הפעם נראה שהעיתון הכוויתי קצת הגזים

דיווח בעיתון כוויתי, שצוטט בין השאר גם ב'מעריב', טוען שהנשיא אובמה שואף להתמנות למזכ"ל האו"ם ונתניהו פועל לסיכול העניין. האם זה בכלל סביר?

 

האם מתכוון נשיא ארה"ב אובמה להתמודד על תפקיד מזכ"ל האו"ם, והאם הוא מוצא מולו את נתניהו הפועל במרץ לסיכול המהלך? אם קראתם 'מעריב', (עיתון כוויתי: נתניהו מתכנן לטרפד תוכנית אובמה להיבחר כמזכ"ל האו"ם", 8.01), זה הרושם שקיבלתם. כך 'מעריב':

 העיתון הכווייתי ״א-ג׳רידה״ חושף היום (שישי), כי נשיא ארה"ב ברק אובמה, מתכנן לכבוש את מטה האו״ם, כמחליפו של המזכ״ל הנוכחי באן קי מון, לאחר סיום כהונתו כנשיא בעוד כשנה. המקורות מסרו, כי אובמה דן באופציה זו עם בכירים רפובליקנים ודמוקרטיים, בהם יהודים.

המקורות ציינו, כי עם היוודע הדבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא התחיל במאמצים לסכל את מה שהוא מכנה ״הפרויקט של אובמה״.

בינתיים הצטרפה אל 'מעריב' גם רשת 'פוקס' האמריקנית, ובעקבותיה כלי תקשורת אמריקניים נוספים, (בעיקר אתרי קונספירציה מהקצה הימני באמריקה). ואכן, יש אפשרות שהסיפור נכון. מבחינה טכנית וחוקית הדבר אפשרי. אבל האפשרות הזו עדיין קלושה ובלתי סבירה, ובנוסף לקושי מהותי הנובע מיחסי הכוחות הפנימיים במועצת הביטחון, ישנן לפחות עוד שתי מסורות מושרשות, נוהגים מוכרים ומחייבים, בנוגע לבחירת מזכ"ל האו"ם, ההופכות את האפשרות הזו לקלושה:

המסורת הראשונה: בחירת מזכ"ל לאו"ם מבוססת על רוטציה בין אזורים גיאוגרפיים. מזכ"ל האו"ם הנוכחי באן-קי-מון הקוריאני בא מאסיה, ולפיכך לא צפוי להתמודד לתפקיד נציג נוסף מאסיה. כמעט כל הפרשנים תמימי דעים שהמנהיג הבא צפוי לייצג את מזרח אירופה, אם כי טרם היה מזכ"ל או"ם מצפון אמריקה. הכלל הזה אף עוגן בהחלטה של העצרת הכללית.

המסורת השניה שהתפתחה עם הזמן: אזרחים של אחת מחמש המדינות הקבועות במועצת הביטחון, לא יכולים להתמודד. הרעיון שעומד בבסיס הנוהג המחייב הזה, הוא שלאותן מדינות יש כבר כוח רב באו"ם, ואין זה נבון להפקיד בידיהן כוח נוסף. ארה"ב, כמובן, היא אחת מאותן מדינות.

זאת ועוד: על פי אמנת האו"ם המזכיר הכללי מתמנה על ידי העצרת הכללית של האו"ם לאחר המלצת מועצת הביטחון. מאחר ומדובר על החלטה של מועצת הביטחון, לחמש החברות קבועות במועצת הביטחון (בריטניה, צרפת, סין, ארה"ב ורוסיה) יכולת להטיל ווטו על מועמד – ובפועל הן עושות זאת (לפי מחקר אחד, עד שנת 1990 15% מכלל השימושים בזכויות הווטו נעשו כנגד בחירת מזכ"ל). המשמעות היא שנציג שלא מקובל על כל חמש המדינות, לא יוכל להתקבל לתפקיד. מישהו בכל כלי התקשורת שציטטו את הדיווח הכוויתי, באמת מעלה בדמיונו אפשרות שפוטין, למשל, לא מטיל וטו על בחירת אובמה כמזכ"ל האו"ם?

ולגבי תוכניתו של נתניהו לטרפד את המהלך: העצרת הכללית של האומות המאוחדות אינה בית הנבחרים האמריקני. לישראל עמדת חולשה מובהקת ומובנית בפורום זה, ובהתאמה גם מנופי ההשפעה של נתניהו.

כאמור, יש אפשרות שהסיפור נטוע באופן כזה או אחר במציאות.  לעיתון הכוויתי מוניטין טובים בחשיפת סיפורים שמתבררים בדיעבד כנכונים. עם זאת, המסורות שהשתרשו באו"ם מקשות עד מאד על אמינות הסיפור. לכל הפחות ראוי היה להביאן בגוף הדיווח, ובהסתייגות המתבקשת.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות