חופש הפולחן של מי מופר בירושלים? Presspectiva | 27.02.12 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס לא פעם 'פרספקטיבה' מתייחסת למנטרות עיתונאיות שחוקות שחוזרות על עצמן למרות שהן לא תמיד עומדות במבחן המציאות. אחת הבולטות שבהן היא סוגיית "חופש הפולחן בירושלים". גדעון לוי שוב מעלה את הסוגיה בטורו "אין גאווה בירושלים של היום" ('הארץ', 23.2.12) בו הוא מתאר את העיר ירושלים במילים הבאות: אין עוד עיר שבה הם [הקיפוח והכיבוש] בוטים כל כך, עם הפער הזועק בין השכונות היהודיות והפלסטיניות, עם שוטרי מג"ב בכל פינה, עם ההפרות המשוועות של חופש הפולחן… אין עוררין על כך שישנו פער ניכר בין מצב השכונות במזרח ובמערב ירושלים, אך לוי מתעקש להוסיף לרשימת הטענות שלו את הטענה כי ישראל שוללת מערביי העיר את חופש הפולחן. אכן יש הפרות משוועות של חופש פולחן בירושלים, אך הן מופנות דווקא כלפי לא-מוסלמים. בניגוד לטענותיו של גדעון לוי ועיתונאים אחרים, ערביי ירושלים המוסלמים יכולים להיכנס להר הבית בצורה חופשית וללא הגבלה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע דרך מספר כניסות, למעט ימים מסוימים בהם מחליטה המשטרה להגביל את הכניסה להר מסיבות ביטחוניות ומחשש להפרות סדר. אלו שמנועים מלהיכנס להר הבית ולממש את חופש הפולחן באופן קבוע הם דווקא יהודים, נוצרים ושאר לא-מוסלמים. הכניסה לכל מי שאינו מוסלמי מותרת בימי ראשון עד חמישי בלבד למשך שלוש שעות בבוקר ושעה אחת אחר הצהריים, והכניסה מותרת דרך שער אחד בלבד. יהודים ונוצרים אינם רשאים להכניס איתם ספרי תפילה או ספרי תנ"ך, והם אינם רשאים להתפלל ברחבה או אפילו להיתפס ממלמלים בשפתותיהם. יהודי או נוצרי שיתפסו ממלמלים תפילה יפונו משטח ההר. פגיעה בחופש פולחן? ללא ספק. האם שמעתם על זה בחדשות לאחרונה? אולי מוטב ללוי לגשת ולראות במו עיניו, ואולי אף לסקר את ההפרות המשוועות של חופש הפולחן של יהודים ונוצרים בהר הבית, בשעות ובימים הבודדים שיותר לו להיכנס להר הבית כמובן.
