הקרב על התודעה

מושגים שונים הנוגעים להשתלטות צה"ל על ה"מאבי מרמרה" מתחילים להתקבע בשיח הציבורי והתקשורתי. האם ישראל עברה על חוק בינלאומי כלשהו? האם המצור הימי על עזה חוקי? האם יש משבר הומניטארי בעזה? למרות שיש תשובות ברורות, הן לא תמיד באות לידי ביטוי בתקשורת.

מלחמת התודעה על האירועים בספינת "מאבי מרמרה" בעיצומה. כמעט מדי יום מתווספים עוד ועוד פרטים ותמונות אשר אמורים לשפוך אור על מהלך ההשתלטות של השייטת על הספינה. רוב התקשורת הזרה לא נותנת לעובדות לבלבל אותה והיא עדיין מצליחה להתעלם מכך שחיילי צה"ל הותקפו באופן ברוטאלי ולכן פעלו מתוך הגנה עצמית.

אולם מעבר למלחמת הגרסאות – אשר אין לאף גורם דרך אמיתית לאשש או להפריך עד אשר יפורסם תחקיר מלא – ישנן עובדות בלתי ניתנות לפרשנות הקשורות לפרשיה כולה. בכל זאת, עדיין נזרקים לחלל האוויר התקשורתי והציבורי משפטים ומושגים מוטעים לחלוטין הסותרים עובדות אלה, בעיקר בתקשורת הזרה אך גם בתקשורת המקומית. להלן הטענות הראשיות והפרכתן:

טענה: "ישראל ביצעה פעולה פיראטית"

פעולת השייטת הוגדרה בכלי תקשורת שונים כ"פעולה פיראטית", ובמיוחד על ידי ארדואן, ראש ממשלת טורקיה. ישנה הגדרה מאד ברורה בחוק הבינלאומי לפעילות פיראטית. על פי ועידת האו"ם לחוקים ימיים (סעיף 101), פיראטיות היא:

(א)   כל פעילות בלתי חוקית אלימה או מעכבת, או פעילות של ביזה, אשר מבוצעת למטרות פרטיות על ידי צוות או נוסעים של כלי שיט או כלי טיס פרטי, ומכוונות:

(1)   בים הפתוח, נגד ספינה או כלי טייס אחר, או נגד אנשים או רכוש המצויים על אותה ספינה או כלי טיס;

(2)   נגד ספינה, כלי טיס, אנשים, או רכוש באזור מחוץ לתחום השיפוט של מדינה כלשהי;

 

למותר לציין שלא היו שום "מטרות פרטיות" של "כלי שיט פרטי" בהשתלטות על ה”מאבי מרמרה” ועל כל שאר ספינות המשט. מדובר בפעולה של מדינה ריבונית, בעלת מטרה צבאית ומדינית.

טענה: "המצור על עזה אינו חוקי"

על פי החוק הבינלאומי, לישראל זכות מלאה להטיל מצור ימי על רצועת עזה, מכיוון שעזה נשלטת על ידי החמאס, ישות טרוריסטית עוינת אשר יורה טילים לתוך ישראל במטרה לפגוע באזרחים, כמו גם מנסה (ומצליחה לפעמים) לבצע חדירות לשטח ישראל על מנת להוציא לפועל מתקפות על חיילים ואזרחים. לפיכך ישנו מצב של לוחמה בין עזה הנשלטת על יד חמאס לבין מדינת ישראל, ובסיטואציה כזו ישראל רשאית, תחת מגבלות מסוימות, להטיל מצור על השטח של האויב שלה.

מצור ימי הוא אמצעי לגיטימי ומוכר בחוק הבינלאומי – אשר אופן ביצועו מופיע במדריכים הימיים (manuals) של ציי מדינות המערב, כולל ארה"ב ובריטניה – הניתן ליישום במסגרת עימות מזוין המתרחש בים. ישנם מספר תנאים בהם חייב המצור לעמוד על מנת להיות חוקי, כולל הכרזה בפומבי על הטלת המצור, הכרזה על נקודות הציון המדויקות של המצור ואי מניעת גישה לנמלים וחופים של מדינות ניטרליות. ישראל עומדת בכל התנאים.

יש לציין כי ישראל אינה מיישמת את זכויותיה המלאות לגבי הטלת המצור, מכיוון שהיא מאפשרת כניסה של אוכל, דלק, תרופות ושאר ציוד חיוני משטחה לשטח הרצועה, באמצעות מעברים יבשתיים. עם זאת, ישראל הכריזה כי על אוניות המבקשות להעביר ציוד הומניטארי לרצועה לעגון קודם לכן בנמל ישראלי על מנת שהאספקה תיבדק, ולאחר מכן ציוד המוגדר כהומניטארי נשלח לעזה דרך מעברים יבשתיים.

טענה: "השתלטות על ספינות במים בינלאומיים היא הפרת החוק הבין לאומי"

על פי החוק הבינלאומי, לכל מדינה יש זכות לעצור כלי שיט אזרחיים או צבאיים אשר מתכוונים להפר את המצור הימי עליה הכריזה. כלי שיט מוגדר כמנסה לפרוץ את המצור ברגע שיצא מנמל האם שלו עם כוונה להתחמק מהמצור.

החוקים הללו הוסדרו במדריך סן רמו בדבר כללי המשפט הבין-לאומי החלים על עימות מזוין בים משנת 1994, המקובל על כל המדינות שומרות החוק בעולם. על פי סעף 98 של המדריך:

כלי שיט, אשר יש יסוד סביר להניח כי הם עלולים לפרוץ את המצור ניתנים לתפיסה. כלי שיט, אשר לאחר אזהרה מוקדמת, מתנגדים באופן ברור לתפיסה – ניתן לתקוף אותם.

דברים דומים גם כתובים במדריך לדוגמא של הצלב האדום (סעיף 1710/4).

יש להדגיש כי אין צורך לחכות שהמצור ייפרץ על מנת לתפוס את הספינה. ברגע שיש כוונה, ובודאי לאחר שהוזהרה, ניתן על פי החוק הנ"ל לתפוס את הספינה. התנאי היחיד הוא שהתפיסה לא תתרחש במים טריטוריאליים של מדינה ניטראלית. ה"מאבי מרמרה" אכן סירבה לקריאות חיל הים לעצור את התקדמותה למרות שהובהר לה כי אם תעגון בנמל אשדוד, הציוד שעל הספינה יועבר לרצועת עזה. יתרה מזאת, על פי החוק הבינלאומי, לחיל הים היתה לגיטימציה להתקיף את הספינה הטורקית אפילו עם תותחים וטילים, אך הוא בחר בפעולה מרוסנת בהרבה של השתלטות באמצעות כוחות קומנדו.

טענה: "ישנו משבר הומניטארי בעזה"

הדלק לכל הפיאסקו הנקרא "שבירת המצור בעזה" הוא ההנחה כי ישנו משבר הומניטארי בעזה. בחירת הביטוי הזה על ידי כלי התקשורת הוא מגמתי ומטעה, מכיוון שאין באמת משבר כזה. הביטוי "משבר הומניטארי" משקף אולי את המצב בחבל דרפור שבסודן אך בודאי לא את המצב בעזה. אין מחלוקת כי איכות החיים בעזה היא לא מהגבוהות בעולם, אך מסתבר שבמספר פרמטרים היא גם לא מהנמוכות בעולם.

משרד החוץ מפרסם שוב ושוב נתונים לגבי כמות ואיכות הסחורות הנכנסות לעזה כמו את מדיניות אישורי הכניסה והיציאה מהרצועה. כך למשל למעלה ממיליון טון ציוד הועבר לרצועה בשנה וחצי האחרונות דרך הסקטור הפרטי ובאמצעות ארגוני סעד בינלאומיים. ברבע הראשון של 2010, 94,500 טון של סחורות נכנסו לרצועה על גבי 3,676 משאיות: 48,000 טון מוצרי אוכל, 40,000 טון חיטה, 2,760 טון אורז, 1,987 טון מוצרי הלבשה והנעלה ו-553 טון אבקת חלב ואוכל לתינוקות.

בשבוע אופייני נכנסים לרצועה 15,000 טון ציוד. בתקופות חגים הכמות עולה. תוך כדי הרמדאן האחרון ישראל העבירה כ-11,000 ראשי בקר לעזה.

ישראל אינה מונעת מתושבי עזה טיפול רפואי בישראל, אלא אם כן מדובר בפעיל טרור מוכר. יחד עם זאת, אין לה שליטה על ההיתרים הניתנים לחולים על ידי החמאס. כ-200 אנשי צוות רפואי עוברים את הגבול כל חודש. כמו כן, ישראל עוזרת בתיאום מעבר רופאים ירדנים אל תוך עזה. ב- 2009 בלבד, 10,544 חולים ובני לוויתם יצאו מעזה על מנת לקבל טיפול בישראל. ישראל טיפלה בחולי שפעת החזירים מעזה והעבירה 44,500 חיסונים לתוך הרצועה.

גם מלט וברזל נכנסים לרצועה באופן מבוקר, למרות האיסור הכללי להכניס מוצרים אלה. ברבע הראשון של 2010, 23 טון ברזל ו-25 טון מלט הוכנסו לרצועה. ב-13.5.10 ישראל אישרה הכנסה של כ-39 טון חומרי בניה על מנת לשפץ את בית החולים אל-קודס. ב-24.5.10 ישראל הכניסה 97 משאיות דרך מעבר כרם שלום כולל 250 טון מלט עבור פרויקטים של אונרר"א.

עפ"י דו"ח של האו"ם ממאי 2010, 70% (120 מגה וואט) מהחשמל ברצועת עזה מסופק על ידי חברת החשמל הישראלית (השאר על ידי מצרים ועל ידי ייצור עצמי בעזה). מעל 133 מיליון ליטרים של דלק נכנסו מישראל לעזה ב-18 החודשים האחרונים.

ב-2009 ישראל סייעה לייצוא של 7.5 מיליון טון פרחים ו-54 טון תותים מהרצועה. באותה שנה 1.1 מיליארד ₪ הועברו לרצועה למימון פעילויות של ארגוני סיוע בינלאומיים ולתשלום משכורות של עובדי הרשות הפלסטינית.

עפ"י משרד החוץ, תוחלת החיים בעזה ב-2010 היא 73.9 – יותר מאסתוניה, מלזיה, ג'מייקה ובולגריה. תמותת תינוקות היא 17.7 ל- 1000 תינוקות – פחות מסין, ירדן, לבנון ותאילנד.

לכ-20% מאוכלוסיית עזה יש מחשב בבית – יותר מפורטוגל, ברזיל, ערב הסעודית ורוסיה. הם מחוברים לאינטרנט על ידי ארבעה ספקים.

כ-70% מתושבי עזה הם בעלי טלוויזיה ורדיו ויש להם גישה לטלוויזיה בלווין או לשידורים מישראל ומהרשות הפלסטינית.

ל-81% ממשקי הבית בעזה יש טלפון סלולארי. רובם מחוברים לחברת ג'וואל השייכת לרשות הפלסטינית והשאר לסלקום הישראלית.

ישראל מעבירה ציוד שמספק אונרר"א לבתי ספר, כולל מחברות, כלי כתיבה, תיקים וכ-200,000 מחשבים נישאים אשר אמורים לעבור בימים אלה אל תוך הרצועה.