מה אתם יודעים על האנטישמיות החדשה?

האשמתם של יהודים וישראלים ביצירת הסרט "תמימות המוסלמים" משקפת תופעה רחבה ועמוקה של שנאת יהודים קיצונית ויוקדת החיה ובועטת בעיקר בעולם הערבי, אך גם בחלקים של העולם המערבי. האם התקשורת נותנת לכך ביטוי?

למרות השקט התקשורתי, מהומות הדמים סביב הסרט "תמימות המוסלמים" אשר גבו את חייהם של עשרות בני אדם טרם שכחו לחלוטין. אחד מזרעי הדיסאינפורמציה שנזרעו לאחר רצח שגריר ארה"ב בלוב אשר ממשיך לגדול ולצמוח, הוא כי יוצר הסרט הינו יהודי ישראלי בשם סם באסיל. למרות שתוך זמן קצר התברר כי אין אדם כזה וכי יוצר הסרט הוא דווקא מצרי קופטי בשם נאקולה באסיל נאקולה, את הדיסאינפורמציה כבר אי אפשר היה לתקן, במיוחד לא בעולם הערבי.

לפחות שני כלי תקשורת ישראליים עדיין מפרסמים באתרם ידיעות המשקפות את האינפורמציה המוטעית (ואללה!: "היוצר הישראלי שהתסיס את העולם הערבי: 'איסלאם זה סרטן'", ונענע10: "הבמאי הישראלי שסרטו על מוחמד עורר מהומה ירד למחתרת") למרות שסמוך לפרסומן כבר נודע כי אין קשר בין יוצר הסרט לישראל.

בתקשורת המערבית ישנן דוגמאות מטרידות אף יותר המזכירות את הפרוטוקולים של זקני ציון. העיתונאי תום גרוס שם לב שישנם מקומות בהם עדיין מאוזכר "יהודי ישראלי" אשר קיבל תמיכה מ"בעלי הון יהודיים" על מנת ליצור את הסרט:

גם לאחר שרוב כלי התקשורת המערביים תיקנו עצמם…מיעוט קטן של בעלי טורים מערביים בעלי רקורד של התקפות על ישראל המשיכו לטעון כי יהודי ישראלי עמד מאחורי הסרט. באופן בלתי מפתיע, התקשורת הערבית והאיראנית המשיכה עם התֵמה הנ"ל… האשמת יהודים בעשיית הסרט האנטי-מוסלמי "תמימות המוסלמים".

ואכן, בעולם הערבי והאיראני, הקישור של יהודים/ישראלים עם הסרט הטיפשי קיבל מימדים אֵפיים. להלן מספר קריקטורות מלאות שנאה מהתקשורת הערבית הנותנות הד להאשמות השווא הנ"ל. כדאי לציין כי לא דווח על מהומות, רציחות או תקיפת שגרירויות שבוצעו על ידי יהודים לאחר פרסום הקריקטורות.

מתוך עיתון "אל-ביאן" (איחוד האמירויות), 16.9.12. הכתובית: "חזון משותף של ההפקה". היהודי צועק "אקשן".

מתוך עיתון "א-רעיה" (קטר), 16.9.12. הכתובית: "ההֶרג של שגריר ארה"ב בלוב" (שימו לב למגני הדוד).

מתוך העיתון "אל-ואתן" (עומאן), 18.9.12. על הלוח נכתב "הסרט: תמימות המוסלמים; מופק על ידי השטן". היהודי אומר "אקשן".

מתוך העיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית, 23.8.12. ישראל מוצגת כיהודי דתי דמוני המחזיק סכין נוטפת דם. אובמה אומר ליהודי: "אל תדאג. אין תמונות או כתבות עליך".

מתוך סוכנות החדשות האיראנית "פארס", ספטמבר, 2012.

מתוך סוכנות החדשות האיראנית "פארס", ספטמבר 2012.

מעבר לדיון הנוכחי על הסרט המדובר, להלן עוד כמה "קלאסיקות" ערביות:

לעיתים קרובות מוצגים יהודים שותים דם בתקשורת הערבית. בציור הנ"ל מתוך העיתון המצרי "אל-אהראם" מאפריל 2001 נראה ערבי נטחן במטחנה על ידי שני חיילים ישראלים. דם ערבי ניגר, ושני יהודים שותים את הדם וצוחקים.

מתוך "אל-וותאן" (קטר), 24.7.02. רה"מ אריאל שרון שותה מתוך גביע עליו כתוב "דם הילדים הפלסטינים".

מתוך האתר הרשמי של הרשות הפלסטינית, 6.4.03. אריאל שרון עומד מאחורי שולחן עליו יש שלט "מבצע", ומאחוריו השלט "דם פלסטיני".

במחקר שנעשה במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בנושא מוטיבים אנטישמים בקריקטורות ערביות נכתב:

המוטיב המרכזי החוזר על עצמו בקריקטורות ערביות הנוגעות לישראל הוא "היהודי השטני". דמות זו מעבירה את הרעיון שהיהודים מתנהגים כמו נאצים, הורגים ילדים ואוהבים דם. מאיירים ערביים שמים דגש לעיתים קרובות על ההאשמה האנטישמית בדבר "רצח פולחני" של ילדים. הדבר מודגש על ידי הטענה כי ישראלים תוקפים דווקא ילדים פלסטינים. על מנת לבצע דמוניזציה ליהודים, מאיירים ערביים מתארים אותם לעיתים קרובות כיצורים מרושעים: עכבישים, ערפדים או תמנונים.

שימו לב לציור הנ"ל, אכזרי באופן בלתי ניתן לתיאור:

ציור זה של היטלר ואנה פרנק פורסם ב-2006 באתר של הליגה הערבית-אירופאית (AEL), אשר נוסדה על ידי דיאב אבו ג'אג'ה, בלגי מוסלמי ממוצא לבנוני. בציור אומר היטלר: "תכתבי על זה ביומן שלך אנה".

חשוב לציין כי ציורים אלה אינם חריגים. ישנן אלפי דוגמאות של תיאורים אנטישמיים של יהודים בתקשורת הערבית (עיתונים, מגזינים וספרים), ורבות מתוכן ניתן למצוא באתרים מבט לתקשורת הפלסטינית, ממרי, והליגה נגד השמצה.

לעומת זאת, רוב גופי התקשורת המרכזיים הן בארץ והן בחו"ל מתעלמים כמעט לחלוטין מהבעות השנאה הקיצוניות כלפי יהודים בעולם הערבי/מוסלמי. הדעת נותנת כי מי שאינו בוחר מרצונו לבקר באתרים החושפים את התופעה הנ"ל, כלל אינו מודע לקיומה ובטח לא להיקפה. בעולם (תקשורתי) בו כל קריקטורה של מוחמד זוכה לכותרות ראשיות, ובעולם (תקשורתי) בו ישראל מוצגת כסרבנית פיוס עם העולם הערבי, האם לא ראוי כי התקשורת תתעניין אפילו במקצת באנטישמיות החדשה-ישנה של המאה ה-21?