למי יש חופש דת בירושלים?

גלעד שרון, אשר כותב מדי פעם במדור הדעות של "ידיעות אחרונות", פרסם אתמול מכתב גלוי לראש הממשלה ("מה כן, מה לא", 18.5.11). שרון מתנגד למסירת הר הבית והעיר העתיקה לפלסטינים במסגרת הסכם עתידי ומסביר כי:

לאחר [מלחמת] ששת הימים, לראשונה זה מאות שנים, יש באמת חופש לכל הדתות בירושלים.

האמת היא שקביעה זו אינה מדויקת. ישנו מקום אחד בירושלים בו אין חופש דת – הר הבית, שם מתקיים משטר הפרדה אתני/דתי.

למרות שהאחריות הביטחונית על ההר נתונה למשטרת ישראל, האחריות המנהלית היא של הוואקף. על פי הסטאטוס קוו, הר הבית פתוח למוסלמים שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה (למעט מקרים בהם המשטרה סוגרת את ההר או מגבילה את כמות הנכנסים). מוסלמים יכולים להיכנס להר דרך מספר שערים המקיפים אותו. בני שאר הדתות, לעומת זאת, מורשים לעלות להר רק חמישה ימים בשבוע – במשך 3 שעות בבוקר ושעה אחת בצהריים – ורק דרך שער אחד.

האם יש "חופש לכל הדתות" בשעות הפתיחה של ההר לכלל הציבור? התשובה שלילית. לאף אדם אסור להעלות סידור, תנ"ך או כל תשמיש קדושה לא מוסלמי אל ההר. כמו כן, חל איסור ללא-מוסלמים להתפלל על ההר עצמו, עד כדי מלמול שפתיים. אם ייתפסו, יתבקשו לרדת מההר.

חופש דת? לא ממש. באופן פרדוקסאלי, דווקא מאז החלת ריבונות ישראלית על הר הבית, המקום הקדוש ביותר ליהדות, ליהודים אין חופש דת אלמנטרי במקום.

אנו מניחים כי מדובר בטעות תמימה של גלעד שרון. אנו מניחים גם כי טעות זו היא נחלתם של מרבית הישראלים. זאת מכיוון שהתקשורת לא מביאה את העובדות הנ"ל לידיעת הציבור ואף אחד לא מנהל קמפיין לזכויות היהודים בבירתם.

רוב העיתונים גם לא טרחו לספר לקוראיהם שדו"ח מבקר המדינה האחרון כולל גם פרק חמור ביותר על התנהלות המדינה בכל הקשור לריבונותה על הר הבית. במקום זה, הם העדיפו להאביס את הציבור עם סיפורי אהוד ברק ומשפחתו.

כשאלו הם סדרי העדיפויות של רוב התקשורת הישראלית, מה הפלא שרוב הציבור בור בכל הקשור לנקודה הרגישה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני?

למאמר זה התפרסמו 0 תגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות