כשעיתונאי ישראלי פוגש עיתונאי זר מה עיתונאים זרים יודעים בכלל על ישראל? וכמה העיתונאים הישראליים משפיעים עליהם? Presspectiva | 14.11.10 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס כשעיתונאי ישראלי פוגש עיתונאי זר (14.11.10) דני סימן, המנהל היוצא של לשכת העיתונות הממשלתית, התראיין לג'רוזלם פוסט לפני מספר ימים ("מסע הפרידה של דני סימן", 5.11.10). בין השאר תיאר, כפי שאנו מסבירים כאן לא פעם, את ההשפעה שיש לעיתונאים ישראליים על עיתונאים זרים, ומכאן על דעת הקהל העולמית על ישראל. להלן חלקים מדבריו של סימן [מתורגם מאנגלית]: […] בזמן מלחמת לבנון השנייה הייתי בצפון יחד עם העיתונאים. בערבים ראיתי את האינטראקציה בין העיתונאים הישראליים לעיתונאים הזרים. חלק מהעיתונאים הישראליים ישבו שם והביעו טענות קשות על מדינת ישראל. הם היו עצבניים על דברים רבים, לא מרוצים עם אופן התנהלות המלחמה. בחלק מהמקרים הייתה נימה פוליטית למה שהם אמרו. זה טוב ולגיטימי לשיח הפנימי, אבל מישהו מבחוץ לא מבין את ההקשר לטענה זו או אחרת. למרות זאת, העיתונאים הישראליים יותר משמחים להעביר את דעותיהם למישהו מבחוץ, מבלי שהם מבינים כיצד מישהו מבחוץ קולט את הדברים. הם מבצעים לגיטימציה לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. זהו אולי האיום החמור ביותר שאנו מתמודדים איתו בעשור האחרון: זה כבר לא ישראל מול הפלסטינים. זהו מאמץ מכוון ומתוכנן להפוך את קיומה של ישראל לבלתי לגיטימית. האויבים שלנו ניסו לנצח אותנו בשדה הקרב. הם ניסו לגבור עלינו בלוחמה בעצימות נמוכה. כשהם הפסידו בשני המישורים הללו, הם הבינו לפתע שהדרך היחידה להלחם בנו כיום היא להפוך את זכותינו להתקיים כבלתי לגיטימית. חלק מהבעיה שלי עם העיתונות הזרה […] היא שישנם עיתונאים המגיעים לכאן מבלי שיש להם שמץ של מושג מה מתרחש כאן. הם מתקיימים ממה שהם מקבלים מהקולגות שלהם; הם פוגשים אנשים מסוימים אשר באים מרקע סוציו-אקונומי דומה לשלהם; הם חיים מעיתון אחד, "הארץ". הם לא עושים מאמץ. כשאתה מנהל איתם שיחה אתה מגלה שיש להם חוסר ידע מוחלט לגבי נושאים אלמנטריים. לקריאת הראיון המלא (באנגלית) לחץ כאן.
