לצה"ל לא דרוש ריסון

הנתונים אליהם מפנה 'הארץ' עצמו, בתארו את צה"ל כצבא שהורג אזרחים, מתארים פגיעה מינימלית באזרחים וטוהר נשק עילאי שאף צבא בעולם אפילו לא מתקרב אליהם

ביום שישי קבע מאמר המערכת של 'הארץ' שצה"ל "זקוק לריסון" ביחסו לאזרחים באזורי לחימה. בכך, הטיל על צה"ל, ולא על הפלסטינים, את רוב האשמה על מות אזרחים פלסטינים באזורי לחימה. לטענת העיתון,

ישראל היתה חייבת לבחון את מדיניות הפתיחה באש שלה, גם ללא בקשה מיוחדת מארה"ב… לפיד וגנץ חייבים לרסן את צה"ל

הדברים נאמרים כמובן ברקע מותה של העיתונאית שירין אבו עקלה בג'נין.

ובכן, ראשית, שירין אבו עקלה נהרגה בעת שסיקרה קרב בקווים הקדמיים, תוך שהיא נוטלת על עצמה סיכון מקצועי קיצוני. היא אינה יוצאת דופן. מנתוני ארגון 'עיתונאים ללא גבולות' עולה שהיא אחת מ 39 עיתונאים שנהרגו כך ברחבי העולם רק מתחילת השנה.

שנית, אמנת ז'נבה מתירה התקפה צבאית על מקורות אש או אתרים המשמשים לפעילות צבאית, גם כשהם ממוקמים בתוך אוכלוסייה אזרחית, ואפילו בתוך בתי חולים אזרחיים.

למרות זאת, פיתחה ישראל תעשייה יקרה ומתוחכמת של חימוש מדויק שמטרתו להקטין למינימום את הפגיעה בבלתי מעורבים בלחימה, והיא מובילה עולמית בתחום זה.

שלישית, לאמריקנים אין זכות להטיף, ודאי לא לצה"ל. מסמכי פנטגון שדלפו לפני פחות משנה, חשפו תמונה קשה של הרג אזרחים המוני וחסר אבחנה של צבא ארה"ב במזרח התיכון, כביכול באמצעות פצצות חכמות מהאוויר, שגבה אלפי קורבנות חפים מפשע, כתוצאה מיד קלה על ההדק ומודיעין שטחי ולקוי שלא נבדק ואושר בטרם שוגרו הפצצות.

ואולי, למרות שעיתונאים מרבים להיהרג באזורי קרבות, ולמרות שלאמריקנים אין זכות להטיף, ולמרות שאמנת ז'נבה מתירה לחימה גם בתוך אזורים צפופי אזרחים אם מתוכם נלחם האויב, ולמרות החימוש המדויק שפותח בישראל במטרה לצמצם פגיעות בבלית מעורבים, צה"ל אכן זקוק לריסון?

לא לדעת המומחים הצבאיים.

ביוני 2015 נאם מפקד כוחות צבא בריטניה באפגניסטן ריצרד קמפ בישראל בפני קציני צה"ל ואמר:

העדתי בפני ועדת גולדטטון ואמרתי שצה"ל מציג תוצאות יפות בהרבה מהממוצע על פי האו"ם, בהגנה על חיי אזרחים בעת לחימה א-סימטרית באזורים בנויים יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה של המלחמות. וזאת משום שאף צבא בהיסטוריה לא עשה יותר ממה שעושה הצבא הישראלי כדי לשמור על חיי אזרחים בתוך שטחי לחימה

בנאומו הוסיף הגנרל הבריטי כי "טקטיקת חמאס היא לגרום לאויב להרוג את אזרחיו כדי לנצחו במערכה על התודעה", מה שגורר בהכרח מספר גבוה יחסית של אזרחים הרוגים.

ומהו הממוצע על פי האו"ם, שלדברי הגנרל קמפ צה"ל משיג תוצאות "יפות בהרבה" ממנו?

לפי הערכת האו"ם הממוצע עומד על שלושה אזרחים הרוגים על כל לוחם הרוג בעת לחימה בתוך שטחים אורבניים.

בעזה לעומת זאת, הציג צה"ל בזמן מבצע 'שומר החומות' יחס פנטסטי של פחות מ 1:1, בין היתר בזכות הפצצות בניינים בהתראה מראש שהסתיימו ללא נפגעים, פרקטיקה אותה למד מאיתנו הצבא האמריקני ואף אימצה בעצמו

אלא שכל זה היה נכון לשנת 2021, למבצע שומר החומות. ומה קרה מאז? לטענת 'הארץ' המצב נותר חמור ואף "דורש ריסון":

מאז תחילת השנה, תחת ממשלת השינוי, הרגו כוחות הביטחון לפחות 79 פלסטינים בשטחים הכבושים, כולל מזרח ירושלים, לפחות 18 מהם היו נערים וילדים, על פי נתוני "בצלם"

הלכתי לבדוק את נתוני בצלם באתר, המעודכנים עד סוף יולי, ולפיהם 64 פלסטינים נהרגו מאש צה"ל, 54 מהם השתתפו בלחימה, עשרה אחרים נהרגו כשצפו בלחימה, או עקב טעויות בזיהוי, התקרבות לכוחות צה"ל וסירוב לעצור, וכן חוצי/משחיתי גדר ההפרדה, שלא נשמעו להוראות לעצור.

כלומר, צה"ל ממשיך לשפר את נתוני פגיעתו בבלתי מעורבים עוד ועוד. לשם השוואה, אם היה עומד על הה=ממוצע הלגיטימי שקבע האו"ם, מתוך 64 הפלסטינים שלפי נתוני 'בצלם' נהרגו מתחילת השנה ועד חודש יולי, כ 21 היו אמורים להיות מי שהיו מעורבים בלחימה, ולא 54.

ומה שהופך את כל העניין לעוד יותר ציני וחסר יושרה, הוא העובדה שכולם יודעים שהפניה האמריקנית לגבי הוראות הפתיחה באש, אותה "המליץ" 'הארץ' לקבל, היא בעצמה תעלול פוליטי חסר מהות שאף צד לא התכוון אליו ברצינות.

איך אני יודע? כי קראתי את זה ב'הארץ'.

לסיכום: צה"ל אינו זקוק לריסון. מה שזקוק, נואשות, לריסון, הוא הדחף הבלתי נשלט של 'הארץ' להשמיץ את ישראל ולטפול עליה כל אשמה ועלילה אפשרית.

למאמר זה התפרסמו 2 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות