

ה-BBC – טענה מפתיעה על ישראל מקבלת זמן שידור ואיש לא מערער עליה 

(הידיעה של הדר סלע, BBC WATCH)

בתחילת החודש ערך ג'רמי בואן, עורך תחום המזרח התיכון של ה-BBC, ראיון עם סגן שר החוץ הסורי פייסל אל-מקדאד. חלקים של אותו ראיון שודרו בערוצי ה-BBC ברדיו, בטלוויזיה ובאתר. נניח לעובדה שהמראיין לא ממש אתגר את המרואיין החביב שהכחיש את השימוש של המשטר הסורי בפצצות חבית נגד האוכלוסייה האזרחית ואת הפגיעה של משטר אסד באזרחים.

 

במהלך הראיון הפציע מקדאד עם אמירה מפתיעה שכללה מספר מדינות וביניהן, איך לא, ישראל:

זו מלחמה נגד סוריה. זוהי מלחמה שמגיעה מהכוחות הנוראים בעולם כולו. ערב הסעודית וקטאר הערב נותנות כסף. טורקיה משתמשת בצבא שלה. ארצות הברית ומערב אירופה – ובמיוחד צרפת ובריטניה – עושים, אני מתכוון, מה הם יכולים לעשות כדי לסיים את תפקידה של סוריה. ישראל נמצאת שם, באמצע של הסכסוך" [ההדגשה אינה במקור]

כמו שכל עיתונאי שמכבד את עצמו יודע (ובפרט עיתונאי שמסקר את המזרח התיכון) ישראל אינה מעורבת במלחמת האזרחים הסורית, היא לא קשורה לסכסוך ולא גורם של הסכסוך. אולם העיתונאי ג'רמי בואן לא מצא לנכון לקלקל למרואיין שלו את הסיפור, ובמקום זה עבר בפשטות לשאלה הבאה.