מגיפת האפליה לא מפסיקה להתפשט

גם ב'ניו יורק טיימס' וגם ב'הארץ' יודעים לספר כי בישראל קיימים כ-50 חוקים המפלים את ערביי ישראל. מאיפה הגיע המספר הזה, והאם מישהו טרח לבדוק באילו חוקים מדובר בכלל?

מפלה? חותם המדינה

 

בטור דעה שפרסמה ד"ר קציעה עלון בעיתון 'הארץ', נטען כי ישראל מבצעת "הכחדה סימבולית" בערביי ישראל ובפלסטינים ('הארץ', 30.11). הטענה העומדת בבסיס הטור – המובאת ללא הצגת נתונים התומכים בה או ניסיון לספק הסברים נוספים חוץ מההסבר הגזעני – הוא שישראל מפלה את ערביי ישראל בכך שהם אינם זוכים לייצוג הוגן "במוסודותיה, בכלכלה ובאקדמיה". באתר 'הארץ' לא הספיקה ההכחדה ה"סימבולית", והכותרת שונתה ל"איך מכחידים ערבים?"  מאחר שגם פרספקטיבה, וגם אחרים התייחסו בעבר לרוב הטענות העולות בטור, נתרכז בטענה אחת שהיא למעשה הנתון העובדתי היחיד המוזכר בכתבה:

כ–50 חוקים בספר החוקים הרשמי של מדינת ישראל מפלים בצורה זו או אחרת את האזרחים הערבים, אזרחי הארץ הזאת, המעזה לקרוא לעצמה דמוקרטיה. עשרות תקנות המשתמשות במלים המכובסות "עדיפות ליוצאי צבא ושירות לאומי" מעניקות הנחות בארנונה, זכות לדיור (היכן הדיור הציבורי לערבים?) משכנתה, עדיפות בקבלת עבודה.

מהיכן הגיע המספר ההחלטי של כ-50 חוקים? מסתבר שאותו המספר הופיע גם בטור דעה שפורסם לפני כחודשיים ב'ניו יורק טיימס' (וכן בניסוח אחר במאמר מהשנה שעברה), שם טרחה בעלת הטור לצויין כי מדובר במחקר של  ארגון עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. בשיחה עם 'פרספקטיבה' אישרה ד"ר עלון כי גם היא התבססה על המקור הנ"ל. כך מתוארות באתר עדאלה תוצאות המחקר שערך:

בישראל קיימים יותר מ-55 חוקים המפלים נגד האזרחים הערבים, מגבילים את חופש הביטוי הפוליטי ואת ההשתתפות הפוליטית שלהם, פוגעים בחלוקת המשאבים המגיעים להם ובהקצאת קרקעות, ובעוד תחומים החיוניים לחיים דמוקרטיים ושווי זכויות. חוקים אחרים מפירים את זכויותיהם של הפלסטינים בשטחים הכבושים.

ובכן, עברנו גם אנחנו על חלק מהחוקים מהרשימה של עדאלה. להלן כמה דוגמאות, כולל ההסברים של עדאלה מדוע הם מפלים:

  • חוק הדגל הסמל והמנון המדינה – על פי עדאלה חוק זה מפלה מכיוון שהוא "מאמץ את הדגל של הקונגרס הציוני הראשון ושל התנועה הציונית, המבוסס על דימויי הטלית והמגן דוד, כדגל הרשמי של ישראל. הסמל הרשמי של מדינת ישראל הוא מנורת בית המקדש – עוד דימוי שלקוח מההיסטוריה היהודית."
  • חוק השימוש בתאריך עברי  – נחשב למפלה מאחר ש "אין כל חוק בדבר השימוש בתאריכים של לוח השנה ההיג'רי (המוסלמי)."
  • חוק חותם המדינה – עדאלה:  "החוק קובע כי חותם המדינה – הכולל מגן דוד ומנורה – יוטבע על כל מסמך רשמי." מעבר להסבר הנ"ל על מהות החוק, לא מוסבר מדוע מדובר בחוק מפלה.
  • חוק לשלילת תשלומים מחבר הכנסת ומחבר הכנסת לשעבר בשל עבירה – מדובר על חוק השולל  "שכר וגמלאות לחבר כנסת בפועל או לחבר כנסת לשעבר, אם היועץ המשפטי לממשלה קבע שהם חשודים בעבירה או אם הורשעו בעבירה שהעונש עליה הוא לפחות עשר שנות מאסר". האפליה מוסברת מאחר שהרקע לחקיקה הייתה בריחתו של ד"ר עזמי בשארה מישראל לאחר שנחשד "בהעברת מידע לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה". מצויין גם כי מדובר באפליה מאחר שלא שוללים זכויות מח"כ אשר מואשמים בשוחד או בעבירות מין. לא מוסבר מדוע מדובר באפליה דווקא כנגד ח"כים ערבים.
  • תיקון מס' 6 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) – על פי עדאלה "חוק זה, שאושר בכנסת ב-4 ביולי 2012, מאריך את תקופת הפטור שנכלל בחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר להימנע מתיעוד חקירות של חשודים בעבירות ביטחוניות. כמעט כל 'העצורים הביטחוניים' הם פלסטינים מהשטחים או פלסטינים אזרחי ישראל." יצויין כי החוק חל על כל החשודים בעבירות ביטחוניות.
  • חוק המפלגות: תיקון מס' 12 – על פי עדאלה "סעיף 5(1) מפרט כמה הגבלות (אידיאולוגיות) על הזכות להירשם כמפלגה, בדומה לסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, כולל האיסור על רישום מפלגה אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. התיקון לסעיף 5 מוסיף את הסייג הקובע כי מפלגה לא תוכל להתמודד בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או בפעילותה, באופן ישיר או עקיף, תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל."
  • חוק יד יצחק בן צבי (1969) וחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל (1976) – ההסבר היחיד מדוע נחשב החוק למפלה הוא: "החוק מקנה הכרה חוקית למוסדות חינוך ותרבות וקובע כי הם מיועדים בין היתר לקדם מטרות ציוניות."
  • חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל – הארגון מסביר את ההיסטוריה של החוק, אך קשה להבין מדוע הוא מפלה.
  • תיקון מס' 191 לפקודת מס הכנסה – לפי ההסבר של עדאלה ה"חוק, שאושר בכנסת בחודש יולי 2012, מעניק הנחה במס בשיעור 35% לתרומות למוסדות המקדמים 'התיישבות ציונית'." יצויין כי לשון החוק היא לא "התיישבות ציונית", אלא "עידוד התיישבות". בכל מקרה, על פי אדעלה מדובר באפליה מכיוון ש"החוק מבחין בין מוסדות ציבור על בסיס פוליטי ואידיאולוגי".
  • חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – מוסבר כי החוק "קובע כי במילוי תפקידיה תפעל הרשות לקידום היצירה העברית הישראלית ולמתן ביטוי למורשת היהודית וערכיה ולערכי הציונות." מבחינת השפה הערבית, הרשות תקיים "שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסיה הדוברת ערבית, ו[תפעל] לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה".

אמנם הרשימה הנ"ל מהווה רק כ-20% מכלל החוקים המופיעים במחקר של עדאלה, אולם גם אם נודה שבחרנו להציג את החוקים "הקלים" יותר, מדובר במדגם גדול מספיק בכדי להראות שההגדרה של עדאלה לחוקים מפלים היא רחבה ביותר. לחלק מהחוקים הללו ישנן מקבילות די נפוצות ברחבי העולם. לדוגמא, להלן רשימה שהנפיק מכון המחקר PEW המראה את כל המדינות שבדגלם יש סמל דתי (כשליש ממדינות העולם):

religionFlags

ארגון NGO-Monitor פרסם לאחרונה מחקר משלו (כרגע רק באנגלית; בעברית פורסם תקציר) המנתח את רשימת החוקים של עדאלה. בין היתר מציין NGO-Monitor כי:

ארגון עדאלה מציג הגדרה לא ברורה של "אפליה", וחוקים רבים לצד הצעות חוק רבות במאגר אינם קשורים כלל למיעוט הערבי או למיעוטים אחרים אלא הם חוקים אשר מקדמים את הציונות ואת הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל. המאגר כולל חוקים המתייחסים לישראל כאל מדינה "יהודית ודמוקרטית" כמו גם שימוש בסמלים יהודיים ובלוח השנה העברי. המילה "ציוני" מוצגת על-ידי עדאלה במאגר באופן מזלזל, מעין רמיזה שמבחינת הארגון "ציונות שווה לגזענות".

כאמור, במאמר ב'ניו יורק טיימס' הכותבת לפחות ציינה כי "50 החוקים המפלים" מבוססים על מחקר של עדאלה. במאמר הדעה שפורסם ב'הארץ' הנתון כבר הובא כמו היה מדובר בסטטיסטיקה ידועה ומבוססת. מעבר לפעולה העיתונאית הבלתי הולמת שבהשמטת המקור, הרי שזוהי דוגמא נוספת כיצד ארגונים לא ממשלתיים המבצעים עבודה מרושלת במקרה הטוב, וזדונית במקרה הרע, מצליחים להשפיע על השיח הציבורי בבמות החשובות ביותר, מבלי שאף אחד יבדוק את שורש טענותיהם.

האם גם ד"ר עלון מאמינה כי דגל ישראל או חוק יד יצחק בן צבי הם אכן חוקים מפלים?

תגובתה לפניית 'פרספקטיבה': "ממש אינני מעוניינת לנהל את השיחה הזאת".

 

 

למאמר זה התפרסמו 4 תגובות
Loading Gif... לפתיחת כל התגובות
  1. ""ממש אינני מעוניינת לנהל את השיחה הזאת". אומר הייצור שביצע את המאמר בהארץ בתגובה לפניה מצד פרספקטיבה. למה שתהיה מעוניינת בלנהל שיחה כאשר היא עם המכנסיים למטה?

  2. "לא מוסבר מדוע מדובר באפליה דווקא כנגד ח"כים ערבים."
    זה לא ברור? בעדאלה מאמינים שערבים נוטים להיות עבריינים. להרבה מאלה שמתארים את עצמם כתומכים שלהם יש דעות קדומות נגדם. איך עוד אפשר להסביר את זה שהם מצפים רק מאיתנו, ואף פעם לא מהם, לנהוג במוסריות ושליטה-עצמית?

הצהרת נגישות

Contrary to popular belief, Lorem Ipsum is not simply random text. It has roots in a piece of classical Latin literature from 45 BC, making it over 2000 years old. Richard McClintock, a Latin professor at Hampden-Sydney College in Virginia, looked up one of the more obscure Latin words, consectetur, from a Lorem Ipsum passage, and going through the cites of the word in classical literature, discovered the undoubtable source. Lorem Ipsum comes from sections 1.10.32 and 1.10.33 of "de Finibus Bonorum et Malorum" (The Extremes of Good and Evil) by Cicero, written in 45 BC. This book is a treatise on the theory of ethics, very popular during the Renaissance. The first line of Lorem Ipsum, "Lorem ipsum dolor sit amet..", comes from a line in section 1.10.32.The standard chunk of Lorem Ipsum used since the 1500s is reproduced below for those interested. Sections 1.10.32 and 1.10.33 from "de Finibus Bonorum et Malorum" by Cicero are also reproduced in their exact original form, accompanied by English versions from the 1914 translation by H. Rackham.
Ez accessibility wheelchair logo

נגישות