טעות לעולם חוזרת גדעון שביב | 04.12.13 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס טעות לעולם חוזרת. בעקבות חתימת ישראל על הסכם הוריזון 2020, חזרה התקשורת על פרשניה לכתוב על הנחיות המימון של האיחוד האירופי, ועם הכתיבה המחודשת, חזרו גם הטעויות הישנות. שלשום, במאמר דעה בעיתון 'הארץ' התייחס שר הביטחון לשעבר משה ארנס ("אות קלון לאיחוד האירופי", 2.12) להנחיות האיחוד האירופי למימון גופים ישראלים: בעיני פקידי האיחוד האירופי בבריסל זה בוודאי נחשב לניצחון. הם הצליחו, לכפות על ישראל את דרישתם ולפיה שיתוף פעולה בין מדענים ישראלים למדענים מהאיחוד, במסגרת התוכנית הורייזון 2020, יוגבל למדענים ישראלים שאינם גרים מעבר לקווי שביתת הנשק מ–1949, או קשורים למוסדות שם. אין זה משנה אם המדען הישראלי מצטיין בתחומו, אם הוא מועמד לקבלת פרס נובל ואפילו לא אם זכה בפרס – מדעני האיחוד האירופי לא יורשו לשתף עמו פעולה במחקרו. (דגש לא במקור) מדובר בטעות בהבנת ההנחיות של האיחוד. ב'פרספקטיבה' הוסבר כבר בעבר כי ההנחיות של האיחוד אינן חלות על אנשים פרטיים, אלא רק על מוסדות, חברות וארגונים (הנחיה 11 (c)). האיחוד אף הדגיש את העניין בקובץ שאלות ותשובות שפרסם: שאלה: ארגון מחקר נמצא ברחובות (בתוך הקו הירוק) אך רוב עובדיו מתגוררים בהתנחלויות. האם ההנחיות החדשות אוסרות עליו לקבל מימון מהאיחוד האירופי? תשובה: לא. ההנחיות אינן חלות על אנשים. ההנחיות חלות רק על ישויות משפטיות, כגון רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים, ארגונים ללא מטרת רווח, וחברות פרטיות וציבוריות. שאלה: אני סטודנט ישראלי המתגורר בהתנחלות אך לומד באוניברסיטה ישראלית המצויה בתוך קווי 1967. ברצוני להשתתף בחילופים אקדמיים עם אוניברסיטה אירופית הממומנים על ידי האיחוד האירופי. האם אני רשאי לעשות כן? תשובה: כן. אתה עדיין רשאי להגיש לכך מועמדות. אבל לא רק משה ארנס טעה בהבנת ההנחיות. בסוף השבוע האחרון, דווח ב'מקור ראשון' על המהלכים הפוליטיים שקדמו להסכם שאיפשר לישראל לחתום על תוכנית הורייזון 2020. כך נכתב במוסף יומן של 'מקור ראשון' ("שיעור בפוליטיקה ובמימון", 29.11): הפרשה התפוצצה בהפתעה בחודש יולי, כשהתברר, להפתעת השגרירות הישראלית, שהאיחוד האירופי דורש מממשלת ישראל לחתום על תנאים חסרי תקדים כדי לאפשר את השתתפותה של ישראל בתוכנית 'הורייזן 2020' – תוכנית שמספקת מענקים והלוואות לתוכניות מחקר הנערכות בשיתוף בין המדינות. התנאי של האיחוד האירופי היה שהתקציבים לא יגיעו למיזמים שמעבר לקו הירוק, ולא זו בלבד: האיחוד דרש שממשלת ישראל תחתום על התחייבות שמוסדות שייהנו מהמענקים לא יקצו כספים למיזמים מעבר לקו הירוק, ואף תימנע כל זיקה בין מוסדות אלה למיזמים ביו"ש גם כשמדובר בפרויקטים שונים לחלוטין. הסעיף המדובר נשא את הכותרת "כלים פיננסיים". הכוונה הייתה שאם, למשל, תוכנית הורייזן 2020 מממנת תוכנית מחקר בפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, אסור לאוניברסיטה לממן מכספה שלה חפירות ארכיאולוגיות בהרודיון, טיול לעיר העתיקה בירושלים או שולחן עגול באלקנה בהנחיית המרצים מהאוניברסיטה. כלומר, על-פי עיקרון של כלים שלובים, אפשר לחסום בדרך זו מימון של מרבית המיזמים ביו"ש, כי גם חברות כלכליות רשאיות להשתתף בתוכנית הורייזן 2020. העקרונות הוגדרו כ"קווים מנחים". גם פה מדובר בטעות בהצגת ההנחיות של האיחוד. אמנם על פי ההנחיות החדשות לא ניתן לקבל מענק לצורך פרויקט שיתבצע ביהודה ושומרון, אבל קיומו של פרויקט שכזה מלכתחילה איננו מונע ממוסד לקבל מענק לפרויקט אחר שאינו מתבצע ביו"ש. כך לדוגמא באותו קובץ של שאלות נפוצות של האיחוד מוסבר: שאלה: לארגון שמעניק שירותי בריאות (קופת חולים) יש סניפים בשטחים. בעבר הוא קיבל מענק מחקר [דגש במקור, ג"ש] מהאיחוד האירופי. האם על פי ההנחיות החדשות הוא איננו זכאי לקבל מענק דומה בעתיד? תשובה: בכדי להיות זכאי על הגוף הפונה לקבלת המענק להיות מוקם בתוך קווי 67 של ישראל. בנוסף הגוף יכול לפנות למימון אירופאי רק לפעולה אשר תהיה בתוך קווי 1967 או לפעולה אשר תבוצע בשטחים שנכבשו על ידי ישראל לאחר יוני 1967, אבל נועדה להגנת האוכלוסיה המוגנת (כפי שמוגדרת בסעיף 4.1 ו-4.2 לאמנת ג'נבה הרביעית) אשר גרים בשטחים ו/או נועדו לקדם את תהליך השלום, בהתאם למדיניות האיחוד. אם שתי דרישות אלה מתקיימות (מיקום הארגון והתאמת הפעילות), קופת החולים יכולה לקבל מימון למרות העובדה שיש לה סניפים בשטחים. ובשאלה-תשובה נוספת: שאלה: אוניברסיטה ישראלית ממוקמת בתוך קווי 1967, מבצעת מחקר בשיתוף עם אוניברסיטה מחוץ לקווי 67. האם האוניברסיטה בתוך קווי 67' עדיין יכולה לקבל מענקים מהאיחוד? תשובה: הפרויקט הספציפי של האוניברסטאות איננו זכאי למימון. אבל במקרים אחרים, האוניברסיטה הממוקמת בתוך קווי 67, עדיין זכאית למענקים של האיחוד למחקרים המתרחשים בתוך קווי 67 או לפעולות המתרחשות בשטחים שנכבשו על ידי ישראל לאחר יוני 67, אבל נועדו לטובת…. במילים אחרות, אוניברסיטת בר אילן יכולה לקבל מענק (אך לא הלוואה) מהאיחוד לטובת מחקר בפיזיקה (המתרחש בתוך הקו הירוק), ובמקביל לממן "מכספה שלה חפירות ארכיאולוגיות בהרודיון, טיול לעיר העתיקה בירושלים או שולחן עגול באלקנה בהנחיית המרצים מהאוניברסיטה". ייתכן שמקור הטעות בכך ש'מקור ראשון' החמיץ את העובדה שההנחיות מבדילות בין מענקים לבין הלוואות (בלשון האיחוד "כלים פיננסיים"). האיחוד מאפשר לארגון לקבל מענק לפרויקט שמתקיים בתוך הקו הירוק גם אם יש לאותו מוסד פרויקטים ביהודה ושומרון (הנחיה 12A). לעומת זאת, על פי ההנחיות החדשות, האיחוד לא יעניק הלוואה למוסד שיש לו פרוייקט כלשהו ביהודה ושומרון, גם אם ההלוואה אינה קשורה לפרוייקט בגינה ביקש המוסד את ההלוואה (הנחיה 12B). הדיון סביב ההנחיות של האיחוד, גם לאחר חתימת ישראל על הסכם "הורייזון 2020" נשאר טעון. דווקא בשל רגישות העניין ראוי להקפיד ולדייק בעובדות. עדכון מה-5.12: בעקבות פניית 'פרספקטיבה' פרסם עיתון 'הארץ' את ההבהרה הבאה:
