הרטוריקה האנטישמית של האנטי-ציונים

לפי אחת הקלישאות הנפוצות בשיח על ישראל, אנטי-ציונות אינה אנטישמיות. אם כך, מדוע אנטי-ציונים כה רבים נשמעים כמו הנאצים?

אחת הקריקטורות האלה היא מהתקופה הנאצית; השנייה היא "אנטי-ציונית" מהשנים האחרונות. מקורות: הליגה נגד השמצה וספריית הקונגרס האמריקני

מאת ריקי הולנדר

בעבר הלא כל-כך רחוק, שרר קונצנזוס באשר למהי אנטישמיות ומדוע יש להילחם בה, בכל צורותיה. בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, צורות שונות של שנאת יהודים ורטוריקה אנטישמית התגלו בעיקר בשולי החברה. אולם בחלוף הזמן, האנטישמיות הקלאסית יצאה מהצללים. בנוסף, האנטי-ציונות – שלילת זכותם של היהודים להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית – ממשיכה לתפוס אחיזה, ומעלה את התמיהה האם היא מהווה צורה נוספת של אנטישמיות.

לפי האנטי-ציונים, אנטי-ציונות היא עמדה פוליטית בעלת ערכים פרוגרסיביים אשר תומכת באופן עקרוני בפלסטינים, אותם הם רואים כבעלים החוקיים של ארץ הקודש. לפיכך, האשמתם באנטישמיות היא השמצה צינית שנועדה לפגוע בלגיטימיות של הביקורת על מדינת ישראל. לטענתם אנטישמיות אמיתית נמצאת רק בימין הקיצוני, אצל גזענים לבנים ונאו-נאצים.

מסיבות אלו, השוואה בין הרטוריקה בה נוקטים ארגונים, פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים אנטי-ציוניים מובילים, לבין השפה בה השתמשו הנאצים לפני ובמהלך השואה, מספקת תובנות מאלפות.

מוטיבים וביטויים בהם נעשה שימוש בתעמולה של גרמניה הנאצית

כשאדולף היטלר נעשה קנצלר גרמניה ב-1933, ספרו 'מיין קאמפף' היה לרב מכר במדינה. הספר התווה את האידאולוגיה של היטלר ואת הדמוניזציה שהוא ערך ליהודים. כדי לקדם את עמדותיו, היטלר מינה את יוזף גבלס לשר התעמולה. מטרתו הייתה לעצב את דעת הקהל ולהפיץ שנאת יהודים. לכן, התעמולה הנאצית כללה עלילות דם אנטישמיות קלאסיות וסיפורים מימי הביניים על כך שהיהודים הם שליחי השטן המבקשים לשלוט בלא-יהודים. עלילות אלו הציגו את היהודים כגזענים, פושעים, ערמומיים, תאבי בצע, עשירים ומושחתים. התעמולה הייתה לנשק הראשון בו היטלר והמפלגה הנאצית השתמשו בקרב על עיצוב דעת הקהל וסלילת הדרך לשואה.

הסעיפים להלן מציגים את הדמיון בין המוטיבים והטענות בהם השתמשו הנאצים, לבין אלה המופצים על ידי פעילים אנטי-ציונים. כפי שנראה, בין השניים קיים הבדל מרכזי אחד: בעוד התועמלנים הנאצים ערכו דמוניזציה ל"יהודים", האנטי-ציונים מכוונים את הארס ל"ציונים" או ל"ישראל", בתור הקולקטיב העיקרי והגדול ביותר של יהודים בימינו.

עליונות יהודית, אימפריאליזם והשתלטות

גרמניה הנאצית

המוטיב של העליונות והשתלטנות היהודית היה בסיס חשוב של האינדוקטרינציה הנאצית. העלילה הנושנה אודות היהודים המבקשים לשלוט בלא-יהודים הופצה ב'פרוטוקולים של זקני ציון', והוחייתה בידי הנאצים שקידמו אותה כאמת ללא עוררין:

"המטרות הסודיות של היהודים מוצגות ב'פרוטוקולים של זקני ציון'. ה'דר שטרימר' כתב עליהם יותר ממאה פעמים. הם מכילים את התכנית היהודית לשלטון עולמי…" (דר שטרימר, 1933).

"מטרתו של היהודי היא להפוך את עצמו לשליט האנושות" (ספרון הדרכה לצעירים, 1934).

"אין זה מפתיע שהיהודי הוא יהיר… גאוותנות, חוסר סובלנות ועליונות בידו האחת, שאיפה להשתלט על העולם בידו השנייה" (פמפלט המסכם את הוראות החוק הארי)

"היהודי… רואה את עצמו והדומים לו כ'העם הנבחר', וכל שאר העמים צריכים להיות כפופים לו… מטרתו הייתה.. להיעשות לשליט המוחלט. הוא רואה בעצמו כמי שנקרא ונבחר לשלוט (בטאון משרד התעמולה לדוברים, 1935).

ספרים עם כותרות כגון 'עוצמה יהודית: טבעה ומטרותיה' (1935), 'שליטה יהודית עולמית' (1933) ו'אימפריאליזם יהודי' (1935) פורסמו והופצו בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, במטרה להשליט את הרעיון בקרב ההמון.

הרעיון שהופץ בקרב גרמנים צעירים היה ש"העליונות היהודית" תובס באמצעות המושיע הגדול של גרמניה, כפי שממחישה מצגת חינוכית לנוער ההיטלראי, שכותרתה "גרמניה מתגברת על היהדות" הכיתוב: "אדולף היטלר שובר את העליונות היהודית עם תנועתו".

אנטי-ציונים בימינו

אותו מוטיב שהופץ בהצלחה כה רבה על ידי היטלר והמפלגה הנאצית, הוא כיום חט השדרה של התעמולה האנטי-ציונית. דוגמא לכך מהזמן האחרון היא נייר העמדה השנוי במחלוקת של ארגון 'בצלם', התוקף את ישראל:

משטר של עליונות יהודית… מקדם ומבקש להנציח עליונות יהודית בכל השטח שבשליטתו… המשטר הישראלי נעשה גלוי יותר ויותר בנוגע לאידאולוגיית העליונות היהודית שלו…" (בצלם, 'זהו אפרטהייד', 2021).

עם זאת, המוטיב 'עליונות יהודית' קנה אחיזה בקרב חוגי האנטי-ציונים עוד לפני כן:

"[מנהיגי הדת הישראלים] מאמינים כי כל מי שאינו יהודי נמצא על פני האדמה רק כדי לשרת אותם, והם מאמינים כי האנשים הילידים של האזור, אותם הם סילקו מהארץ ב-1948 והם המשיכו לסלק מהארץ מאז, הינם תתי-אדם" (רוג'ר ווטרס, 2013).

"כיצד אתם מסוגלים… לתמוך במדינה כמו ישראל אשר מבוססת על עליונות, אשר בנויה על הרעיון שהיהודים הם עליונים על כל השאר?" (פעילת ה-BDS לינדה סרסור, 2019).

"עליונות יהודית הינה מאפיין של המדינה הציונית-יהודית ישראל… מנהיגי ישראל הם אנשי עליונות יהודית – כלומר, הם מזדהים כיהודים ומצדיקים את החמסנות שלהם בפלסטין כזכות של העליונות היהודית…" (רימא נאג'אר, 2020).

מוטיבים נוספים של התעמולה הנאצית שולבו באופן דומה לתוך הרטוריקה האנטי-ציונית.

פושעים ורוצחים

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית השתמשה במוטיב של היהודי כפושע וכרוצח על מנת להפחיד את האוכלוסייה הלא-יהודית ולהצדיק את רצח היהודים. כך למשל, התועמלן הנאצי יוהאן פון לירס בספרו 'טבעם הנפשע של היהודים' הכריז כי היהדות היא "עבריינות העוברת בתורשה". זה היה נושא דיון נפוץ במאמרים ונאומים של תועמלנים נאצים.

"[היהודים הם] עם של פושעים ורוצחים" (דר שטרימר, 1933).

"[היהודים הם] גזע של פושעים עולמיים" (יוליוס שטרייכר, מו"ל דר שטרימר)

אנטי-ציונים בימינו

כיום, האנטי-ציונים משמיעים זמירות דומות. הם רק החליפו את "היהודים" ב"ציונים" או "ישראל".

"ישראל היא מדינה פושעת ויש לגנות אותה" (ראש ממשלת מלזיה מהאטיר מוחמד, 2019)

"ג'נוסייד היא המילה המתארת באופן הטוב ביותר את הדינמיקה של המדיניות הציונית והישראלית, כשבוחנים אותה בפרספקטיבה היסטורית" (מוחמד עאבד, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה ואושיית BDS, 2015).

"ישראל היא מדינת ג'נוסייד המבצעת שואה כנגד העם הפלסטיני" (סעיד טנוריו, 2018).

"הנאשמים היום… הם המדינה הפושעת ישראל ועוזריה, אשר יוזכרו באולם זה על סיוע ושופות בפשעים הישראליים נגד האנושות" (פעיל ה-BDS רוני ברקן, 2019).

ערמומיים, שקרנים ומכפישים

גרמניה הנאצית

היהודים הוצגו כתחמנים ערמומיים אשר השרו בקורבנותיהם תחושת ביטחון כוזבת, שיקרו בנוגע לכוונותיהם והכפישו את מתנגדיהם.

"היהודי פועל בחשאי כדי להסתיר את ההבדלים בינו לבין החברה המארחת, בכוונה להרדים אותם על מנת שהוא יוכל להמשיך בפעילויותיו ההרסניות באין מפריע…" (ביטאון משרד התעמולה לדוברים, 1935).

"אחד מההוגים הגדולים בתולדות המין האנושי תיאר את היהודים בכל הזמנים באמירה עמוקה ומדויקת… 'אדון השקרים הגדול'" (אדולף היטלר, 'מיין קאמפף').

 "הם לעולם לא יעצרו. הם ישקרו ויכפישו, בכוונה תמידית להסית את כל העולם נגד גרמניה. ייעשה שימוש בכל אמצעי שמוח יהודי יכול לחשוב עליו" (דר שטרימר, 1933).

אנטי-ציונים בימינו

אותם מוטיבים חלחלו לרטוריקה האנטי-ציונית:

"ישראל היפנטה את העולם; מי ייתן ואללה יעיר את האנשים ויסייע להם לראות את מעשיה המרושעים של ישראל" (חברת הקונגרס האמריקאי אילהן עומאר, 2012).

"כל הממשלות משקרות… אבל ישראל מעורבת בשקרים שומטי-לסתות המאפיינים משטרים רודניים וטוטאליטריים. היא לא מעוותת את האמת; היא הופכת אותה" (כתב ה'ניו-יורק טיימס' לשעבר כריס הדג'ס, 2014).

"קבוצות ציוניות… משתמשות בחוקי זכויות האזרח כדי… להכפיש את אלו המעזים ללמד או להשתתף בפעילויות על זכויות הפלסטינים כ'אנטישמים'" (עלי אבונימה, 2011).

גידולים וטפילים

גרמניה הנאצית

היהודים הוצגו כתתי-אדם, מכרסמים, שרצים ובמיוחד כטפילים המשתלטים ומרעילים את גופם של הלא-יהודים. תיאורים אלה היו גם ויזואליים, בקריקטורות ובכריכותיהם של פרסומים שונים, וגם מילוליים, ברטוריקה הנאצית:

"[היהודי היה] תמיד טפיל בגופם של עמים אחרים… הוא נותר טפיל טיפוסי, עלוקה אשר כמו חיידק מזיק, ממשיכה להתפשט מיד כשהיא מוזמנת על ידי פונדקאי מועדף" (אדולף היטלר, 'מיין קאמפף').

"היהדות מערערת כל עם וכל מדינה אליה היא מסתננת. היא ניזונה כעלוקה וכתולעת הורגת-תרבויות בחברה המארחת… זהו טבעם החולני של היהודים, אשר כנגדו כל עם, כל מדינה, כל אומה חייבים, צריכים ורוצים להגן על עצמם אם אינם רוצים להיות קורבנות המגיפה הארורה הזו" (העיתונאי והפוליטיקאי הנאצי הרמן אסר, 1939).

"היהודי הוא הטפיל של האנושות. הוא יכול להיות טפיל על אדם יחיד, טפיל חברתי על עמים שלמים, וטפיל עולמי על האנושות" (פמפלט חינוכי של המפלגה הנאצית, 1943).

אנטי-ציונים בימינו

בקרב האנטי-ציונים המודרנים, הטפיל הפך לגידול או לסרטן הפולש לגוף מארח ומחסל אותו.

"המשטר הציוני הוא גידול קטלני וסרטני הפוגע באזור. אין ספק כי הוא יושרש ויחוסל (המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי, 2020).

"ישראל היא סרטן והיא תיעקר מהאדמות הפלסטיניות" (סעיד טנוריו, 2018).

"[מדינת ישראל היא] גידול עצום וממאיר שהופיע במזרח התיכון" (אגודת הסטודנטים המוסלמים, 1990).

כסף והשפעה

גרמניה הנאצית

תאוות הבצע היהודית והאהבה היהודית לכסף הייתה מוטיב חשוב בתעמולה הנאצית, כפי שבא לידי ביטוי בקריקטורות, ספרים, מאמרים ונאומים. היהדות העולמית הואשמה בשימוש בכסף ככלי משחית ולמען צבירת עוצמה והשגת שליטה על הלא-יהודים.

 "תאוות הממון והחשיבה החומרנית פושה ביהדות העולמית, המפוזרת בכל מדינה ברחבי העולם…" (שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, 1935).

"אפילו מלכים וקיסרים נופלים קורבן לנשק הכסף היהודי…" (ספר לימוד נאצי, 1937).

"כיצד היהודי שיעבד את העמים? באמצעות כסף" (בטאון משרד התעמולה לדוברים, 1935).

אנטי-ציונים בני ימינו

האנטי-ציונים שאלו את המוטיב הזה בכדי לתקוף את תרומותיהם של פילנתרופים יהודים ותומכי ישראל כבעלות השפעה משחיתה:

"הלובי הציוני הפרו-ישראלי רב העוצמה בבריטניה… הוא בעל כסף והשפעה בתוך הפרלמנט…" (העיתונאית והפעילה הבריטית יבונה רידלי, 2017).

"זה הכל בגלל הבנג'מינים, מותק" (חברת הקונגרס האמריקני אילהן עומאר, בהתייחסה לכסף היהודי שקונה השפעה בארה"ב, 2019).

"ודאי שאנו לא נשיג חקירה הולמת על ידי החבר סטארמר או על ידי ליסה נאנדי- אשר קיבלו כסף מהתנועה הציונית" (דייוויד מילר, חבר לשעבר במפלגת הלייבור הבריטי ופרופסור באוניברסיטת בריסטול, אשר טען כי תרומה שקיבל מנהיג המפלגה קיר סטארמר מפילנתרופ יהודי השחיתה אותו ומנעה חקירה מהימנה של האנטישמיות במפלגה).

ציונות

טענה פופולארית בחוגים האנטי-ציוניים היא שהיטלר, בניגוד אליהם, דווקא תמך בציונות. הם מבססים זאת על העובדה שהמשטר הנאצי בשנות השלושים אפשר ליהודי גרמניה להגר, חלקם לפלשתינה, וראה בכך הזדמנות להיפטר מהיהודים השנואים בזמן שהוא לוקח מהם כסף ונכסים.

למעשה, היטלר והנאצים תיעבו את הציונות וראו בה מזימה זדונית של היהדות העולמית ליצור בסיס יהודי להוצאת תכניותיהם המרושעות. כפי שהיטלר כתב במניפסט שלו:

"בעוד הציונים מנסים לגרום לשאר העולם להאמין שהתודעה הלאומית של היהודי תמצא סיפוק ביצירתה של מדינה פלשתינית [כלומר, מדינה יהודית בפלשתינה], שוב היהודים עורמים בחלקלקותם על הגויים הטיפשים. אין זה אפילו עולה על דעתם לבנות מדינה יהודית בפלשתינה למטרת מגורים; כל רצונם הוא ארגון מרכזי להונאה הבינלאומית שלהם, שיעניק להם זכויות ריבוניות ויסיר את התערבותם של מדינות אחרות: מקלט לנבלים מורשעים ואוניברסיטה לנוכלים צעירים" (אדולף היטלר, 'מיין קאמפף').

הנאצים ראו בציונות תחבולה בלתי לגיטימית, והערבים היו בעיניהם בעליה הצודקים של הארץ.

"הציונות פיתחה טענה חסרת היגיון של "זכות היסטורית" ל"ארץ המובטחת", שאליה היהודים יהגרו "ללא כל לחץ חיצוני"… הציונות המדינית מעולם לא התכוונה שפלשתינה תיעשה ליעד לכל היהודים, אלא היא רק מעוניינת להפוך את פלשתינה למרכז העולמי למדיניות היהודית… הערבים הם, ככלות הכל, הבעלים הבלתי מעורערים של הארץ (חבר המפלגה הנאצית ארנו שיקנדנץ, במאמרו על הציונות, 1936).

אכן, אלה לא היו הציונים בהם היטלר תמך, אלא במופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני, עימו הוא שיתף פעולה בהשמדת היהודים. ב-1941, הנאצים לא הרשו עוד ליהודים להגר, והם בחרו בהשמדה במקום בהגירה על מנת להשיג את מה שהנאצים כינו "הפתרון הסופי" לשאלה היהודית. בנוסף, היטלר ערך עסקה עם המופתי להיפטר מנוכחות יהודית במזרח התיכון, כפי שמסביר ג'פרי הרף, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת מרילנד:

בנובמבר 1941, היטלר הבטיח למופתי, אז בברלין, שאם וכאשר צבאות גרמניה ינחלו הצלחה בקווקזים, הם ינועו דרומה כדי לחסל את האוכלוסייה היהודית שחיה אז בשטחים בשליטת בריטניה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. בקיץ ובסתיו של 1942, כוחותיו האפריקניים של הגנרל הנאצי ארווין רומל נעו מזרחה מתוניסיה ופגשו בכוחות מאוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה בקרב אל-עלמיין במצרים. התעמולה הנאצית באותם שבועות וחודשים האיצה במאזינים הערבים "להרוג את היהודים", ולא ערכה כל הבחנה בין ציונים ליהודים.

 מסקנות

וכך, נראה כי חלק ניכר מהרטוריקה האנטי-ציונית מהדהדת את אותה התעמולה האנטישמית שהופצה על ידי הנאצים.

לעובדה שיש כמה יהודים אשר מהדהדים אותה בעצמם – מה שלעתים משמש כ"הוכחה" לכך שאנטי-ציונות היא אינה אנטישמיות – גם כן ישנו תקדים מהתקופה הנאצית. גם אז, היו יהודים בשוליים (למשל, 'איגוד היהודים הגרמנים-לאומיים', בראשות מקס נאומן) בגרמניה הנאצית של לפני מלחמת העולם השנייה, אשר סייעו להפיץ שנאה נגד היהודים.

כיום, הכל מכירים בכך שהנאציזם הוא התגלמות הרוע. מסיבה זו, אנטי-ציונים מבקשים לקשור בין הציונות לנאציזם. קן ליווינגסטון, ראש עיריית לונדון לשעבר ואנטי-ציוני מושבע, הושעה ממפלגת הלייבור ב-2016 והתפטר מהמפלגה ב-2018 עקב טענתו החוזרת ונשנית אודות שיתוף פעולה בין הציונים והנאצים. ליווינגסטון אף טען שהביקורת על הרטוריקה האנטישמית שלו ושל חברים אחרים במפלגתו היא "שקרים והכפשות", והתעקש כי "אין זה אנטישמי לשנוא את היהודים החיים בישראל".

ליווינגסטון נתמך על ידי אסא ווינסטנלי, העורך השותף של אתר התעמולה האנטי-ישראלי 'אלקטרוניק אינתיפאדה', בקידום העלילה שהנאצים תמכו בציונות ועודדו אותה:

גם הנאצים וגם הציונים הסכימו על אותו רעיון אנטישמי: יהודים בגרמניה אינם גרמנים אמיתיים ועליהם לעזוב את המדינה, בעדיפות לפלשתינה… זו עובדה היסטורית שהתקיימה תמיכה חומרית מאת היטלר והנאצים למען התנועה הציונית. קן [ליווינגסטון] לא היה צריך להיות מושעה מלכתחילה.

בו-בזמן, פעילים אנטי-ציונים משווים את המדינה היהודית למשטר הנאצי:

"למעלה מ-80 שנה לאחר שגרמניה הנאצית חוקקה את מה שנודע לימים כחוקי הגזע של נירנברג, המחוקקים הישראלים… הכניסו למעשה את 'העליונות היהודית' לתוך החוק, אשר מהווה תמונת מראה של החקיקה בתקופה הנאצית, שריבדה את אזרחי גרמניה לפי דת ומוצא אתני" (הפעילה סוזן אבולהווא, 2018).

"אין צורך במוזיאון לשואה, כעת כשישראל לקחה על עצמה לשחזר אותה. #ישראל #נאצים" (זהרה בילו, יו"ר הארגון המוסלמי CAIR באזור מפרץ סן-פרנסיסקו, 2010).

"ישראל 'מגינה' על עצמה מפני הפלסטינים כמו שגרמניה הנאצית הגנה על עצמה מפני התקוממות יהודית" (זהרה בילו, 2014).

השוואות דומות נערכו בין ציונים לנאצים תוך כדי שימוש במונח "ציונאצים", אשר מאוד פופולארי בקהלי האנטי-ציונים ברשתות החברתיות. למשל:

"אכן, הציונאצים הם חבורה של אנשים נחמדים; בדיוק כמו אחיהם הנאצים! פשוט העולם ממשיך להמציא שקרים אודותיהם! זה כל כך לא הוגן." (חוסאם איילוש, יו"ר CAIR בדרום קליפורניה, 2002)

באופן אירוני, הנאצים ביצעו השלכה מהחטא שלהם עצמם על היהודים: הם שאפו לטוהר גזעי ארי, בעוד הם האשימו את היהודים כי הם גזענים. הם ביצעו רצח עם ופשעים מחרידים נגד האנושות, בעוד הם מאשימים את היהודים על היותם פושעים ורוצחים. הם שיקרו, הכפישו, הסיתו ושיעבדו את היהודים ברשעותם, בעוד הם מאשימים את היהודים באותן פעולות. הם פעלו בזדוניות וחיסלו את החיים היהודיים, בעוד הם מאשימים את היהודים בטפילות.

בקצרה, הם השליכו את הרוע הנאצי של עצמם על היהודים במטרה ליצור דמוניזציה שלהם. ובהשמצת הציונים והמדינה היהודית באותו סוג של רוע, אנטי-ציונים בני ימינו עושים, במידה רבה, את אותו הדבר.

המאמר פורסם לראשונה באנגלית באתר CAMERA. עיבד ותרגם לעברית: שלומי בן מאיר.

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות