"זוועות המלחמה" (ושקריה)

מגיע ל'הארץ' תשואות על הצלחתו לכנס כל כך הרבה שקרים אנטי ישראליים אל תוך מאמר תעמולה אחד. ביצוע יפה גם במונחים שלהם

רקטות נורות מרפיח לישראל במהלך 'שומר החומות'. אכן זוועה. (צילום: עבד אל רחים קטאיב, פלאש 90)

המשפט "איך עברו עליך זוועת המלחמה", הוא כותרתו של מאמר שפורסם בסוף השבוע ב'הארץ', פרי עטו של תושב עזה המספר על חוויותיו מ'שומר החומות' – סבב הלחימה במאי האחרון.

הכותב, מוחמד עזאיזה, חש "צורך להחלים מזוועות המלחמה האחרונה". גם אנחנו חשים אותו צורך. שלב ראשון בהחלמה יהיה להביט לאמת בעיניים ולנקות את השולחן מהשקרים הרבים בהם משופע מאמרו, שאלמלא היה מדובר ב'הארץ', קשה היה להאמין שעבר מסננת של עריכה.

את נקודת התחלתה של המלחמה, ממקם עזאיזא בהחלטה שנראית כשרירותית, לתקוף בתי מגורים בעזה על יושביהם. ובלשונו:

אני זוכר את התקפי החרדה שחוויתי כשהבנתי שישראל מפציצה במכוון בניינים על דייריהם, ואת הפחד שמשפחתי ואני הבאים בתור

מר עזאיזא ועורכי 'הארץ', סליחה אבל זה שקר. לא כך החלה המלחמה.

ההסלמה שהובילה לסבב בעזה החלה בשרשרת רצופה של טרור פלסטיני. תחילה בשרשרת תקיפות עוברי אורח יהודים שהועלו לטיקטוק, המשך במטח רקטות לדרום ישראל, המשך בהתפרעות המונית בהר הבית, וכלה במטח רקטות נרחב מרצועת עזה לעבר מרכז המדינה.

הלאה, אל השקר הבא, לפיו ישראל "מפציצה במכוון בניינים על דייריהם".

ישראל לא הפציצה במכוון בניינים על דייריהם אלא תקפה מטרות טרור מופללות, כלומר בתים ששימשו את חמאס לתקוף את ישראל. וזאת במסגרת שיטת חמאס, שדם תושבי עזה משול בעיניה לקליפת שום, לתקוף בכוונה מתוך מטרות אזרחיות כדי לגרור את ישראל לפגוע באזרחים המשמשים מחסה אנושי לטרור.

אבל זה לא הצליח להם. רשת יעילה של אזהרות שניתנו מראש, גרמה לכך שבהפלת הבניינים לא נהרג ולו תושב עזה אחד.

"אני זוכר שילדי שאלו", מיתמם עזאיזא "מדוע חפים מפשע מתים?".

ובכן, כאמור, חפים מפשע מתים כשטרוריסטים, בהם הם כמובן תומכים בכל לבם, מתחבאים מאחוריהם בשעה שהם תוקפים מרכזי אוכלוסייה אזרחית בירי טילים חבר אבחנה.

אבל לא זו הנקודה המעניינת כאן, אלא דווקא תוצאת התקיפות:

בלחימה עירונית מהסוג שמנהל צה"ל בעזה, הכולל בהכרח נפגעים רבים שהם 'בלתי מעורבים', הגדיר האו"ם מפתח לגיטימי ומקובל, המעיד על מוסר לחימה נאות: 1:3. על כל לוחם הרוג, שלושה בלתי מעורבים הרוגים.

ואכן צבאות רבים בעולם שנאלצו לנהל לחימה מהסוג הזה בשנים האחרונות, הציגו תוצאות דומות: באפגניסטן למשל, השיג הצבא האמריקני יחס של 1:3, בעיראק ובקוסובו יחס של 1:4, שלא לדבר על צ'צ'ניה וסרביה, שם עמד היחס שהציג הצבא הרוסי על הרבה יותר נפגעים בלתי מעורבים.

ומה היחס שהשיג צה"ל בשומר החומות? 1:1. תוצאה שאין לה אח ורע בתולדות המלחמות.

הנקודה הבאה בה משקר עזאיזא לקוראי 'הארץ', היא בהצגת ישראל כאחראית ל"מצור" על עזה ולכך שתושבי עזה "מבקשים להשתחרר מכלאם". "איך הצלחת לברוח ולהגיע לפה?", מציג עזאיזא שאלה שנשאל בהולנד, אליה הצליח "לברוח", והוא עונה ביושר: "למזלי, מעבר רפיח נפתח".

ומי אחראי בלעדי למדיניות הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח, ובמשתמע, ל"כליאתם" של תושבי עזה? מצרים כמובן, בהשפעת רשת החלטות וחשבונות פנימיים שלישראל אין חלק בהם.

ולסיום, שקר נוסף, הפעם בנוגע ל"צעדות השיבה" התמימות והנאצלות, אותןם מתאר עזאיזא השקרן כך:

"ב–2018 יצאו צעירי הרצועה להפגין ליד הגבול המזרחי נגד מציאות נטולת אופק זו, ובעד החירות."

"להפגין"?

"בעד החירות"?

נזכיר למי ששכח: ה"הפגנות" של "צעירי הרצועה" כללו זריקת מטענים, בקבוקי תבערה וחבלה בגדר וכן ניסיונות פיגוע בנשק, רימונים, חגורת נפץ ועוד. הכל כמובן מתוך ובחסות ההמון שהוסת לבוא אל הגבול כדי להתעמת עם חיילי צה"ל, לנסות להפיל את הגדר ובכך להיפגע.

והם לא היו "בעד החירות" אלא בעד דבר אחר לגמרי, כפי שהבהיר מפורשות יחיא סינואר – מנהיג חמאס ברצועה, שהצהיר שצעדת השיבה לא תיפסק עד שיופל "הגבול בר החלוף" בין ישראל לרצועה, עד ש"כבדם של מטילי המצור (הכוונה לישראלים כמובן) יהיה למאכל לעזתים הרעבים".

איך, אם כך, רואה אור ב'הארץ' מאמר כה שקרי, תעמולתי, ונחות מבחינת אמינות?

התשובה היא שאת 'הארץ' אין לשפוט כעיתון, אלא כמה שהוא – פמפלט תעמולה פרו פלסטיני. הבעיה היא שגם ככזה, הרמה שהוא מציג נמוכה.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. איזה סיקור והסבר מרתק,פעם ראשונה פה ונהנה מאד,סידרת לי כמה נקודות בראש, תודה

  2. איזה סיקור והסבר מרתק,פעם ראשונה פה ונהנה מאד,סידרת לי כמה נקודות בראש, תודה

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות