ישראל נגד בית המשפט, או 'הארץ' נגד ישראל?

עיתון 'הארץ' באנגלית מתאר לקוראיו מציאות ישראלית של אנרכיה במקום דמוקרטיה, בה פועלת ישראל בניגוד לצווי בתי המשפט שלה עצמה. המציאות (האמיתית) היא הפוכה בדיוק, אבל את זה אין לקוראי 'הארץ' דוברי האנגלית כל דרך לדעת.

עיתון 'הארץ' באנגלית מתאר לקוראיו מציאות ישראלית של אנרכיה במקום דמוקרטיה, בה פועלת ישראל בניגוד לצווי בתי המשפט שלה עצמה. המציאות (האמיתית) היא הפוכה בדיוק, אבל את זה אין לקוראי 'הארץ' דוברי האנגלית כל דרך לדעת.

                                                              פינוי המאחז הפלסטיני. חוקי או לא? (צילום: פלאש 90, 13.1.13)

בלילה שבין שבת לראשון פונה "המאחז הפלסטיני" שהוקם יממה קודם לכן בשטח E1 שבין ירושלים למעלה אדומים. ביום ראשון בבוקר כל אתרי החדשות דיווחו על הפעולה המהירה של צה"ל והמשטרה, וביום שני בבוקר הצטרפו לדיווחים גם העיתונים המודפסים. כל כלי התקשורת דיווחו בענייניות על פינוי הפלסטינים זולת כלי תקשורת אחד: עיתון 'הארץ' באנגלית, אחד מכלי התקשורת הישראליים הבודדים הפונים דווקא לקהל בחו"ל.

כך דיווח העיתון לקוראים הרבים דוברי האנגלית המתעניינים בישראל על הפינוי (14.1.13):

תרגום הכותרת:

חיילים פינו פלסטינים ממאהל המחאה ב-E1 למרות צו מניעה של בית המשפט

המשמעות הפשוטה של "חיילים פינו פלסטינים למרות צו בית משפט", היא שחיילים ישראלים למעשה הפרו צו של בית משפט אשר אסר לכאורה על פינויים של המפגינים הפלסטיניים. גם המהדורה המקוונת של 'הארץ' באנגלית סיפקה לקוראיה מידע דומה:

תרגום מתוך כותרת המשנה:

כוחות ביטחון כבדים פינו מפגינים למרות הצו הארעי של בית המשפט העליון

הטענה כי ישראל הפרה צו של בית משפט מובאת גם בגוף הידיעה (פסקה 2):

הפינוי… יצא לפועל למרות צו ארעי של בג"ץ המונע מהמדינה לפנות את המאחז במשך שישה ימים…

לפני שנבחן את עצם הטענה העולה מהכותרת, כדאי להשוות אותה עם כותרת הידיעה באותו הנושא אשר פורסמה במהדורת 'הארץ' בעברית באותו היום:

כותרת הידיעה המקוונת בעברית זהה. בשתיהן אין זכר למילים "למרות צו מניעה של בית המשפט". ואכן, בניגוד לנאמר בידיעה באנגלית, הפינוי לא נעשה בניגוד לצו כלשהו של בית המשפט. צו העיכוב הארעי, אשר הוצא ב-11.1.13 על ידי השופט ניל הנדל (אותו ניתן לקרא כאן), ביקש למנוע זמנית את הריסתם/פינויים של האוהלים אותם הקימו המפגינים הפלסטיניים. כדברי השופט הנדל:

לאחר עיון בעתירה הנני נותן צו ארעי לפי האמור בסעיף א' – מניעת פינוי ו/או הריסת אוהלים שנבנו על ידי העותרים באדמת א-טור, מזרחית לכפר אלזעיים. זאת, אלא אם יתקיים צורך בטחוני דחוף. המשיבים יגיבו לבקשה למתן צו ביניים בתוך 6 ימים.

הצו לא אוסר על פינויים של המפגינים, אלא של האוהלים. על כן פינוי המפגינים לא הפר, כאמור, שום צו. מעבר לכך, על פי הצו, עיכוב הריסת האוהלים מותנה בכך שלא קיים "צורך בטחוני דחוף". במוצאי שבת, הגיב היועץ המשפטי לממשלה לצו בית המשפט וטען בשם המדינה כי אכן מדובר בצורך ביטחוני דחוף (את התשובה המלאה ופירוט הסיבות ניתן לקרא כאן), ולכן, על פי תנאי הצו עצמו, ניתן לפנות גם את האוהלים. חרף זאת, המדינה טרם פינתה את האוהלים עד שיתברר אם הם עומדים על אדמות מדינה או אדמות פרטיות. לא רק שהמדינה לא הפרה את צו בית המשפט, היא נהגה לפנים משורת הדין.

עיתונאי 'מעריב', חור אוריאל ניזרי, היטיב להסביר את הסיטואציה המשפטית:

המאחז בE1 פונה הלילה לאור תשובתו של היועמ"ש לבג"ץ כי הפינוי הינו מסיבות ביטחוניות. לא היה נדרש אישור נוסף של בית המשפט העליון, מאחר ובג"ץ בזמן שנתן את הצו הארעי האוסר על פינוי, קבע במקביל כי מסיבות ביטחוניות כן ניתן לפנות את המאחז, וכך באמת קרה. הפינוי התבצע באופן מידי לאחר מסירת תשובת המדינה על-ידי היועמ"ש ביחד עם פרקליטות המדינה לבג"ץ בעניין.

ומוקדם יותר כתב:

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מסר את תשובתו לבג"ץ ובה הוא קורא להסיר את הצו הארעי שהוציא בית המשפט העליון נגד פינוי המאחז זאת בין היתר מסיבות ביטחוניות. המשמעות של תשובה זו לבג"ץ, לאור החלטתו הקודמת של השופט ניל הנדל לפיה אין לפנות את המאחז אלא רק אם יתעורר צורך ביטחוני, הינה כי הצבא והמשטרה יכולים באופן עקרוני לפנות את המאחז גם ללא החלטה נוספת של בית המשפט העליון בעניין.

לסיכום, עיתון 'הארץ' באנגלית צייר עבור קוראיו מציאות מסולפת של אנרכיה בה מדינת ישראל פועלת בניגוד לצווי בתי המשפט שלה עצמה, למרות שהמציאות מראה בדיוק את ההיפך. ראוי לציין כלי תקשורת ישראלי נוסף הפונה לקהל דוברי האנגלית, הג'רוזלם פוסט, אשר הביא את דבריו של עורך דינם של המפגינים הפלסטיניים שדווקא דייק בדבריו, בניגוד לעורכי 'הארץ' באנגלית:

עו"ד תאופיק ג'בארין המייצג את הפלסטינים הסביר [כי האדמה היא פרטית, ת"ש] לבית המשפט כאשר הצליח להשיג צו זמני המורה על עיכוב פינוי המאחז ביום שישי. אולם השפה של בית המשפט דיברה על האוהלים, לא על האנשים, והוסיפה כי פקטורים ביטחוניים יכולים לשנות את ההחלטה, אמר ג'בארין.

הכותרת הנ"ל של מהדורת 'הארץ' באנגלית מצטרפת לשלל כותרות וידיעות מסולפות או לא מדויקות אותן מפרסם העיתון, גם כאשר המהדורה בעברית מפרסמת את אותן הידיעות ללא אי הדיוקים. זוהי תופעה שאמורה להדאיג כל ישראלי וכל עיתונאי. 'פרספקטיבה' פנתה ל'הארץ'. תגובת העיתון טרם התקבלה.

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות