הר הבית בידינו?

או: טעויות התרגום של 'הארץ' – פרק 16

כתבה קצרה שהתפרסמה בשבת במוסף 'הארץ' תיארה בעיה מוכרת הקשורה לרחבת הכותל המערבי ("במקום הכי חם בירושלים", 13.5.12). הכתב לענייני ירושלים ניר חסון תיאר את השמש הקופחת והעדר הצל ברחבת הכותל, מצב שמפריע לתיירים ולמתפללים:

מאז שחרורו, הועלו רעיונות רבים במטרה להגן על המתפללים והתיירים מפני השמש הקופחת ברחבת הכותל. קדושת המקום מנעה מהם לצאת לפועל… הכותל המערבי הוא מקום קדוש, אבל רחבת הכותל היא כנראה המקום הבוהק והחם ביותר בירושלים.

קוראי מהדורת 'הארץ' בשפה האנגלית קיבלו תוספת לאינפורמציה שמסר ניר חסון:

Judaism's holiest site is also one of the most unpleasant places to visit… The result is an almost unbearable experience for worshipers and tourists who congregate at Judaism's holiest site.

תרגום:

המקום הקדוש ביותר ליהדות הוא גם אחד המקומות הבלתי נעימים ביותר לביקור… התוצאה היא חוויה בלתי נסבלת למתפללים ותיירים המתקהלים במקום הקדוש ביותר ליהדות. [הדגשים אינו במקור]

במקום לתרגם את הטקסט המקורי, הוסיף המתרגם מידע לגבי קדושתו של הכותל – הוא מציין פעמיים שמדובר במקום הקדוש ביותר ביהדות. לתוספת העצמאית הזאת ישנה רק בעיה אחת: הכותל אינו המקום הקדוש ביותר ביהדות, אלא הר הבית.

נשמע קטנוני? ממש לא. ראשית, מדובר בטעות עובדתית, נקודה. שנית, הטעות לא מופיעה בכתבה המקורית בשפה העברית. המתרגם הוסיף מידע שגוי על דעת עצמו, ייתכן מאד שבשוגג. עבודת התרגום דורשת תרגום, לא כתיבת פרשנויות.

הנקודה השלישית היא אולי החשובה ביותר. ההתייחסות לכותל כאל המקום הקדוש ביותר ביהדות, וההתעלמות מקדושתו של הר הבית לעם היהודי, מעניקה לגיטימציה לגישה אקדמית/היסטורית/פוליטית התופסת תאוצה בשנים האחרונות, המבקשת לנתק את הקשר ההיסטורי בין היהודים להר הבית, ומשרתת את הטענה המוסלמית כי ליהודים אין כל קשר לאדמת הוואקף המוסלמית.

למרות שגישה זו מובלת בעיקר על ידי פלסטינים, מנהיגי דת מוסלמיים, ארגונים אנטי-ישראליים ואנשי אקדמיה מערביים, לכלי תקשורת מערביים וישראליים ישנה תרומה לא מבוטלת להשרשת הנרטיב השקרי הנ"ל. מכיוון שבכל מו"מ עתידי בין ישראל לפלסטינים, הנקודה הטריטוריאלית הקריטית והרגישה ביותר תהיה לעולם הר הבית, ראוי כי דעת הקהל המקומית והעולמית, אשר בודאי עלולה להשפיע על התוצאות, תתבסס על עובדות ולא על המצאות שקריות.

הראיה שלא מדובר בהתקטנות ושההגדרות המדויקות של הכותל ושל הר הבית הן חשובות, ניתן לראות בתיקונים רבים שנעשו לאורך השנים בכלי תקשורת מערביים. מספר דוגמאות מייצגות (מתורגמות מאנגלית):

The Washington Post, 29.12.10:

תיקון: כתבה מה-4.12 על שריפה המשתוללת בישראל תיארה את הכותל המערבי, שם נערכה תפילה להורדת גשם, כמקום הקדוש ביותר ביהדות. הכותל הוא המקום הקדוש ביותר בו יהודים יכולים להתפלל, אך הר הבית נחשב למקום הקדוש ביותר ביהדות.

Daily News, 19.8.08:

עדכון: הדיווח התייחס באופן שגוי לכותל המערבי כמקום הקדוש ביותר ביהדות. זהו אחד האתרים הקדושים, אולם הר הבית נחשב לקדוש ביותר.

Los Angeles Times, 14.11.03:

תיקון: דיווח מה-12.10 על אלימות ישראלית-פלסטינית הצביע באופן שגוי על האתר הקדוש ביותר ביהדות. זהו הר הבית, לא הכותל המערבי.

ישנן עוד דוגמאות רבות. אם כלי תקשורת רבים ומכובדים הבינו את החשיבות שבהעמדת העובדות על דיוקן, האם גם 'הארץ' מסגול לעמוד בסטנדרטים הללו?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות