מה ליברמן אמר? האם יש קשר בין הכותרת של "מעריב" לבין מושא הידיעה? סלקטיביות כאומנות עיתונאית. ישי גולדפלם | 09.08.11 | שתף צייץ שתף שלח לחבר הדפס מה ליברמן אמר? (9.8.11) כותרת בעמוד 6 אתמול ב"מעריב" שנכתבה באותיות כל כך גדולות שהיה צורך בשתי שורות כדי לכתוב שלש מילים זעקה: בידיעה, הדגיש הכתב אלי ברדנשטיין כי ליברמן בחר לצאת למסעדה דווקא בלילה בו אלפים יצאו להפגין (האם ברדנשטיין העלה על דעתו שליברמן יצטרף להפגנה?), הוא הגדיר כ"התקפה" את המשפט של ליברמן: "אי אפשר היה אתמול להזמין מקום במסעדה בתל-אביב, ולא יושבים שם טייקונים, אלא סטודנטים", ומחזר את הפרסום בערוץ 2 לפיו החשבון של ליברמן ואורחו הגיע ל-2000 ₪ (על פי ברדנשטיין ערוץ 2 "פרסם" את הסכום ודוברו של ליברמן רק "טען" כי הסכום היה נמוך בהרבה). אך הפלא ופלא, רוב דבריו של ליברמן שנאמרו בתדרוך לעיתונאים היו דווקא בעד המחאה: זה לא רק רוטשילד, סושי ונרגילות. יש חלוקת נטל לא שווה ולא שוויונית. חצי מאוכלוסיית ישראל עושה מילואים ומשלמת מיסים. אין ספק שכולם צודקים – הרופאים, הרפתנים, העובדים הסוציאלים, הפרקליטים, המורים, השוטרים. השאלה מה עושים עם כל התביעות הצודקות ביחד? יש בעיות ויש מה לשפר, אבל אי אפשר להפוך את הכל לגל של דיכוי עצמי כדי שהכל יראה שחור. יש בהחלט חצי כוס ריקה וחצי כוס מלאה וכדאי לזכור גם את המלאה. שלש נקודות ראויות לציון: א) מה הרלוונטיות של גודל החשבון של ליברמן ואורחו? ב) למרות שליברמן בפירוש אמר "זה לא רק רוטשילד, סושי ונרגילות", כותרת העל של העמוד הינה "'הנרגילות והסושי' של שר החוץ". ג) המילים של ליברמן עדיין לא סיפקו את כתב "מעריב" ולפני שציטט חלק מהם, כתב כי "שר החוץ טען כי הוא מסכים עם טענות המחאה". למה לא פשוט לכתוב "שר החוץ הסכים עם טענות המחאה?" לעומת "מעריב", "ידיעות" ו"הארץ" דווקא שיקפו את המציאות. כותרת הידיעה ב"ידיעות" היתה: ליברמן: המאבק מוצדק, אבל המסעדות מלאות וב"הארץ" נכתב: ליברמן ממעיט בערך המחאה, ומתמקד בספטמבר יש משהו בחוסר הפרופורציה בין מה שליברמן אמר לבין האופן בו הדברים הוצגו ב"מעריב" (הבא לידי ביטוי בגודל חסר הפרופורציה של הכותרת) שמעלה תהיות לגבי כוונת העיתון. נדמה שהחץ כבר היה נעוץ במטרה ורק חיכה להזדמנות לחשוף את עצמו. זה שליברמן אינו כוס התה של רוב התקשורת – אין כאן חידוש גדול. אבל דווקא הפעם ליברמן התבטא באופן מאוזן, הביע הזדהות עם המחאה יחד עם ביקורת כלפיה והעניק משקל שווה לשני הצדדים של המשוואה. כנראה ש"מעריב" פעל מכוח האינרציה של הטיפול הסטנדרטי שליברמן מקבל מרוב כלי התקשורת, במקום לעצור שניה ובאמת להקשיב למה ששר החוץ אמר. כדאי לציין בהקשר של הכותרת של "הארץ", כי התדרוך של ליברמן כלל גם צפי לקראת ספטמבר (ההצבעה באו"ם, אפשרות של התפרעויות בשטחים, וכו'), נושא רלוונטי הרבה יותר לתפקידו של שר החוץ של ישראל. "מעריב" ו"ידיעות" לא כתבו על כך אפילו מילה אחת.
