חיזבאללה מפיץ תעמולה, 'הארץ' מתמסר

דמותו של עאמר אל פאחורי ונסיבות שחרורו שנויות במחלוקת קוטבית בין חיזבאללה לאמריקנים. 'הארץ' אימץ את תעמולת חיזבאללה במלואה, האם לפחות העיר שיש גרסה אחרת?

הסנאטורית הדמוקרטית ג'יין שאהין, שהובילה את המאבק לשחרור אל-פאחורי. צילום: ועדת הביטחון במינכן/ויקימדיה

ביום חמישי ה-19 למרץ שוחרר מהכלא בלבנון עאמר אל־פאחורי – לשעבר איש צבא דרום לבנון (צד"ל), אדם חולני המחזיק באזרחות לבנונית-אמריקאית. הוא נכלא באשמה של רצח ועינויים בזמן השליטה הישראלית בדרום לבנון.

עם שחרורו, בני משפחתו הודו לבכירים האמריקנים שפעלו למען שחרורו. הם הוסיפו ברכה לעיתונאים ש"דיווחו באופן מדויק על עאמר ונמנעו מההכפשות שכוונו נגדו. מצבו הבריאותי של עאמר קשה וזקוק לטיפול דחוף, אולם אתם נתתם סיכוי למאבקו והכי חשוב, תקווה וחופש."

ואכן, חלק מהכיסוי העיתונאי של סיפורו של אל-פאחורי הושפע עמוקות מהתעמולה של חיזבאללה. חקירתו של אל-פאחורי בוצעה בידי מנהל הביטחון הכללי בלבנון, אשר מקושר לחיזבאללה, ונוכחותו בלבנון דווחה לראשונה בעיתון הלבנוני המקורב לחיזבאללה אל-אחבאר. וכך, היו כלי תקשורת שפשוט אימצו כעובדה את ההאשמות השנויות במחלוקת לפיהן אל-פאחורי היה "הקצב" של כלא אל-חיאם שהופעל על ידי צד"ל, וכי הוא אחראי לרצח ועינויים של אלפים.

דוגמא לכך היא כתבתו של צבי בראל, שפורסמה ב'הארץ' בעברית ובאנגלית. תחת הכותרת "בלבנון תוהים כיצד הקצב מאל־חיאם הצליח להימלט במסוק אמריקאי", בראל מדווח את הטענות הבלתי-מוכחות של חיזבאללה כעובדות גמורות, בזמן שהוא מתעלם מההכחשות האמריקאיות:

אל־פאחורי היה קצין בכיר בצבא דרום לבנון ופיקד על כלא אל־חיאם הידוע לשמצה, שנעצרו בו, נחקרו ועונו אלפי אזרחים לבנונים בעת מלחמת לבנון הראשונה. עדויות מחרידות על המתרחש באל־חיאם פורסמו במשך השנים — ובהן על התעללות של אל־פאחורי, שכונה "הקצב מאל־חיאם" מתוך האשמה כי במו ידיו עינה עצירים וגרם למותם בעת שהכלא היה תחת שליטה כוללת של ישראל.

בראל כאמור מהדהד את טענות חיזבאללה. לעומת זאת, בכירים אמריקנים ומשפחתו ועורכי דינו של אל-פאחורי מסכימים כי הוא עבד בכלא אל-חיאם, אולם הם מכחישים שהיה לו תפקיד בעינוי אסירים ודוחים את ההאשמות לפיהן הוא "הקצב" של ביירות. לטענתם, אין כל ראיות שתומכות בהאשמות אלו.

כך, סוכנות הידיעות AP דיווחה ב-22 במרץ שנאז דוראקוגלו, היועצת למדיניות חוץ של הסנאטורית הדמוקרטית ג'יין שאהין, הודיעה במסיבת עיתונאים שכמה מזרועות הממשל האמריקאים בדקו את העניין ולא מצאו ראיות כלשהן לכך שאל-פאחורי אשם ברצח, עינויים ושאר האישומים העומדים נגדו. "במקרה הזה, אנו בטוחים שהוא לא מי שהם אומרים שהוא", היא הוסיפה.

דיווח נוסף של סוכנות AFP מצטט בכיר אמריקאי הטוען כי אל-פאחורי הואשם מסיבות פוליטיות:

היו עשרות רבות של לבנונים הקשורים לכלא אל-חיאם שהורשעו בעינויים ופשעים אחרים. שמו מעולם לא הוזכר כחלק מהאשמות אלו…

הוא אמר כי מחלקת המדינה דיברה עם עורכי דינו של אל-פאחורי, שערערו על אמינותם של חמישה מהעדים, ואמרו ששלושה מהם היו תחת חסות ישראל ולא בידי צד"ל.

בנוסף, בראל שוגה כשהוא טוען שהאישומים נגד אל-פאחורי קשורים לתקופה בה "הכלא היה תחת שליטה כוללת של ישראל". אפילו הארגון Human Rights Watch, שכבר ב-1999 ניסה להטיל על ישראל את האחריות על העינויים בכלא אל-חיאם, לא טען שהכלא היה תחת שליטה ישראלית. הארגון טען שלישראל יש אחריות ככובשת של דרום-לבנון, וטען כי ישראל וצד"ל קיימו פגישות, שיתופי-פעולה והתייעצויות בנוגע לאסירים במתקן.

לבסוף, בראל רומז שהסוגיה של אל-פאחורי זכתה בארצות הברית לעניין חד-מפלגתי:

עם נסיגת צה"ל מלבנון ב–2000 עבר אל־פאחורי לארצות הברית, קיבל אזרחות ופתח מסעדה מפוארת. התארחו בה בכירים במפלגה הרפובליקאית, שהוא היה מהתורמים לה.

אולם המאבק לשחרור אל-פאחורי היה מאמץ דו-מפלגתי, שהובל בידי הסנאטורית הדמוקרטית מניו-המפשייר ג'יין שאהין. עם השחרור, משפחתו של אל-פאחורי הודתה לשאהין וצוותה על מאמציהם, וכי הסנאטורית היא הגיבורה של אל-פאחורי. שאהין עצמה, בהודעה לעיתונות, האירה את האופי הדו-מפלגתי לשחרור האזרח האמריקאי-לבנוני.

פנינו למערכת 'הארץ' והצגנו להם את טענות הנגד שצבי בראל לא טרח להציג לקוראים. עד כה הם בחרו שלא להגיב או לתקן את הפרסום.

עיבד ותרגם מאנגלית: שלומי בן מאיר

למאמר זה התפרסמו 1 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. פרספקטיבה/קאמרה חושבים שהקוראים שלהם הם מטומטמים או עיוורים מרצון. לא מאמינים? תקראו את המאמר בעיון ותשקיעו כמה רגעים של מחשבה אלמנטרית. פרספקטיבה מנסים להוכיח שהארץ וצבי בראל מהדהדים את התעמולה של חיזבאללה. איך? פשוט מאוד. 1) חיזבאללה מאשים אדם מסוים בפשעים שביצע כשעבד בכלא חיאם. 2) הארץ מפרסם האשמות דומות. מסקנה: הארץ מהדהד את התעמולה של חיזבאללה. מ.ש.ל. לא מאמינים? תקראו בעצמכם. די לקרוא את המקורות אליהם פרספקטיבה עצמם מפנים כדי לראות שנגד האדם המדובר יש עדויות שקושרות אותו לעינויים. עדויות של אנשים שהיו כלואים בחיאם ומוסרים את מה שראו (או חושבים שראו) במו עיניהם. נכון, ייתכן שהעדויות הללו היו מתבררות כמוטעות במסגרת הליך משפטי תקין. בהחלט ייתכן. אבל הליך כזה לא התקיים, בגלל התערבות אמריקאית. בכל מקרה, מה שבטוח הוא, שמקור ההאשמות נגד האדם המדובר הוא לא רק חיזבאללה. במקום לכתוב שהארץ מהדהד את התעמולה של חיזבאללה, פרספקטיבה יכלו לכתוב "הארץ מהדהד את האשמותיהם של אסירי חיאם." רק מה, אז לא היה ניתן להאשים את הארץ בחבירה לאויב. והרי זוהי המטרה הקדושה. להוכיח שהסמולנים חוברים לאויב. כאן סף ההוכחה הוא נמוך. מספיק שהאויב יגיד משהו שאומרים גם אלו שמזוהים כסמולנים, וזהו. עבור פרספקטיבה, לא חשוב מה נכון ומה לא נכון עובדתית. אפשר להכריז על הטייה לטובת חיזבאללה בהארץ.
    מעבר לכך, פרספקטיבה מוחים על כך שהארץ לא טורח להציג את העמדה הנגדית — זו של הנאשם ושל הממשל האמריקאי. כאילו לא ברור שהנאשם והממשל האמריקאי שפעל לשחרורו חולקים על ההאשמות. מבחינת פרספקטיבה, עבודה עיתונאית רצינית מחייבת לאזן את עדויותיהם של מי שהיו בפוזיציה לראות את מעשיו במו עיניהם מול קביעותיהם של הנאשם עצמו ושל אנשי ממשל ארה"ב שלא ראו שום דבר במו עיניהם. יודעים מה? אני אפילו לא בטוח שאני מתנגד לעיקרון הזה. ניתן לטעון שהתקשורת תעשה עבודה יסודית יותר אם על כל נאשם בפשע מסוים, לצד דיווח על האישומים, היא גם תביא בהרחבה את גרסתו. אולי. אבל כולם יודעים שהתקשורת כמעט אף פעם לא עושה את זה. זו לא הנורמה המקובלת בתקשורת נכון להיום (ונאשמים זה עוד מילא, מה עם גרסאותיהם של אנשים שנמצאים בכלא ללא כתבי אישום, במעצר מנהלי). ויתרה מזו, פרספקטיבה עצמה לא פעם מזכירה שמות של פלסטינים וערבים שהיו נתונים או עדיין נתונים תחת הליכים משפטיים (ביניהם מחבלים מורשעים). לא זכור לי שהם הביאו את גרסאותיהם, לכן אני בספק שהם מאמינים בעיקרון האיזון העיתונאי שהוצג כאן. לבסוף, פרספקטיבה יוצרים הבחנה מעניינת בין השליטה של ישראל בכלא חיאם לבין שיתוף פעולה הדוק עם האנשים שניהלו אותו. הם מפנים ל-Human Rights Watch, שלדברי פרספקטיבה לא טען שחיאם היה תחת שליטה ישראלית. העניין הוא שהם לא מצטטים ולא מפנים לשום עמוד של HRW. אז טרחתי לבדוק מה HRW אמרו בנושא ב1999. הנה כמה ציטוטים:
    October 28 marks the Day for the Closure of Khiam Prison in Israeli-occupied south Lebanon. Disclosures in an affidavit that the Israeli ministry of defense submitted last month to Israel's High Court of Justice confirm what Lebanese and international campaigners to stop torture at this prison have said for years — Israeli intelligence agents have direct involvement with Lebanese interrogators at Khiam…
    It is indisputable that systematic torture occurred in Khiam. And the continuing partnership between Israel and the SLA on matters related to this prison implicates Lebanese and Israelis with legal responsibility for criminal actions. In addition to the periodic visits of GSS personnel, the defense ministry's affidavit admitted that Israel and the SLA "consult each other regarding the arrest and release of people in the Khiam facility" and that "information from the interrogations in Khiam is transferred by the SLA to Israeli security forces."
    https://www.hrw.org/news/1999/10/27/torture-khiam-prison-responsibility-and-accountability
    שימו לב את מי מצטטים HRW: תצהיר של משרד הביטחון בכבודו ובעצמו. מומלץ גם לקרוא את העדויות המצוטטות שם, לגבי התנודות בנוכחות של ישראלים בחיאם. ומעבר לכך, לא ברור כלל מה ההבדל בין מתקן כליאה שהוקם ברשותו של הכוח הכובש ועל ידי כוחות שמצייתים לו ומנהלים איתו שת"פ הדוק, לבין שליטה במתקן הכליאה. חוץ מאשר הבדל מומצא.
    זו לא הפעם הראשונה וכנראה גם לא האחרונה שהארגון הזה מבלשט. זהו לא מעקב תקשורת, אלא ספאם תעמולתי. כאשר, בשל הרמה הירודה של המאמרים שלהם, כלי תקשורת ועיתונאים לא מגיבים להם, הם מכריזים על זה כעל נצחון. כאילו בטענה שהם לא זכו להתייחסות עניינית. העניין הוא שאף אדם רציני שזמנו הפנוי מוגבל לא שם עליהם. ההנחה הסבירה היא שהבולשיט השקוף של פרספקטיבה יהיה ברור לכולם. הוא באמת שקוף, אבל לא לכולם יש זמן להכנס ולקרוא את ההפניות שלהם.

    נ.ב. אני ארשה לעצמי לא להתייחס למה שלדברי פרספקטיבה צבי בראל "רומז". רומז, בשונה מ"טוען". ככה זה כשלא מוצאים אמירה שתואמת את התיזה. פשוט ממציאים אותה, ואז מתעמתים איתה.

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות